כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התיישנות ביצוע פסק דין בהוצאה לפועל על ידי ההוצאה לפועל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

ביום 15.5.1989 ניתן פסק דין בתביעה לפיו חויבו הנתבעים, יחד ולחוד, בסכום של 153,123 ש"ח. ביום 26.10.1989 פתח הבנק תיק הוצאה לפועל נגד הנתבעים.
כפי שנראה בהמשך, כלל לא הוכח כי הנתבע חויב בגדריו של פסק הדין, אולם גם אם כך הוא לכאורה פסק הדין כבר התיישן לגביו (סעיף 21 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958).
הוצג רק טופס בקשה לבצוע פסק הדין שמולא על ידי בא כוח הבנק.
בהקשר זה נזכיר, כי כאמור לעיל נרשם סימן שאלה בעמודת המסירה ליד שמו של הנתבע, מה שמעצים את הספק האם הנתבע נרשם כחייב במערכת ההוצאה לפועל, וייתכן שלא במקרה לא ננקטו נגדו לאורך השנים פעולות אכיפה על ידי הבנק (ומכל מקום, לא הוכחשה טענת הנתבע כי לא ננקטו פעולות כאלו).
...
בנסיבות אלו, הנטל הרובץ על התובעת להוכיח את טענותיה הוא כבד מאוד, ואני סבור שהיא לא עמדה בו. בין הצדדים ישנה מחלוקת האם הנתבע היה בזמנו בבית התובעת ובעלה המנוח או לא. נוכח הזמן שחלף, איני סבור שיש לייחס לכך משקל רב. מוכן אני להניח כי הנתבע היה מעורב גם בדרך כזו או אחרת בהחתמתן של התובעת ועליזה על מסמכים בבנק.
התביעה נדחית, אפוא.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות בסך 2,500 ש"ח. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לבצוע פסק הדין ניפתח על ידי הערייה תיק הוצאה לפועל, תיק 02-07901-03-2 (להלן: תיק ההוצל"פ).
בהמשך הוא מבהיר כי בשל אופייה הדיוני של ההתיישנות, אין בחלוף תקופת ההתיישנות די כדי להפקיע את הזכות המהותית המובטחת על ידי השיעבוד, ובהמשך (פסקה 27): שנית, בהחלט יש ממש בדברי היועץ לפיהם הרשויות תוכלנה באופן עיקרוני להגיש הליך לאכיפת השיעבוד (הליך שאינו נתון להתיישנות), על מנת "לעקוף" את מחסום ההתיישנות החל לגבי ההליכים המנהליים לגביית החוב עצמו.
...
החוב לא התיישן נוסף על כך, נבהיר כי אין כל אינטרס ציבורי לדון בטענות העותר לעניין ההתיישנות שכן דינן להידחות גם לגופן.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.
העותר ישלם לעירייה הוצאות ההליך בסך של 10,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הסיבה שהאשה לא עשתה דבר לגביית מזונות העבר היא כי המנוח שילם את דמי המזונות שנפסקו לו בפסק הדין והליך בהוצאה לפועל ניפתח על ידי האשה בשנת 2008 כחלק מטקטיקה משפטית במסגרת הליך הגירושין שהתנהל בין הצדדים באותה התקופה.
האשה פתחה בהליכי הוצאה לפועל שנים רבות לאחר מתן פסק הדין; ביצעה הגדלת מזונות לאחר מתן הגט; הגישה תחשיבים כוזבים לרשם ההוצאה לפועל.
דומני, כי לא רק שהאנומליה האמורה מדברת בעד עצמה, אלא שקביעת מעין "היתיישנות" על גביית מזונות לתקופה של שנתיים, ממריצה צדדים, שעסוקים בעבודה ובגידול וחינוך ילדיהם, "לחיות על חרבם", ולפנות חדשות לבקרים ללישכת ההוצאה - לפועל, במקום לחיות את חייהם ולנסות להסדיר את המחלוקות ביניהם בדרכי שלום, וזאת על - מנת שלא תעבורנה השנתיים, ויהיה צורך לפנות שוב לבתי המשפט.
בנסיבות המקרה דנן בו הצדדים המשיכו לחיות יחד ולקיים חיי מישפחה לאחר מתן פסק הדין למזונות והמנוח נתן בידיה של האשה (אף לגירסת האשה עצמה) לפחות מחצית מדמי המזונות שנפסקו לחובתו לא מצאתי כי יש בבחירתה של האשה שלא לנקוט בהליכי הוצאה לפועל במהלך החיים המשותפים משום שהוי שיש בו כדי למנוע ממנה גבית חוב עבר.
...
(הדגש במקור) לסיכום דבריו ציין כב' השופט גי'וסי כי "על יסוד כל האמור לעיל סבור אני, כי בשים
אולם, כאמור כבר לעיל, עד שהמחוקק יסדיר סוגיה זו, איני סבור כי תיקון עוולה אחת בעשיית עוולה אחרת, היא התוצאה הנכונה והצודקת, ולפיכך סבורני, כי אין המערערת זקוקה לאישור בית המשפט על - מנת לגבות את חוב המזונות מושא הערעורים שבפנינו.
סוף דבר תביעת המנוח לביטול המזונות מתקבלת באופן חלקי בלבד וחיוב המנוח במזונות החל ממועד מתן הגט מבוטל כפוף לאמור לעיל בסעיף 43 לעיל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ת"ע (ת"ע) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ליום 23.1.12 בחוק ההתיישנות, תשי"ח 1958- נקבעה תקופת היתיישנות בת 25 שנים לבצוע פסק דין.
ונזכור, פסק הדין למזונות התיישן בשנת 2012 ומשעה שהחוק לעניין זה קובע היתיישנות מנדטורית, אין די בכך שהתובעת פתחה תיק הוצאה לפועל בשנת 1993 וחדלה מלעקוב אחר הנעשה בו עד אשר ניסגר התיק, גם היתיישנה התובענה.
לכאורה מהחלטות רישמי ההוצאה לפועל (בתיקים אחרים) עולה, כי קיימים נהלי הוצל"פ שאינם מאפשרים לפתוח תיק מזונות ביחס לחיובים שעברו שנתיים ממועד בו הייתה אמורה הזוכה לגבותם (ראה למשל החלטה לדחיית בקשה להחייאת תיק מזונות בו כלולים חיובים עובר לשנתיים מהטעם שיש בה כדי לעקוף נוהל 26 זה הנובע מפסיקה מתחדשת ביחס לסעיף 11 (ב) – תיק 17-00237- 11-6 מיום 3/2/17 ניתן על ידי כב' הרשמת גילה גדות ופורסם באתר רשות האכיפה והגבייה).
...
ועוד לגופו של עניין גם אם לא אקבל (ואני דווקא מקבל) את גישת כבוד השופט זגורי לעניין קיצור תקופת ההתיישנות, עדיין סבור אני כי בכאן התיישנה התובענה.
בנסיבות העניין סבור אני כי אין ליתן הרשות המבוקשת.
סוף דבר התובענה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מישפחת גרשוני ביקשה לאכוף את ביצוע הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין והגישה בשנת 1993 בקשה לבצוע פסק דין בתיק הוצל"פ 01-08638-13-4.
טענה זו לא התקבלה על ידי רשמת ההוצאה לפועל.
ערעור שהוגש בגין דחיית טענת ההתיישנות נדחה בפסק דינה של כב' השופטת ר' עורקבי מיום 19.02.2015 [רע"צ (שלום תל-אביב) 58573-12-14 עוזר נ' גרשוני (19.2.2015); מוצג 8 למוצגי התובעים].
על רקע המחלוקות השונות ביישום הסכם הפשרה, ראתה לנכון רשמת ההוצאה לפועל לפנות אל בית משפט השלום בשאלת הבהרה מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, והיא: "מי מסעיפי פסק הדין גובר, כיצד יש לחלק את השטח והיכן לבנות את הגדר?" [מוצג 44 למוצגי הנתבעים].
...
אני מחייב את הנתבעים להקים גדר חלופית (במקום החיץ הקיים היום) שתעבור בקו ישר ובמרחק של 30 ס"מ מהקיר המזרחי של ביתם (גרם המדרגות בקומת הקרקע) ותיצור שני מגרשים שווים בשטח 498.5 מ"ר כל אחד.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי ובהתחשב בהיקף ההליך אני מחייב את הנתבעים לשאת בהוצאות משפט – אגרת בית משפט כפי ששילמו התובעים (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין) ושכר המומחית גב' יואלי כנגד קבלה.
עוד אני מחייב את הנתבעים בשכר טרחת באי כוח התובעים בסך 75,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו