התיישנות תביעת נכות בגין פגיעה מינית בצבא

ביום 4.5.2015 עבר ניתוח לשיחרור ההצרות הספינלית הקשה בין חוליות 3L - 4L וכריתת הדיסק בין חוליות 4L - 5L. לכתב התביעה צירף התובע שתי חוות דעת: האחת בתחום האורתופדי, ולפיה נותרה לו עקב התאונה נכות של 20% עקב הגבלה בינונית בתנועות עמוד השידרה המתני ועוד נכות של 5% עקב צלקת ניתוחית; והשניה בתחום האורולוגי, לפיה נותרה לתובע פגיעה אורולוגית שהנה תוצאה של הפגיעה האורתופדית; לאור הצורך בצינתור עצמי יומי, הועמדה נכותו האורולוגית על שיעור 50%.

לטענתו, כבר בכתב התביעה טען לפגיעה בתפקודו המיני עקב הפגיעה האורולוגית ולהשלכה שיש לכך על מצבו הנפשי.

מכאן נפסק, כי אין להתיר לתובע לתקן את כתב התביעה באופן אשר עולה כדי הוספת עילת תביעה חדשה, ככל שבעת הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה עילה זו היתיישנה (ראו, בין היתר, רע"א 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' אסתר מונסונגו [5.10.2009], להלן: עניין מונסונגו; רע"א 1527/09 מדינת ישראל - משרד הביטחון נ' אבו עודה [14.10.2009]).

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, תוך חיוב התובע בהוצאות הנתבעת.

מכל האמור לעיל אני נעתרת לבקשה ומתירה לתובע לתקן את התביעה על ידי צירוף חוות דעת בתחום הפסיכיאטרי.

המשיבה טענה בתביעתה, כי היתנהגות המערערים כלפיה מהוה תקיפה או תקיפה מינית, וכן פגיעה באוטונומיה שלה ובזכויות היסוד שלה, ובגין כך חייבים המערערים לפצותה.

לתביעה צורפו מסמכים רפואיים וחוות דעת רפואית מטעם ד"ר משה ברוך, פסיכיאטר, אשר קבע בחוות דעתו כי למשיבה נותרה נכות צמיתה בגין האירועים האמורים בתביעה בשיעור 20%.

עוד טענו המערערים כי עילות התביעה האמורות בכתב התביעה התיישנו ולחילופין, כתב התביעה הוגש בשיהוי רב. נטען עוד, כי בכתב התביעה חסרים פרטים רבים.

הטענות בעירעור המערערים טוענים כי: דין פסק הדין להתבטל עקב פגיעה בכללי הצדק.

שאלת הנזק בקביעות בית המשפט קמא באשר לפיצויים שלהם זכאית המשיבה, נפלו פגמים- כאב וסבל על הצד הגבוה; שימוש בשכר הממוצע במשק, למרות שהמשיבה כבר בת 30, לאחר שהחלה לכתוב את סיפור חייה בעבודות פשוטות שאינן מגיעות לשכר הממוצע במשק; חישוב הפסד הישתכרות לעבר החל מיום 15.1.2008, למרות שהמשיבה השתחררה מצה"ל רק ביום 16.7.2009; חישוב הפסדי הישתכרות לעבר לפי 26 חודשים, כאשר מיום 16.7.2009 עד פסק הדין במאי 2018 עברו 106 חודשים; פסיקה עבור עזרה והוצאות רפואיות בעבר ללא כל ראיה שאכן הוצאו הוצאות כאלה.

...

בית המשפט מצא גם כי מצבה הנפשי של המשיבה, כפי שפורט על ידי המומחים, ובמיוחד המומחה מטעם בית המשפט, יכול להסביר את כבישת הגרסה, את ניסיונות ההדחקה וההסתרה.

בית המשפט מצא גם כי הוכח הקשר הסיבתי בין האירועים למצבה הנפשי של המשיבה.

שילוב של הממצאים בדבר מהימנות גרסת המשיבה, המבוססים על עדותה ועל חיזוקים במסמכים הרפואיים ובמסקנות הרופאים, ביחד עם חוסר האמון בגרסת המערערים, מצדיקים את המסקנה כי המשיבה הוכיחה את נסיבות האירועים וכי הוכח הקשר הסיבתי בין האירועים למצבה הנפשי.

