בין השאר, נטען בתגובתם של בעלי התפקיד כי מדובר בחלקה 12, שהיא נחלה ובה שטחים חקלאיים ומבנה, ומדובר בנכס שפירוק השתוף בו בדרך של חלוקה בעין תגרע מהותית מערכו בהליכי מימוש.
הוראות סעיף זה מחייבות להציע קודם כל ליתר בעלי הזכויות במשק החקלאי, אפילו אלו הפכו בעלים רק מכוח ירושה, לרכוש את זכויותיו של החייב בנכס, בטרם יותר לבעלי התפקיד לפעול לפירוק השתוף בחלקה 12, שהיא משק חקלאי, בדרך של מכירה לצדדים שלישיים.
מהי הדרך הנכונה להורות על פירוק השתוף במקרה דנן, באם יש מקום להורות על פירוק השתוף, ואם יש מקום להורות על פירוק השתוף בדרך של מכירה לצדדים שלישיים, האם יש לאפשר לחייב ליטול חלק בהתמחרות עם צדדים שלישיים בעיניין זה, והאם פיתרון זה עונה על בקשת החייב לאפשר לו לפדות זכויות בנכסים שהיסטורית (משנת 1989) שייכים למשפחתו, ובאחת החלקות הוא מתגורר, והאם מימוש הזכויות של החייב בחלקות בדרך של פירוק השתוף על ידי מכירת כלל הזכויות בחלקות לצדדים שלישיים אינו מידתי.
...
לאור כל האמור לעיל, משהבקשה לפירוק שיתוף מוגשת כדין, מכוח העובדה שבעלי התפקיד נכנסים בנעלי החייב, משנשללו טענות החייב לעניין זכות הפדיון והצעת הפדיון, ונותרה לו אפשרות להשתתף בהתמחרות, היה ויבוצע פירוק השיתוף בדרך של מכירת זכויות לצדדים שלישיים, ראוי כי טענות החייב יידחו ובקשת בעלי התפקיד תתקבל.
משכך דין הבקשות של בעלי התפקיד להתקבל במלואן, וכך אני מורה.
אני מקבלת את הבקשות של בעלי התפקיד במלואן, כאמור בפתיח לכל בקשה, ממנה אותם ככונסי נכסים על מלוא הזכויות בחלקות אלו, ומורה להם להגיש לחתימה פסיקתא נדרשת.
