התיישנות תביעת נזיקין נגד חברת ביטוחים

בבקשה שהגישה לבית המשפט קמא, טענה המבקשת כי עילת התביעה היתיישנה, שכן התביעה הנזיקית נגד המשיב הוגשה כבר בשנת 2011, וכבר אז הודיעה המבקשת למשיב כי לעמדתה אין כסוי בטוחי.

בע"א 6945/98 "משמר" – חברה לשמירה בטחון ושירותים בע"מ נ' קסטיאל, פ"ד נו(5) 170 (2002) נקבע כי "אם אין מתקיימת עילה להארכה נוספת של תקופת ההתיישנות - כגון על-פי הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, בשל העדר ידיעה או אפשרות ידיעה על אודות קיומה של עילת הצד השלישי כנגדו – תקופת ההתיישנות לתביעת השיפוי של המבוטח נגד המבטח תחושב כחופפת את תקופת ההתיישנות החלה על תביעת הצד השלישי נגד המבוטח" (פסקה 6 לפסק דינו של כב' השופט א' מצא).

...

התוצאה של כל האמור היא כי דין הבקשה להתקבל.

בכפוף להערותיי שלעיל, התוצאה היא כי דין תביעת המשיב להידחות במלואה בשל התיישנות.

המשיב ישלם למבקשת שכ"ט עו"ד והוצאות בסך כולל של 5,000 ₪.

ערעור על החלטת הלישכה לסיוע משפטי מיום 19.10.21 שלא להעניק למערער ייצוג משפטי לצורך הגשת תביעה נזיקית או חוזית נגד חברת הביטוח מגדל (להלן: חברת הביטוח), מחמת חוסר סיכוי משפטי (להלן: ההחלטה).

כמו כן, לטענת המערער, חברת הביטוח טענה שעסקינן בהליך שנידון בבית המשפט וניתן בעיניינו פסק דין בשנת 2003 ומכל מקום חל על ההליך היתיישנות.

...

מובן שאי קבלת ייצוג מטעם לשכת הסיוע המשפטי אינה מונעת מהמערער מלמצות את טענותיו, ככל שעומד עליהן, בכוחות עצמו ובעניין זה אני מפנה לסעיף 10 למכתב הדחייה של הסיוע המשפטי לסיכום, מורה על דחיית הערעור.

ביהמ"ש קבע: "לא מכבר נזדמן לי להדרש לשאלה מהו השלב בו יש להכריע בטענות היתיישנות. בפסק הדין שניתן ברע"א 6552/20 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ א.לוי השקעות ובניין בע"מ [פורסם בנבו] (2.12.2020), נקבע כי ככלל, הנחת המוצא היא כי טענת היתיישנות תדון כטענה מקדמית. זאת, למעט במקרים שבהם ההכרעה בטענת ההתיישנות מחייבת בירור עובדתי אשר חופף, או שעשוי להיות חופף, לבירור העובדתי שייעשה ממילא במסגרת הדיון בתביעה לגופה, שאז קיימים אינטרסים המצדיקים את דחיית ההכרעה בסוגיית ההתיישנות עד לבירור התביעה. בתוך כך, הוספתי והדגשתי כי ככל שההכרעה בשאלת ההתיישנות מחייבת בירור של סוגיה משפטית, אזי רצוי להכריע בה כבר בפתח ההליך, אף אם מדובר בסוגיה מורכבת, שכן ככלל, הבירורים העובדתיים והמשפטיים הכרוכים בתביעה גופה לא צפויים להשליך על ההכרעה בשאלה משפטית המתעוררת בסוגיית ההתיישנות. עוד הערתי בהקשר זה כי אומנם בנסיבות חריגות, שקולי יעילות עשויים להצדיק דחייה של הדיון בשאלה משפטית הנוגעת להתיישנות התביעה כאמור (ראו: שם, בפיסקה 20). " ברע"א 1101/20 שירותי בריאות כללית נ' פלוני, קבע ביהמ"ש מהו מועד התחלת ההתיישנות בתביעה נזיקית בדברים הבאים: "במילים אחרות, לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות של תובענה תחל במועד בו התעוררו בפועל אצל התובע חשד או סברה בדבר קיומן של העובדות המהוות את עילת התביעה, או במועד בו אדם סביר בנסיבות העניין היה צריך לחשוד בקיומן של העובדות האמורות (ראו: ע"א 4114/96 המאירי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח, פ"ד נב(1), 857, 866 (1998); עניין גיא-ליפל, פסקות 47-45)." בע"א 1254/99 אבידור המאירי נ' הכשרת היישוב- חברה לביטוח בע"מ, היתייחס ביהמ"ש לטעמים שבטענת ההתיישנות בדברים הבאים: "ההתיישנות הדיונית המהוה מחסום המונע מן התובע לממש זכות מהותית, מצריכה טעמים טובים וחזקים כדי להצדיקה. ארבעה טעמים מרכזיים עומדים בבסיס מוסד ההתיישנות: הראשון, עניינו בשיקולים ראייתיים הקשורים בקושי של הנתבע לשמור על ראיותיו לאורך זמן. השני, עניינו בצורך להקנות ודאות לנתבע בדבר זכויותיו וחובותיו ולהבטיח כי יוכל לכלכל צעדיו ולהערך כלכלית לסכוני תביעות צפויות ולא להיות חשוף לסיכון להיתבע לפרק זמן בלתי מוגבל. השלישי נעוץ בהנחה שלפיה תובע אשר "ישן על זכויותיו" ונמנע מהגשת תביעה במשך תקופה ארוכה, ויתר ומחל על זכותו (ראו: דברי ההסבר להצעת חוק ההתיישנות, תשי"ז-1957 וכן ז' יהודאי דיני היתיישנות בישראל תוך זיקה למשפט האנגלי והאמריקני (כרך א) [23], בעמ' 5-10).

לאור זאת, דין התביעה כנגד הנתבעת 1 גם להדחות מפאת היתיישנות.

...

משכך, תביעתו של התובע כלפי הנתבעות 2-3 התיישנה ודינה להידחות.

לאור זאת, דין התביעה כנגד הנתבעת 1 גם להידחות מפאת התיישנות.

סוף דבר: לסיכומם של דברים, דין תביעתו של התובע להידחות מפאת התיישנות.

הרקע לערעור והליך קמא המבקש הגיש תביעה כספית כנגד עורכת דין (להלן: "המשיבה") שייצגה אותו בתביעה נזיקית כנגד חברת ביטוח בגין תאונה שארעה לו ביום 17.12.2013 (להלן: "ההליך הקודם", "התאונה", בהתאמה).

לבסוף נטען, כי גם אם היה רוצה, המבקש כבר אינו יכול להגיש בקשה לתיקון התביעה בדרך של הוספת טענות בעיניין הניתוח והשלכותיו, מאחר שהעילה לבקשה כזו כבר היתיישנה.

...

באותו שלב, בימ"ש קמא כבר התרשם מהצדדים וטענותיהם, והחליט משיקוליו כי אין להיעתר לבקשה, ואין מקום להתערב בהחלטה זו. בהקשר זה צודק המבקש שההחלטה הנידונה לא נומקה כדבעי, וכי אזכורן של המילים "העדר רלוונטיות" אינו מהווה נימוק הולם להחלטה, וכי ראוי היה שבימ"ש קמא היה מנמק החלטתו באופן מעמיק יותר.

עם זאת, בנסיבות העניין, אני סבור כי העדר הנימוק אינו מהווה הצדקה לביטול ההחלטה, וזאת לאור שורת השיקולים שאוזכרו לעיל המובילים לאותה מסקנה אליה הגיע בימ"ש קמא.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

" התובע הסכין עם האמור בהחלטה ולא תקף אותה,[footnoteRef:8] הגיש סיכומים מטעמו בשאלת הסילוק על הסף של התביעה הראשונה מחמת היתיישנות ושיהוי, ואין מקום להדרש כעת לטענות עובדתיות בהקשר זה. [8: בנגוד לדרך שננקטה בהליך אליו הפנה התובע בסעיף 28 לסיכומים מטעמו, עב"ל (ארצי) 16324-06-22 מיכאל מוסקוביץ – המוסד לביטוח לאומי (החלטה מיום 8.11.22).

[15: עדות התובע בפרו: ] ששית, התובע ניהל במהלך התקופה שממועד ההחלטה הראשונה ועד הגשת התביעה השניה תביעה בנזיקין נגד חברת ביטוח בין היתר בנוגע לנסיבות התאונה נושא הליך זה.[footnoteRef:16] כמקובל בבירור תביעה בנזיקין, מובאים באותו הליך פרטי התגמולים שהתובע זכאי להם מאת המוסד לביטוח לאומי.

...

טענות הצדדים לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה בהתייחס להחלטה הראשונה מחמת התיישנות.

[footnoteRef:20] השינוי במצבו התפקודי של התובע במהלך השנים תומך במסקנה שיש לסלק את התביעה כנגד ההחלטה הראשונה, שכן בחלוף פרק זמן כה ארוך יקשה על הנתבע לבחון את הדברים לאשורם ולקבוע מהי נקודת הזמן המדויקת שבה החמיר המצב התפקודי, אם בכלל.

] לסיכום, בנסיבות המקרה כאן, בהתחשב בהשתהות הניכרת ממועד הגשת התביעה הראשונה, בהתחשב בכך שבתביעה הראשונה התובע לא העלה טענות עובדתיות שעשויות היו לזכות אותו בקצבה מיוחדת בשיעור גבוה יותר בשל צורך בהשגחה או בהסעות מיוחדות, בהתחשב בכך שהתובע העיד שמצבו התפקודי החמיר מאז מה שעשוי להקשות על בדיקת הזכאות נכון למועד הרלוונטי, בהתחשב בכך שלא הצביע על נימוק של ממש שמנע ממנו לתקוף את ההחלטה הראשונה במועד, במיוחד כשהיה מיוצג באותה עת, בהתחשב בכך שלא מן הנמנע שעד שהסתיים ההליך הנזיקי לא היה לתובע כל אינטרס להגדיל את שיעור הקצבאות שקיבל מהנתבע – אין הצדקה להאריך את המועד להגשת תביעה כנגד ההחלטה הראשונה.

סוף דבר – התביעה בהתייחס לתביעה הראשונה נדחית.