מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התיישנות תביעת פיצוי בגין זיכוי פלילי

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

" 1.4 לפיכך, בהנתן שעפ"י ההלכה הפסוקה (לרבות זו המצוטטת בטיעוני הקובלת) ניתן במסגרת הליך פלילי להשמיע ראיות לגבי מעשים קודמים אשר התיישנו, הרי שקל וחומר יש לאפשר לקובלת להציג בפני ועדת המשמעת, אשר מקיימת הליך משמעתי ואינה מחוייבת בכללי הראיות והפרוצדורה המחייבים בבתי משפט, ראיות על מעשים קודמים/עדות שיטה, כדי לחזק את האנטרס של גילוי האמת לגבי המשך היתנהלותו של הנקבל, זאת מבלי להזקק שוב לדיון ולהכרעה באותם מעשים קודמים (ע"פ 3372/11).
זאת, מאחר שהסכם הפשרה היתקבל במסגרת תביעה אזרחית אשר עניינה בעתירת התובע לפצוי עקב זיכויו בהליך הפלילי שנוהל נגדו, במסגרתו נטען כי נתגלע סיכסוך בין התובע לבין אב של מטופלת בשנת 2009.
...
טענה זו נדחית מכל וכל וטוב היה אילו לא נטענה.
סיכומו של דבר, ההחלטה השנייה של ועדת המשמעת סבירה ועולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק הטבעי ולפיכך לא מצאנו מקום להתערב בהחלטה.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

אכן צודקים התובעים כי מדובר בטענה דיונית, אולם משנטענה טענת היתיישנות בהזדמנות הראשונה ובהיותה טענה דיונית – היתיישנות הנוגעת לזכות התביעה, הרי שהיא מתקבלת.
בהתאם לסעיף 31 לחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951 " תקופת ההתיישנות לכל תביעה על פי חוק זה, בין אזרחית ובין פלילית, היא שלוש שנים". משכך, תביעתם של התובעים לפדיון חופשה נדחית.
בכפוף לקביעתנו לעניין קבלת טענת ההתיישנות נבהיר לעניין הרכיב הנידון כך: תביעה לפצוי בגין פגיעה בזכויות פנסיוניות שמוגשת כנגד מעסיק, עקב אי ביצוע הפקדה, או עקב ביצוע הפקדות בחסר, יש לבחון במסגרתה את המועד בו היה על המעסיק לבצע את ההפקדות ובהתאם להחיל את כללי חוק ההתיישנות.
...
הנתבעת תשלם לתובעים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: בגין דמי הבראה – לתובע סך של 4,272 ₪; לתובעת סך של 4,272 ₪.
טענת הקיזוז נדחית .
אשר להוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד – לאחר ששקלנו את מכלול נסיבות העניין – לרבות העובדה כי התביעה כנגד הנתבעת עמדה על סך של 521,909 ₪; העובדה שבסיכומו של דבר נפסק לתובעים סכום אשר עומד על כ 5% מסכום התביעה ומנגד, נטענה טענת קיזוז בסכום העולה על מיליון ₪ - שנדחתה, אנו קובעים כי כל צד יישא בהוצאותיו, הגם שיתכן כי יש בכך כדי לעשות חסד עם התובעים.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טען הנתבע, כי יש לקזז את סכום הפצוי שהוטל עליו במסגרת ההליך הפלילי מסכום התביעה מאחר והפיצוי נפסק בגין אותה מסכת עובדתית של הפרת חוקי המגן, ובסה"כ יש לקזז סך של 19,000 ש"ח מסכום התביעה של התובע 1 וסך של 5,000 ש"ח מסכום התביעה של התובע 2.
התובע טען לזכאותו לשכר עבודה בסך 7,453.5 ש"ח בגין חודש נובמבר ושכר בסך 2,123 ש"ח בגין חודש דצמבר ובסה"כ לשכר בסך 9,577 ש"ח. הנתבע לא הציג כל נתון סותר ועל כן אנו קובעים כי התובע 1 זכאי לשכר עבודה בסך 9,577 ש"ח. באשר לפצויי הלנה – התביעה הוגשה ביום 28.2.13 בעוד יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו ביום 10.12.08 ועל כן, גם תביעתו של התובע 1 לתשלום פצויי הלנה היתיישנה.
טענת הקזוז אין חולק כי הנתבע הורשע בבית משפט השלום בראשון לציון (ת"פ (ראשל"צ) 4245/09 יאל"כ נ' לסרי (7.4.13)) בעבירות של עיכוב דרכון, אי תשלום שכר מינימום ואי מתן תלוש שכר לעובד זר, בין היתר ביחס לתובעים, וכי במסגרת גזר הדין נגזר עליו מכוח סעיף 77 לחוק העונשין, לשלם לתובע 1 פיצוי כספי בסך 19,000 ש"ח ולתובע 2 פיצוי בסך 5,000 ש"ח. טענת ההגנה המרכזית של הנתבע היא כי יש לקזז מהסכומים שתבעו התובעים את הפיצויים שנפסקו לזכותם במסגרת ההליך הפלילי.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת ברובה.
בהתאם לכך, ישלם הנתבע לתובע 2, בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיו, סך של 7,440 ש"ח בגין שכר עבודה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.12.08 ועד למועד התשלום בפועל לתובע 2.
בנוסף, ישלם הנתבע לתובע 1, בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיו, את הסכומים הבאים: סך של 9,577 ש"ח בגין שכר עבודה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

לעומת זאת, תביעה לתשלום פיצוי בגין הפרת הסכם מכר מקרקעין, מבלי שמתבקש בגדרה סעד של אכיפה, או סעד נילווה לביטול, או כאשר התובע איננו זכאי, מלכתחילה, לסעדים כאמור – לא תסווג כתביעה "במקרקעין" (עיינו: חבקין, בעמ' 77).
אפילו אם אניח, לטובת המערערת, כי ייתכן וניתן, בדוחק, "לקרוא" לתוך הסעיף הנ"ל את הפרשנות שהמערערת מבקשת לייחס לו – עדיין, אין בפנינו תביעה לאכיפת "זכות או טובת הנאה בקרקע", במובן סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, אלא תביעה (כספית, להשבה, או לפיצויים), בגין הפרת הוראה בחוזה שהיא (בלשונו של השופט י' זוסמן בעיניין מלניק): "זכות ממין החיובים, אשר עלולה להיות טובת הנאה בנוגע לקרקע, אך טובת הנאה בקרקע עצמה – אין בה". גם מטעם זה, אין לראות בתביעתה של המערערת, ככל שהיא מבוססת על הוראת סעיף 11.2 לחוזה – כתביעה לזכות בקרקע (השוו גם: עניין בולוס, בפסקה 35).
בהקשר זה מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט קמא הנכבד שלפיה: "אם לצורך קביעת חבות בפלילים מוחזק אדם כיודע את תוכנה של תכנית ביניין עיר ממועד פירסומה, הרי שמקל וחומר הוא מוחזק כיודע את תוכנה לצורך הגשת תביעה אזרחית". השוו גם למה שנפסק בעיניין ע"א 813/03 עריית נצרת נ' ג'י. בי טורס בע"מ, פ"ד נח(5) 664, 669 (2004), שממנו עולה כי אילו התמלאו התנאים שבהתקיימן ניתן לומר כי ניתנה הודעה כדין על אודות הפקעה – ניתן היה לומר גם שחלה ידיעה קונסטרוקטיבית על אודותיה מכוח הפירסום שנעשה ברשומות.
...
המשנָה לנשיא מ' נאור: מקובלת עלי מסקנתו של חברי השופט מלצר כי התובענה הקונקרטית של המערערת אינה "תובענה במקרקעין" לצרכי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958.
גם לדעתי יישומו של מבחן "תוכן התביעה" בענייננו מביא למסקנה שמדובר בתובענה כספית בלבד אשר לגביה אין חולק שחלה תקופת התיישנות בת 7 שנים.
אין אני קובעת עמדה בנוגע לשאלה הכללית בדבר הסיווג לצרכי חוק ההתיישנות של תובענה המבקשת לממש זכויות בניה במקרקעין שלתובע יש זיקה קניינית אליהם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחודש דצמבר 2019 הגישו התובעים את התביעה דנא, בה הם עתרו לחייב את הנתבעים לשלם להם פיצוי בגין נזקיהם, את הנתבעת 1 ביקשו לחייב בסכום 500,000 ₪ בגין נזק לא ממוני שניגרם להם עקב העמדתם לדין, בסכום של 60,000 ₪ + מע"מ ששולם כשכר טירחה בהליך הפלילי ובסכום של 2,360 ₪ בגין הוצאות בדיקת הפוליגרף; את הנתבעת 3 ביקשו לחייב בסכום של 50,000 ₪ בגין הגשת תלונת סרק במישטרה ובצוע עוולה מסוג נגישה ובסכום של 200,000 ₪ בגין לשון הרע באמירת דברי שקר במסגרת הודעתה במישטרה; את הנתבעים 4 ו-5 ביקשו לחייב בסכום של 100,000 ₪ כל אחד מהם, בגין לשון הרע בשל דברי השקר שלהם בהודעתם במישטרה.
אמנם, הסעיפים הנ"ל מתייחסים רק לפצוי בגין הוצאות הגנה וימי מעצר ומאסר ולא לכל ניזקי הנאשם האפשריים ואמנם, הסעיפים הנ"ל לא מגבילים על כן את הנאשם מלהגיש תביעה אזרחית לקבלת פיצוי בגין שאר נזקיו, נגד המדינה ונגד המתלונן, אולם אם תנאי ולו לקבלת החזר הוצאות מהמדינה ומהמתלונן וקבלת פיצוי מוגבל על ימי מעצר ומאסר מהמדינה, מותנה בזיכוי או ביטול כתב אישום ולא מתאפשר במקרה של עיכוב הליכים, הרי שאותו ההיגיון צריך להוביל למסקנה כי גם תביעה אזרחית לקבלת פיצוי על שאר הנזקים מותנית בזיכוי או בבטול כתב אישום ולא מתאפשרת במצב של עיכוב הליכים.
גם בטענות אלה אין צורך להכריע, נוכח מסקנתי לפיה התובעים מנועים ומושתקים היו מלכתחילה מלהגיש את התביעה ועם זאת אציין בבחינת למעלה מן הדרוש כי טענת היתיישנות יש לטעון בהזדמנות הראשונה והעלתה בתצהיר הנתבע 4 תחת בכתב הגנתו, לא די בה, אולם כך או אחרת, הנתבעת 1 טענה להתיישנות בכתב הגנתה ודחיתי את הטענה לגופה.
...
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, התביעה נגד הנתבעים 1 ו-4 נדחית.
בהתחשב בתוצאה, דחייה מוחלטת של התביעה וכן בהתחשב בסכום התביעה הגבוה כנגד הנתבעת 1, שעמד על מעל 570,000 ₪ וכן בהתחשב בהיקף העבודה שלה נדרשה הנתבעת 1 כדי להעמיד את הגנתה בתיק זה, ומנגד בהתחשב באמור בסיפא של סעיף 71 לעיל, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת 1 שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪.
לגבי הנתבע 4, אשר התביעה כנגדו עמדה על סכום של 100,000 ₪, ובהתחשב בכך שכתבי הטענות והראיות מטעמו, היו בהיקף צנוע, וכן בהתחשב באמור בסיפא של סעיף 71 לעיל, אני מחייב את התובעים לשלם לו שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו