התנאים הנדרשים לקבלת היתר למבנה מסחרי

המבקשים טוענים בתגובה לטענות המשיב כי טענת המשיב לפיה הוא הקים בהיתר מבנה מסחרי להשכרה אינה נכונה ולא הובאה כל ראיה על מנת לתמוך בה. כל הראיות מצביעות על כך שהבניה נעשתה בסטייה מהיתר או בלי שהתקיימו כל התנאים הנדרשים לקבלת היתר איכלוס.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את פסק הבורר ואת פסק דינו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

לאור האמור, סבורני כי מדובר בפסק דין העולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי להגן על מוסד הבוררות ולא להכשילו או לגרוע מתכליתו ומיעדיו כמנגנון חלופי יעיל לפתרון סכסוכים [ראו: רע"א 2723/14 הנ"ל; רע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי תעשיה, שיווק אלומיניום זכוכית ופרזול בע"מ ואח', פ"ד נח(2) 634 (2004)].

על כן, הבקשה למתן רשות הערעור נדחית.

יחד עם זאת במקרה דנן טענתה המשפטית הנדונה של אלמוכתר, אין בכוחה לשנות את הקביעה העובדתית של בית משפט קמא, כי היתנהגותם של הצדדים, עופר ואלמוכתאר, מלמדת על הסכמה להאריך את פרק הזמן שנקבע להתקיימות התנאי החוזי הנוגע שנידרש לקבלת היתר בניה עד למועד קבלתו בפועל בתאריך 25.6.12 (סעיפים 76 ו-90 לפסק הדין).

איזה הגיון מסחרי או כלכלי יש לבנות מבנה גדול, שתוכנן מבחינת מטראז וצורת מבנה שיועד לחברה א' (אלמוכתר), תוך השכרתו בחלקים ולשיעורים לחברות עסקיות שונות?! ודוק – הרי במועד ההפרה טרם ניבנה המבנה בעבור אלמוכתר ורק היתקבל היתר בניה.

...

לסיכום ייאמר כי גם בנימוק השני של בית משפט קמא לא נפלה כל טעות משפטית או עובדתית המחייבת התערבות ערכאת הערעור.

לאור כל האמור לעיל שוכנעתי לקבוע, וכך אמליץ לחברותיי להורות, כי כדין ובדין דחתה השופטת קמא בפסק דינה את טענתה ותביעתה של עופר לפיצויי קיום.

סוף דבר לאור כל דבריי לעיל אמליץ לחברותיי להורות כדלקמן: ערעורה של אלמוכתאר (ע"א 35450-03-20) מתקבל בחלקו, במובן של ביטול פסיקת הפיצויים המוסכמים בשיעור של 544,625 ₪ (סכום הפיצוי המוסכם ננקב בסעיף 192(ב) לפסק הדין).

לא התעלמתי מכך כי ייעוד המבנה לא מנוגד לייעוד הקרקע, שכן, לא מדובר במבנה שניבנה לשמש לצורך מסחרי או חקלאי, אלא לבית מגורים.

שכן, המבקש לקבל היתר בנייה נידרש, כתנאי לקבלת ההיתר, לשלם היטלים ואגרות החלות עליו לפי החוק.

אני מצוה על הנאשם להרוס את המבנה נשוא גזר דין זה, תוך 6 חודשים מהיום, אלא אם יקבל היתר בנייה כדין.

...

סוף דבר לאור כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים שלהלן: קנס בסכום של 60,000 ₪ או 7 חודשים מאסר תמורתו.

מקורו של ההליך דנן בסכסוך חוזי בין שתי חברות – חברת עומר אלמוכתר בע"מ (להלן: אלמוכתר) שמפעילה ומנהלת רשת חנויות אופנה, וחברת עופר פיתוח והשקעות בע"מ (להלן: עופר), שעוסקת בין השאר ביזמות נדל"ן. ביום 24.6.2009 התקשרו הצדדים בחוזה (להלן: החוזה) לפיו עופר תבנה מבנה מסחרי על מקרקעין בעיר קריית חיים שבהם היו לה זכויות, וזה יותאם לדרישות של אלמוכתר, שמצידה תשכור אותו למשך 9 שנים עם אפשרות הארכה ל-7 שנים נוספות.

בחוזה נקבעו שני תנאים שתוארו כ"תנאים הנדרשים לקיומו של ההסכם" – קבלת היתר בנייה בתוך 10 חודשים ממועד חתימת החוזה, וכן החלטה של עופר, לפי שיקול דעתה, כי תוצאותיו של סקר המפגעים שייערך בשל קרבה לחוות מיכלים של איזור חיפה מאפשרות להקים את המבנה.

...

עופר הוסיפה לפעול כדי לקבל את היתר הבנייה, וזה התקבל בסופו של דבר ביום 26.6.2012 – כשלוש שנים לאחר חתימת החוזה.

מנגד, לטענת עופר, בקשתה מעוררת סוגיות עקרוניות הנוגעות, בין היתר, לפסיקת פיצויי קיום במקרה מסוג זה. לאחר שעיינתי בבקשות שהגישו הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דינן להידחות בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וזאת אף מבלי להידרש לתשובה בכל אחת מהן.

סוף דבר: בקשות רשות הערעור נדחות.

הנזק שעלול להגרם ממתן צו ביניים, כאשר עבודות השיפוצים בעיצומן ושנת הלימודים בפתח, הנו משמעותי וככל שיתקבל היתר לשימוש חורג, שב"כ הועדה המקומית לא צפה העידר אפשרות לקבלו, וכן יתקבל אישור של ממונה הבטיחות מטעם משרד החינוך בעמידת המבנה בכל התנאים הנדרשים, תוכל שנת הלימודים להפתח כסדרה במבנה החלופי.

ב-עת"מ 402/03 עמותת העצמאים באילת נ' וועדת ערר לתיכנון ולבניה מחוז דרום (12/2/04), נדון מקרה של מיפעל ששמש לתעשיה ונסגר, ובעלת המקרקעין בקשה להרוס אותו ולבנות במקומו מרכז מסחרי לחנויות ולמחסני מזון, תוך שהיא מגישה בקשה להיתר להריסת מיפעל התעשיה הישן ולהקמת מחסנים ומבני שירות לשימוש של תעשיה ומשרדים, וכן בקשה לשימוש חורג מתעשיה למסחר לחלק מהבניינים.

...

אינני סבורה כי יש לקבל המסמכים הנוספים המבוקשים בשלב זה של דיון בבקשה לצו ביניים, הן מאחר והמסמך המציג כביכול את עמדת וועד ההורים, והנושא תאריך 7/8/22, אינו חתום, והן מאחר ויתר המסמכים אין בהם כדי לתרום להכרעה בבקשה לצו ביניים, שכן בסופו של דבר נציג מטעם משרד החינוך יוודא קיום כל הנדרש מבחינת בטיחות ונגישות בטרם יינתן אישור להעברת בית-הספר.

בהינתן הצורך במבנה לבית-ספר יסודי בג'וליס שיחליף את המבנה האמור להיהרס, ושלגביו ניתן היתר הריסה, ותוך שכל המשיבים מודעים לכך שלא ניתן יהיה לאכלס את מבנה המתנ"ס באופן שישמש כבית-ספר בלא האישורים שנדרשו על-ידי משרד החינוך ובלא אישור העברה של משרד החינוך שיינתן רק לאחר אישור יועץ בטיחות שיבקר במקום לאחר סיום כל העבודות; ובלא אישור לשימוש חורג, הרי דין הבקשה למתן צו ביניים שעניינה הפסקת העבודות במבנה המתנ"ס ו/או מתן צו ביניים כלפי הוועדה המקומית להימנע מליתן היתר לשימוש חורג (בבקשה נתבקש צו להימנע מליתן היתר להכשרת הבניה) - להידחות.

יחד עם זאת, הנני מורה למשיבים להמציא לתיק בית המשפט עד ל-28/8/22 את ההיתר לשימוש חורג שיינתן על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מרכזי, ככל שיינתן, וכן את אישור משרד החינוך להעברת בית-הספר היסודי א' בג'וליס למבנה המתנ"ס, ככל שיינתן.