ביום 24.12.13 היתקיים לפניי דיון מאוחד בשישה תיקי התנגדויות, אשר בכולן הועלו טענות זהות.
החלטה זו תידון בכל התיקים, כמפורט להלן:
תביעות שהגיש הבנק הבנלאומי בע"מ:
(1) תיק בימ"ש 21426-05-13
תיק הוצאה לפועל 0134698131
ניפתח לבצוע שני שיקים:
שיק על סך 32,250 ₪ ליום 25.2.13;
שיק על סך 29,800 ₪, ליום 11.3.13.
אמנם, המשיבים הציגו לפניי ביהמ"ש מסמכים המעידים לכאורה על מועד הסיחור, הקודם למועד ביטול העיסקה, אלא ששאלה עובדתית זו אף היא אינה יכולה להתברר בשלב הדיון בהתנגדות, וקביעת עובדות ביחס אליה אפשרית רק לאחר ניהול ההליך העקרי, והגשת ראיות בעיניין זה.
לא למותר לציין, כי טענה זו של המשיבים לפיה די בכך שנתנו ערך בעד השיקים, טרם כישלון התמורה, אף ללא צורך בהוכחת תום לב, על מנת לגבור על כישלון התמורה, נשענת על הילכת "גויסקי" הידועה (ע"א 333/61 גויסקי נ' מאיר, פ"ד טז 595), אשר ביהמ"ש העליון הציב לגביה "הערת אזהרה" (ע"א 1560/90 ציטיאט נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מח(4) 498), ולדעת המלומד ש' לרנר "לא ברור אם הלכה זו עדיין בתוקף" (ש' לרנר, דיני שטרות, 317).
...
אף אם ניתנו השיקים על ידי חברות אלו על מנת שהתמורה להם תתקבל בידי "המוביל", המסקנה כי הם ניתנו ללא ערך או תמורה אינה המסקנה היחידה האפשרית, והיא טעונה קביעות עובדתיות.
סיכומו של דבר, לצורך קבלת רשות להתגונן די בכך שהמבקשות יראו טענת הגנה, שככל שתתקבל עשויה להביא להדיפת התביעה.
אני מורה על קבלת ההתנגדויות בכל התיקים המפורטים בתחילת החלטה זו.
תצהירו של מר יקדאן קדמני ישמש ככתב הגנה בכל התיקים.
