התנגדות באיחור לביצוע שטר - בקשה להארכת מועד

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה כי יש להעתר לבקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר ולקבל את ההיתנגדות שהגיש המבקש, ואולם יש מקום לפסוק הוצאות לחובת המבקש ביחס לאיחור בהגשת הבקשה.

...

חככתי בדעתי האם בנסיבות אלו, בהן הצהרתו של המשיב מוטלת בספק לנוכח עדותו, אין מנוס מדחיית הבקשה להארכת מועד.

לפיכך אני סבורה כי בנסיבות העניין יש מקום לקבל את ההתנגדות ולאפשר למבקש להתגונן מפני התביעה, ובלבד שיעמוד בתשלום ההוצאות שייפסקו כתנאי לקבלת הארכה המבוקשת.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר ולקבל את ההתנגדות שהגיש המבקש, ואולם יש מקום לפסוק הוצאות לחובת המבקש ביחס לאיחור בהגשת הבקשה.

אם כן חוק ההוצאה לפועל, מקנה לזוכה המחזיק בשיק את הזכות לפתוח תיק הוצאה לפועל לצורך גבייתו, וכך נקבע בסעיף 81א(א) לחוק "שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השיטריות (בחוק זה – שטר) ניתנים לבצוע כמו פסק דין של בית משפט". חייב שניפתח נגדו תיק הוצאה לפועל רשאי מכוח סעיף 81א(ג) "להגיש היתנגדות לבצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההיתנגדות, ומשהוגשה ההיתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הבצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההיתנגדות כבקשת רשות להיתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין". תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1980 קובעת כי "היתנגדות לפי סעיף 81א(ג) לחוק תוגש תוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה..". ולעניין הגשת היתנגדות באיחור קובעת תקנה 109(א) לתקנות כי יש להגיש בקשה להארכת מועד בצרוף תצהיר וכתב היתנגדות ורשם ההוצאה לפועל יעביר אותה לבית המשפט המוסמך לידון בהתנגדות.

...

הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד סכום זה תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו, שאם לא, תהיה התובעת רשאית לגבות סכום זה במסגרת תיק ההוצאה לפועל מס' 512529-08-19.

מספיקה המסקנה שאם תתקבל גרסת הנתבע כמהימנה – אז יש לו סיכוי כלשהו להצלחה.

רק כאשר אין בפי הנתבע כל טענת הגנה הראויה להתברר, כי אז דין בקשתו להידחות.

סוף דבר ניתן בזאת פסק דין חלקי ע"ס 2,081 ₪ כמפורט בסעיף 17 לעיל.

לפניי בקשה מטעם הנתבעת להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר בתיק הוצל"פ 502116-02-21 בלישכת ההוצל"פ בת"א, וכן היתנגדות לבצוע השטר (להלן – "בקשת הארכת המועד" ו"ההיתנגדות", בהתאמה).

דיון והכרעה בקשת הארכת המועד לפי הנתונים הנ"ל המתועדים במערכת ההוצל"פ, ההיתנגדות הוגשה באיחור של למעלה מחצי שנה: עפ"י סעיף 81(א)(ג1) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, על הנתבעת היה להגיש את ההיתנגדות בתוך 30 יום מיום המצאת האזהרה לידיה, כאשר לפי רשומי ומסמכי ההוצל"פ, האזהרה נימסרה לנתבעת ביום 1.11.2021 ואילו ההיתנגדות הוגשה רק ביום 12.6.2022.

...

ראשית, הנתבעת טענה בתחילה כי כלל אינה זוכרת את קיומה של השיחה המדוברת, ולכן נדרש להשמיע לה במהלך הדיון את ההקלטה (חלק מההקלטה הושמע); שנית, גם לאחר שהושמעה לנתבעת חלק מההקלטה, היא נרתעה מלאשר באופן מידי ומלא את אותנטיות השיחה המוקלטת ואת השתתפותה בשיחה, הגם שנאלצה (בעל כורחה) להודות שזו כנראה שיחה שכן התקיימה ובה נשמעים קולות שני הצדדים; שלישית, הנתבעת הכחישה בדיון כי השיחה המתומללת עוסקת בתיק ההוצל"פ שלנו, במסירת האזהרה שלנו ובהגשת ההתנגדות בתיק שלנו, אך, כאמור לעיל ולצערי, איני מקבל הכחשה זו, ולהתרשמותי השיחה המתומללת כן עוסקת בכל אלה דווקא.

