הנתבעת הכחישה את הטענה כי ההקלטה "בושלה", ומלבד טענותיה המקדמיות, העלתה שורה של טענות משפטיות, ובהן כי ההקלטה נעשתה כחוק, כי לא הייתה כל פגיעה בפרטיות, כי עילת התביעה מכוח חוק הגנת הפרטיות היתיישנה ממילא, שכתב התביעה אינו מגלה עילה מכוח חוק איסור לשון הרע, שכן התובעת כלל לא הצביעה מהן האמירות המהוות לשון הרע, שמסירת ההקלטה אינה מהוה הוצאת לשון הרע ועוד.
יתרה מזאת, בתביעה כאן, עילת התביעה עצמה אינה זהה, שכן בהליך כאן מייחסת התובעת לנתבעת עוולה של פגיעה בפרטיות בגין ביצוע האזנת סתר.
על כן, אין במסירת השיחה כשלעצמה משום פגיעה בפרטיותה של התובעת, קל וחומר, כשהשיחה הועברה לאימה של הנתבעת, שהייתה צד לשיחה, ולאחי הנתבעת, לנוכח תוכן השיחה ונסיבותיה.
...
סיכומו של דבר
התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת עוולה כלפיה.
התביעה נדחית.
לנוכח מכלול הנתונים הללו, אני מחייב את התובעת בתשלום שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. למען הסר ספק, הנתבעת מחוייבת בתשלום סכום זה, בנוסף להוצאות בהן חויבה בהחלטותיו הקודמות של בית המשפט בהליך כאן.