הכלל הרחב נקבע בסעיף 32(א) (ההדגשות הוספו - א"ג): "הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שיחרורו של הנכה משרותו הצבאי שבזמנו ארע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הביטחון קבע לגביה בתקנות תקופת היתיישנות ארוכה יותר - תיתיישן הזכות כתום אותה תקופה.התייש

אין אלו טיעונים במישור הצדק, ואין מנוס מהמסקנה כי המשיב לא היתייחס לתנאי זה או שקל שיקולים שלא קשורים לו. לא הובאו טיעונים של צדק שיש בהם כדי לגבור על התחושה הפנימית שהארכת תקופת היתיישנות לצורך בירור תביעה להכרה בנכות בגין פגיעה מינית מהוה ביטוי מובהק של עשיית צדק.

...

אין אלו טיעונים במישור הצדק, ואין מנוס מהמסקנה כי המשיב לא התייחס לתנאי זה או שקל שיקולים שלא קשורים לו. לא הובאו טיעונים של צדק שיש בהם כדי לגבור על התחושה הפנימית שהארכת תקופת התיישנות לצורך בירור תביעה להכרה בנכות בגין פגיעה מינית מהווה ביטוי מובהק של עשיית צדק.

התוצאה לאור האמור לעיל, דין טענת ההתיישנות להידחות.

הננו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך-דין בסך 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום.

במהלך חודש 2/16 הגישה התובעת תביעה לקצין התגמולים בהתאם לחוק הנכים, בגין אותה פגיעה מינית מושא כתב האישום כנגד הנתבע מס' 2 והאירועים מושא התביעה שבכותרת אשר כאמור היתרחשו בשנת 2013.

ראה לענין זה האמור בע"א 5164/91 מדינת ישראל נגד צחי עזרא, שם פסק בית המשפט כי הראציונאל העומד בבסיס הכלל של יחוד עילה הוא הרצון " לרכז את כל תביעות נכי צה"ל תחת קורת גג אחת. חוק התגמולים, ולהעניק לכולם את אותם זכויות". לצד הוראת החסינות שבסעיף 6 לחוק הנזיקים האזרחיים, קובע סעיף 36 לחוק הנכים כלהלן: (א) חייל משוחרר או נכה אשר זכאי, בשל נכות שלקה בה, לתשלומים, לפי חוק זה, והוא זכאי, בשל המחלה, החבלה או החמרת המחלה, שכתוצאה מהן לקה באותה נכות, גם לפיצויים לפי חוק אחר, יחולו עליו הוראות אלה: (1) הוא רשאי לנקוט צעדים משפטיים כדי לזכות בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא יגבה פיצויים לפי החוק האחר ותשלומים לפי חוק זה כאחד; סעיף 36 הנ"ל מסדיר את היחס בין תשלומים לפי חוק הנכים ובין תשלומים לפי חוק אחר.

בתביעה לפי חוק הנכים טענה התובעת כי היא נפגעה במהלך שרותה הצבאי ועקב שרותה הצבאי.

נושא ייחוד העילה לפי חוק הנכים נדון על ידי בית המשפט - ראו האסמכתאות המפורטות בת"א 32692-06-12 ר' א' נ' מדינת ישראל, מיום 13/7/13 סעיפים 29-36 לפסק הדין- שם קבע בית המשפט בסופו של יום : "אסכם חלק זה של הדיון, איפוא, ואומר כי בהזדמנויות שונות ניסו תובעים לתבוע את המדינה בנזיקין בהליכים עוקפים לחוק התגמולים; אם בכדי להתגבר על התיישנותן של זכויות, אם בתקווה לזכות בפצוי בגין תקופות-עבר ואם בתקווה לזכות בסכומים גבוהים יותר. עמדתו העקבית של בית-המשפט העליון הייתה כי דין אחד ודיין אחד לכולם: הדין הוא חוק התגמולים, והדיין הוא הערכאות המינהליות והשיפוטיות המוסמכות לפיו" חוק הנכים הוא חוק סוצאלי המבוסס על שקולי רווחה ושקום.

...

התובעת מאידך טענה כי דין בקשת הנתבעת לדחיית התביעה כנגדה להידחות, שכן הוראות סעיף 6 לחוק הנזיקין האזרחיים, מעניק חסינות למדינה בגין מחלה או חבלה בהתאם להגדרות המפורטת שם. לטענת התובעת, הנזקים שנגרמו לה בגין האירועים מושא התביעה, אינם עונים להגדרה הנדרשת .

