התיישנות תביעות חדשות או המשך הליכים קודמים

זאת ועוד, לשיטתה התביעה דנן היתיישנה.

בתשובת התובע נטען, כי ישנם כלים מידתיים יותר מחיוב התובע בהפקדת ערובה, כגון הטלת עיקול על משכורות במקום עבודתו בישראל, עיקול הכספים הצבורים במדור תשלומים ברשות האכלובין וההגירה, פתיחת תיק הוצאה לפועל ועוד פעולות גביה ועל כן, אין להתנות את המשך ההליכים בתביעה דנן בתשלום הוצאות התביעות הקודמות.

לא הובאה ולו טענה אחת מפי התובע מדוע יש לאפשר לו להמשיך להגיש תביעות חדשות כל עימת שניתנות החלטות אשר אינן לטעמו, במקום לקיימן, באופן הגורם לבזבוז זמנו היקר של בית הדין וגרימת הוצאות לנתבעת.

...

מעבר לנדרש אוסיף, כי לא שוכנעתי, כי התובע צירף, ראשית ראיה לתביעתו.

כמו כן, לא שוכנעתי כי במקרה דנן מתקיימים טעמים מיוחדים שיש בהם כדי לפטור את התובע מהפקדת ערובה, בין השאר, בשל שורת ההחלטות השיפוטיות שלא קיים בתביעות קודמות נגד אותה נתבעת בגין אותן עילות.

לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

לדבריו, מהתביעה הכספית המתוקנת ברור שמדובר בתביעה חדשה שאיננה המשך להליכים הקודמים ושהעילה הראשית של התביעה המתוקנת שונה לחלוטין מהנושאים של ההליכים הקודמים שם נדונו העברת הבעלות בפטנט לידי הנתבעת והשארת הבעלות באופן סופי בידיה.

מעיון בכתבי הטענות שצורפו עולה כי התובע עתר בבקשת רשות העירעור ליתן לו רשות מאותם הנימוקים ממש שהובאו בתובענה זו. וכך בסעיף 2.5 לבקשת רשות העירעור מטעם התובע ציין התובע כדלקמן: "2.5 הודיית משיבה-1 בהונאותיה. כל פסקי הדין נגדי, בחמשת ההליכים הנ"ל, התקבלו בעקבות הונאותיה ביודעין של משיבה-1 את בתי המשפט. בהליך הרביעי הבאתי ראיות ל 31 הונאות ביודעין של משיבה -1, בהליך הראשון והשני. בהליכים הרביעי והחמישי הודתה משיבה-1 ב 29 מתוך 31 הונאות אלה שביצעה ביודעין בהליך הראשון והשני. רק לאחר שהבעלות בפטנט נשארה בידי משיבה -1 באופן סופי, בתום ההליך החמשי, יכולתי להגיש נגדה תביעה בגין גזלת הפטנט. אך משיבה-1 מנסה להיתחמק מהצורך לפצות אותי על זלת הפטנט, באמצעות טענות משפטיות פורמליות, כגון "מעשה בית דין, היתיישנות, שהוי וכו'. ". התובע עצמו בבקשת רשות העירעור כי ב"פס"ד עליון 2017 נדחה ערעורי ללא מצן צו להוצאות.

...

תמצית טענות הצדדים לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה כנגדה על הסף בשל כל אחד מהטעמים שלהלן: · היעדר עילה- לדבריה, אין עילה בספר החוקים אשר מכוחה יכול התובע לתבוע פיצוי כספי בגין "גזל פטנט" אשר נקבע בפסק דין חלוט כי הפטנט אינו שלו.

לטענת הנתבעת דין התביעה להידחות על הסף בשל מעשה בית דין נוכח ההליכים שהתנהלו בין הצדדים.

זאת ועוד, נטען כי חל מעשה בית דין בהתייחס לטענות התובע לגבי הונאה, עליה מבוססת תביעתו דנן וגם מטעם זה דין התביעה להיות מסולקת על הסף.

· שנית, התובע מושתק לטעון כנגד הנתבע את אותן הטענות משטענותיו התבררו והוכרעו בהליכים נוספים ואחרים; משקיימות החלטות מפורשת של בית המשפט אשר דוחות את טענות התובע כנגד הנתבע בגין אותן מסכת עובדות, הרי שאין מקום להמשיך בדיון; יש לדחות את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין- טענות התובע נדונו והוכרעו בהחלטות חלוטות של בית המשפט, ומכאן שאין מקום כי בית משפט זה ידון ויכריע באותן הטענות כאשר בית המשפט כבר דן ואמר את דברו ביחס לטענות התובע.

סוף דבר לאור האמור בסעיפים לעיל הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת, ובתוך כך אני מורה על מחיקת התובענה על הסף.

סעיף 16 לחוק ההתיישנות - תקופת ההתיישנות לאחר עיכוב, קובע: "נתעכב מנין תקופת ההתיישנות כאמור בסעיפים 10 ו-12 עד 15, לא תסתיים התקופה לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב;... " הרעיון בבסיס סעיף זה , הנו לאזן בין האינטרסים השונים של הצדדים ולמנוע מתובע, שעשה את כל הדרוש ממנו בהליך הקודם, מצב שבו יבצר ממנו להגיש תביעה חדשה מחמת תקופה קצרה שנותרה לו במניין תקופת ההתיישנות, מהיום שבו חדל העיכוב (ע"א 2215/00 דני ג'ורי נ' דייזי דנגור, פ"ד נו(3), 932 ).

לפי סעיף 10(ב) לחוק הפרשנות , תקופה קצובה במספר חדשים או שנים לאחר ארוע פלוני, תסתיים בחודש האחרון, ביום שמספרו בחודש כמספר יום הארוע.

5129371 התביעה תועבר להמשך טיפולו של הרשם הבכיר א. כרמי 54678313 המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה, התשובה, וכתבי הטענות, מצאתי כי הדין עם התובע.

בית המשפט מצא כי התנהלות התובע מהווה רשלנות בוטה ומתמשכת ולא מחדל חד פעמי, ואף יש בה כדי להעיד על זניחת התביעה.

בנסיבות אלו הבקשה נדחית.

להלן תמצית תשובת המשיבה: התביעה לגימלה מכח סעיף 38(א) לחוק הגימלאות היא תביעה חדשה ולא המשך או תיקון של התביעה הקודמת.

ר' בפסיקת בית המשפט העליון בע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל 04.04.2021: "הבחנה מוכרת שהתגבשה בפסיקה היא בין בקשת תובע לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת עילה חדשה, לבין בקשות תיקון מסוג אחר (כגון תיקון עובדתי, צירוף צד להליך וכיו"ב). בעיניין זה הובהר כי ככלל, בית המשפט "ייטה שלא להתיר תיקון כתב טענות אם מטרת התיקון היא הוספת עילה חדשה, אשר הראיות להוכחתה שונות מן הראיות הדרושות להוכחת העילה המקורית", וכי "אין להפוך את התביעה לתביעה אחרת, בפרט בשלב מאוחר של ההיתדיינות" (רע"א 867/17 פנינת הצומת בע"מ נ' ש. שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ,  פסקה 12 (22.3.2017); עניין גזונטהייט בפיסקה 5; עניין מובילי עטיה בפיסקה 4 והאסמכתאות שם).

עוד הובהר בעיניין זה – ונקודה זו היא בעלת חשיבות לענייננו – כי כאשר בקשה לתיקון כתב תביעה מוגשת לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, והתיקון המבוקש כולל עילה חדשה החורגת מעילת התביעה המקורית, אזי אין להתיר לתובע לתקן את כתב תביעתו, שכן הענות לבקשה תקפח את האנטרס של הנתבע ותאפשר לתובע לעקוף את דיני ההתיישנות (ראו, בין היתר, רע"א 6590/10 עיזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון‏, פסקה 11 והאסמכתאות שם (28.5.2012) (להלן: עניין עיזבון אשתייה); רע"א 6541/19 קופת חולים לאומית נ' פלוני, פסקה 7 והאסמכתאות שם (26.11.2019) (להלן: עניין קופ"ח לאומית)).

...

התמונה הכוללת העולה מהראיות שהוצגו, שהן אותן ראיות שהיו לפני הממונה, מובילה למסקנה זהה, לפיה ההסכם עליו המערערת מסתמכת אינו הסכם מזונות ומשום כך אינה זכאית לגמלת שארים מהמשיבה, על יסוד הוראת סעיף 38(א) לחוק הגמלאות.

מעבר לכך יש להדגיש, כי מקום בו מדובר בכספי הקופה הציבורית, גם אם לטעמנו הממונה פעל מנקודת מוצא שגויה, אין זה סביר שהמערערת תוכר כזכאית לגמלה רק על יסוד פגם בשיקול הדעת של הרשות המנהלית.

לאור כל המפורט לעיל, לא מצאנו שנפלה טעות בהחלטת הממונה, ודין הערעור להידחות.

גישה זו, לפיה אין לחסום באופן גורף זכותו של תובע לפנות לערכאות, רק בשל העידר חוות דעת רפואית נידרשת לתמיכה בתביעתו במועד, בשל החשש מפני גרימת עוול לא מידתי לאחד הצדדים, בדרך כלל התובע, הוכרה גם בפסיקה שקדמה לתקנות.

אציין כי תקנה 87(ד) לתקנות מאפשרת מתן ארכה להגשת חוות דעת רפואית במועד המאוחר למועד הגשת כתב התביעה, לרבות לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות, ובילבד שאין באמור בחוות הדעת להוסיף עילת תביעה חדשה או להרחיב את החזית המפורטת בכתב התביעה.

אמנם בדיון שהתקיים ביום 11.1.2024 טענה ב"כ התובעים כי יש לה התלבטויות ביחס לקיומה של עילת התביעה כנגד הנתבעת 2, ואולם כדי לקבל החלטה מושכלת באשר לאופן המשך ניהול ההליך, היא נזקקת לחוות דעת.

...

זאת לאחר שאני מקבלת הבקשה לביטול פסק דין, לאור הנסיבות שתוארו בה ובהעדר התנגדות.

נוכח כל האמור, אני מורה על ביטול פסק הדין, וניתנת בזאת ארכת מועד בת 90 יום ממועד המצאת החלטה זו, להגשת חוות דעת רפואית.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה כי פסק הדין שניתן בהליך זה ביום 3.12.2023 מבוטל.