ההתנגדות למעשה, נוכח מסקנותיי מעלה, דין ההתנגדות היה להידחות על הסף, כנגזרת מכך שעפ"י הדין ניתן לדחות את בקשת הארכת המועד.

סיכום ניתן היה אפוא לדחות עפ"י הדין את בקשת הארכת המועד וממילא את ההתנגדות, אך, בנסיבות כולן, אני מוצא לעשות חסד עם הנתבעת ולאפשר לה את יומה בבית המשפט, אך זאת בכפוף לתנאי שלפיו הנתבעת תפקיד סכום משמעותי בקופת ביהמ"ש. אני מורה אפוא, כי בקשת הארכת המועד וההתנגדות יתקבלו, בכפוף לכך שהנתבעת תפקיד בפועל ועד יום 30.11.2022 סך של 40,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית ובלתי מוגבלת בזמן (עפ"י נהלי המזכירות).

המבקשת עוד טענה כי החובה להוכיח שניתנה תמורה בגין השיקים מוטלת על המשיב, אולם לבקשת הבצוע לא צורפה ראייה כלשהיא המעידה על מתן תמורה זו. מכל האמור, עותרת המבקשת לבית המשפט לקבלת ההיתנגדות לבצוע שטר, לקבלת הבקשה להארכת מועד הגשת ההיתנגדות וכן לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, תוך חיוב המשיב בהוצאות ושכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

לעומתה, טען המשיב כי המבקשת הגישה היתנגדותה באיחור שעה שהאזהרה נימסרה לה כדין וכי הנו אוחז כשורה בשיקים והנטל להוכיח אחרת מוטל על המבקשת אשר לא הצליחה לעמוד בנטל זה. על כן, ישנו משקל נכבד בעת בחינת סכויי המבקשת להצליח בהליך המשפטי שהיא מנהלת לטענתה שאינננה חייבת כספים למשיב אשר אינו אוחז כשורה בשיקים שהוגשו לבצוע וזאת בהיעדר תמורה בגינם.

...

עוד טען המשיב כי המבקשת לא הצביעה על טעמים מיוחדים להארכת המועד להגשת ההתנגדות שעה שהאזהרה נמסרה לה כדין, לפיכך דין הבקשה להארכת המועד להידחות על הסף.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

אך על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע התנגדותה נוכח טענותיה כי המשיב אינו אוחז בשיקים כשורה אשר לא ניתנה תמורה בגינם וכי איננה חייבת כספים למשיב, שהינם טענות הגנה הראויות להתברר, אני מורה כי כל הליכי ההוצל"פ שננקטו בתיק יעוכבו בכפוף להפקדת סכום של 7,000 ₪ בקופת בית משפט בתוך 30 יום.

תקנה 109(א3) קובעת כי בית המשפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) מוסמך "להאריך את המועד להגשת ההיתנגדות, והגשתה במועדים שקבע בית המשפט, תיחשב כאילו הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה ויחולו עליה תקנות 106 ו-108..". תקנה 128(א) לתקנות ההוצאה לפועל, מחדדת וקובעת כי ".. נקבעו מועדים בתקנות אלו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להאריכם מטעמים מיוחדים שרשם; מועד שבסדר דין בפני בית משפט, רשאי בית המשפט להאריכו, לפי הקבוע בתקנות סדר הדין" (הדגשה אינה במקור - ר.ז) הווה אומר, עם הגשת היתנגדות לבצוע שטר, במועד או באיחור, הופכת בקשת הבצוע לתביעה בסדר דין מקוצר (כתוארה אז) שאז על בית המשפט לשקול בין היתר את אינטרס התובע על פי תביעה שלכאורה אינה מוטלת בספק למימוש זכותו וכן את האנטרס הצבורי להגברת יעילות מערכת המשפט ומנגד זכותו של הנתבע להיתגונן מפני תובענה וזכות הגישה לערכאות שיפוטיות , הנחשבת זכות חוקתית רמת מעלה.

...

השיהוי ניכר בהגשת הבקשה, בשים לב לאינטרס ההסתמכות של התובעת, מביאים למסקנה כי אין הצדקה להארכת המועד.

נקבע בפסיקה כי ככל שסיכוייו של ההליך בגינו מבוקשת ארכה נמוכים, נחלשת ההצדקה להעתרות למתן ארכה (בש"א 795/20 שגיא נ' נגרי (30.1.20)).

סוף דבר: בהתחשב בכל האמור אני דוחה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת התנגדות ובהתאם לכך אני דוחה את התנגדותו.