אין בידי לקבל טענה כפולה זו. עקרון ייחוד העילה הקבוע בסעיף 6 לחוק הנזיקים האזרחיים, חל בנסיבות בהן מוגשת תביעה כנגד המדינה בגין חבלה או מחלה שנגרמה בתקופה ועקב השירות הצבאי, ובלבד שנקבע בו, כפי שנקבע בענייננו, כי החבלה או המחלה הנטענת ארעה במהלך ועקב השירות הצבאי.

מכאן שהמדובר באותה עילת תביעה, ובשל יחוד העילה, דין טענת התובעת בענין, להידחות.

לאור כל האמור, דין בקשת הנתבעת מס' 1 לדחיית התביעה כנגדה בגין יחוד עילה להתקבל ואני קובעת כי דין התביעה של התובעת כנגד המדינה להידחות על הסף.

תביעה בשל תקיפה מינית או היתעללות (תיקון מס' 4) תשס"ז-2007 (א) בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע בשל מעשה כמפורט להלן נגד הפוגע בו, לא יבוא במניין הזמן שבו טרם מלאו לנפגע 28 שנים:.

כבוד השופט אנגלרד דן בסוגייה דומה ב- עא 1162/96 , וייס נגד מאק, ופסק כלהלן: "....לפנינו הוראה הנוגעת ליחסים במשולש: משלם תגמולים, מקבל תגמולים והאחראי בנזיקין. מן המפורסמות הוא כי הסוגיה של הסדרת יחסים אלה היא סבוכה; קשיים מיוחדים נוצרו בשל העובדה שהמחוקק מצא לנכון להנהיג במצבים דומים הסדרים בעלי אופי שונה: לא הרי ההסדר של נפגעי תאונות עבודה כהרי ההסדר של נכי צה"ל. במקרה שלנו הופעל, לגבי מקבלי תגמולים מן הביטוח הלאומי, ההסדר של נכי צה"ל. הסדר זה מתאפיין על ידי מתן בחירה לנכה, ממנה הוא רשאי לחזור בו בהתמלא תנאים מסוימים...". כבוד השופט אנגלרד סקר את עקרי ההסדר: "....נקודת המוצא היא האפשרות של הנכה לתבוע בעת ובעונה אחת את המדינה ואת המזיק (סעיף 36(א)(1)). נמצא, כי שמורות לו לנכה - עקרונית - שתי עילות תביעה מיצטברות. ההוראה קובעת, עם זאת, כי הנכה אינו זכאי לגבות כספים על פי שתי העילות כאחת. המסקנה הברורה העולה מן ההוראה הזאת, היא, כי אין מניעה שהנכה יגיש, מלכתחילה, שתי תביעות שונות. אך המצב המשפטי משתנה מיד עם קבלת תשלום מכוח אחת העילות....". בהמשך פסק הדין פסק כבוד השופט אנגלרד: " התוצאה המישפטית היא, כי מעמדו של הנכה- הזכאי, מלכתחילה להגיש את שתי התביעות- אינו משתנה עם קבלת הגמולים. ...אם תחילה פנה לקבלת תגמולים, הוא עדין רשאי לפתוח בתביעה נגד המזיק ולנהלה עד לסיומה. מה שנימנע ממנו... היא קבלת פיצויים כלשהם מאת המזיק.. החזרת התגמולים היא תנאי מוקדם לגביית הפיצויים הנזקיים, אך לא לניהול עצם התביעה..." .

כך למשל ב-תא (מרכז) 5287-08-07 פלונית נ' המרכז הרפואי שערי צדק נקבע כי החיילת לשעבר זכאית לתבוע בגין פגיעה באוטונומיה בנוסף לתגמולים אשר קבלה במסגרת חוק הנכים ממשרד הבטחון.

...

לסיכום, בנסיבות אלו, שבפני, איני סבורה שעל בית המשפט לחסום אותה מלהגיש את תביעתה הנזיקית כנגד הנתבע ובוודאי שאין מקום לדחות את התובענה על הסף כנגדו.

סופו של דבר, התובעת רשאית לנהל ההליך מול הנתבע 2, דה עקא שככל שיימצא כי הסעד המבוקש הינו בגין אותה נכות שבגינה קבלה היא את הגמלה/מענק מקצין התגמולים, היא תאלץ לבחור בין השניים.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, דין בקשת הנתבע מס' 2 לדחיית התביעה כנגדו על הסף, בשל התיישנותה ובשל הוראות סעיף 36 לחוק הנכים להידחות.