מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התיישנות חוב לביטוח לאומי

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2015 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בשניים מפסקי הדין מושא הערעורים שלפנינו (עב"ל 1844-09-10 המוסד לביטוח לאומי - לבנה חג'ג' ועב"ל 36059-03-11 המוסד לביטוח לאומי - מאיר דהן) ביטל בית הדין האיזורי את חובות המערערים למוסד לביטוח לאומי, לאור פסק הדין של בית המשפט העליון בעיניין נסייר (רע"א 187/05 נעמה נסייר - עריית נצרת עילית (לא פורסם, 20.6.10; להלן - הילכת נסייר או עניין נסייר), בקובעו כי כללי חוק ההתיישנות חלים על חובות המבוטחים למוסד לביטוח לאומי.
...
סוף דבר: על יסוד כל האמור לעיל, אני סבורה כי אין תחולה להוראות חוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 (להלן - חוק ההתיישנות) על חובות דמי ביטוח של מבוטחים למוסד לביטוח לאומי וחובות בגין גמלה ששולמה ביתר, ונכון להחיל על סוגיה זו את דיני השיהוי המינהלי, הן כאשר מדובר בגבייה אקטיבית והן כאשר מדובר בגביה פאסיבית, דהיינו קיזוז חובות מגמלאות המגיעות למבוטח.
לאור כל האמור, מצטרפת אני לעמדת חבריי שלפיה יש להחיל על גביית דמי הביטוח והשבת תשלומי יתר את דיני השיהוי המנהלי.
סוף דבר על דעת כלל חברי המותב, לעניין טענת ההתיישנות, דין ערעורם של בני הזוג אלכאמל והגב' קסירר להידחות, וערעורי המוסד בעניינם של הגב' חג'ג' ומר דהן להתקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההדגשות אינן במקור – א' ג' כ') עוד נקבע בהילכת חג'ג' כי חרף אי החלת חוק ההתיישנות על דמי ביטוח לאומי וגמלת יתר, פתוחה הדרך בפני המבוטח לטעון כי המל"ל פעל בגביית החוב תוך שהוי מינהלי וכי טענה זו תבחן בכל מקרה על פי נסיבותיו ולאור עקרונות החוק.
...
משכך אנו קובעים כי הצדק עם התובע וכי על הנתבע לחשב את זכויותיו על פי השומה הסופית לשנת 1997.
נדחית טענת התובע לפיה גמלה חוסמת צריכה לכאורה להיקבע מיד עם עריכת התחשיב לדמי הפגיעה, וכי אם לא קבע המל"ל כי יש גמלה חוסמת במועד התחשיב משמעות הדבר היא כי וויתר על כך. התובע לא סמך טענתו זו על אדנים משפטיים, היא עומדת בניגוד לדין ודינה להידחות.
סוף דבר על המל"ל לחשב את זכויותיו של התובע על פי השומה הסופית לשנת 1997 בתוספת הצמדה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה הילכת חג'ג' על פי הילכת חג'ג' (עב"ל 1844-09-10 המוסד לביטוח לאומי נ' לבנה חג'ג' (1.4.15)) חוב דמי ביטוח וגמלת יתר אינו יכול להחשב כחוב אזרחי שחלות עליו הוראות חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958.
...
כלומר, אנו קובעים שגם במקרה זה מצד אחד יש מקום להכיר בשיהוי מנהלי ככזה המחייב את הנתבע שלא לגבות הפרשי הצמדה וקנסות על חובו של התובע, אך מצד שני אין מדובר בשיהוי בדרגת חומרה כה גבוהה שיש בה כדי להצדיק מתן פטור מלא לתובע מתשלום מלוא החוב, לרבות קרן החוב.
משכך, אנו קובעים שקרן החוב שהתובע חב לנתבע הינה הסכום הנמוך מבין שני התחשיבים, דהיינו 8,280 ₪ בלבד.
סוף דבר סוף דבר, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה על פי הילכת חג'ג' (עב"ל 1844-09-10 המוסד לביטוח לאומי נ' לבנה חג'ג' [פורסם בנבו] (1.4.15) ) עד למועד תיקון מס' 159 לחוק (בתחולה החל מתאריך 1.1.15), חוב דמי ביטוח וגמלת יתר אינו יכול להחשב כחוב אזרחי שחלות עליו הוראות חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 זאת, לאור הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 ותכליתו הסוציאלית.
...
מן הפסיקה בעניין חג'ג' ומפסקי דין נוספים עולה בבירור קיומו של אינטרס ציבורי במימוש הליכי הגבייה, שכן אין לאפשר מצב שבו מבוטחים ש"נהנו" ממחדל של הנתבע ובזכותו לא שילמו במשך שנים דמי ביטוח שהיה עליהם לשלם, ייצאו פטורים בלא כלום זאת, לעומת חבריהם שנאלצו לשלם דמי ביטוח מלאים כל השנים.
סיכומו של דבר, לטעמנו, לאור כל מכלול השיקולים לעיל, אין להצהיר על התובעת כפטורה מתשלום החוב בגין התיישנות או שיהוי מנהלי, הסכומים שקוזזו מגמלתה קוזזו לא רק כדין אלא אף בהסכמתה מתוקף חתימתה על הסדר התשלומים, ואין להורות לנתבע על השבתם לתובעת.
אשר על כן, התביעה נדחית.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים פר"ק 24455-03-14 תורג'מן נ' כונס הנכסים הרישמי מחוז ירושלים ואח' בפני כבוד השופט אביגדור דורות המערער: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד יוסף פולסקי המשיבים: 1. עו"ד אורן הראל, המנהל המיוחד לבדיקת תביעות חוב עובדים של שחק אבטחה, שמירה, ניקיון ושרותי משרד בע"מ (בפרוק) בעצמו 2. צבי ויתקון יוסף ואחרים ע"י ב"כ עו"ד גל גורודיסקי 3. כונס הנכסים הרישמי מחוז ירושלים ע"י ב"כ עו"ד אסתר בשיר פסק דין
נטען כי במקרה שלנו הודה הביטוח הלאומי בקיום הזכות של העובדים בכך ששילם ל- 262 עובדים אחרים את סכום תביעת החוב למרות שאין חולק שתביעתם היתיישנה.
...
" במקרה הנוכחי, לא היה בתביעות החוב בסיס עובדתי, שיכול היה להצדיק את קבלת תביעת החוב, בהתעלם מסוגיית ההתיישנות ולא ניתן היה להגיע למסקנה כי חל החריג הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ערעור הביטוח הלאומי מתקבל והכרעות החוב שניתנו על ידי המנהל המיוחד מבוטלות בזאת, בכפוף לאמור לעיל בפסקה 73.
בנסיבות אלה, באתי לכלל מסקנה כי אין לחייב את העובדים-המשיבים בהוצאות ובשכ"ט עו"ד. המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו