התייצבות עמותה מצויה בהליכי פירוק לאישור ביהמ"ש

העדה היחידה שהתייצבה מטעם המבקשת הנה רואת חשבון נכבדה, הגברת בת שבע כהן, שהסתפקה בתצהיר שללא כל קושי ניתן לכנותו כטכני במתכונת שניתן לכל היותר לקבלה, (וגם זאת, לטעמי, לעיתים, תוך קשיים לא מבוטלים) ביחס להליכים בהם נוקט רשם העמותות בהליכי פירוק עקב כשל בניהול תקין בנסיבות מקובלות.

בכלל אלה, בפני בית המשפט, בין היתר, מסמכים המהוים לכאורה פרוטוקולים של דיונים בפרלמנט האוסטרלי [נספח 22 לבקשה; ומעיון בהם, נראה, שאם בכלל, המדובר, כנראה, בכלל, בועדה של הסנט לעינייני חוץ, ואף דבר זה לא נכתב], מכתב מיום 28.3.2017 החתום על-ידי "מיכל" משירות הבטחון הכללי שאין בו יותר ממשפט כללי אחד ולפיו – "ממידע המצוי ברשותנו מוסד 'איחוד הועדות החקלאיות' שמושבו ברצ"ע הנו גוף הפועל מטעם ארגון החזית העממית לשיחרור פלסטין" [נספח 23 לבקשה], ומאמר שפירסם קצין צה"ל במילואים בהקשרים הרלוואנטיים [נספח 24 לבקשה].

על אחת כמה וכמה מודגשת חומרה זו, כאשר הפרוק אינו נובע מחדלות פירעון או מסיבה אובייקטיבית אחרת אשר אינה מאפשרת לעמותה להוסיף ולפעול, אלא מנסיבות אחרות, בהן מגיע ביהמ"ש למסקנה כי על אף שהעמותה יכולה אולי להמשיך ולפעול, לא ראוי כי כך יקרה בפועל [פש"ר (מחוזי ת"א) 2624/99 רשם העמותות נ' ארגון השוטרים הבנלאומי (סניף ישראל) (15.7.2001)].

...

ביום 31.8.2015 פנתה העמותה לרשם העמותות, נספח 4, תוך שציינה במכתבה כי "אנו מבקשים מכם אורכה בהגשה דוחות השנתיים עד סוף חודש ספטמבר 2015 בשל הקשיים שעברה וצורך לאסוף את החומר כדי להגיש את הנדרש מעמותה". ביום 20.9.2015 נעתר הרשם לבקשה זו, נספח 5, תוך שאושרה ארכה עד ליום 30.9.15 "לשם קבלת כל הדיווחים אשר על העמותה להגיש בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק העמותות". ביום 18.10.15, נספח 6 לבקשה, פנה רשם העמותות בתזכורת לעמותה כי טרם נתקבלה תגובתם למבוקש וכי "אי תגובתכם עלולה להעלות חשש כי העמותה אינה מתנהלת בהתאם לחוק העמותות.. ולכללי המנהל התקין, ולשמש יסוד להפעלת שיקול דעתו של הרשם לשלול מהעמותה אישור ניהול תקין ואף לדרוש את פירוקה". ביום 18.11.2015 נאותה העמותה לשלוח לרשם העמותות את הדוח השנתי לשנת 2010, נספח 7.

סוף דבר בפי המבקשת טענות כבדות משקל לפיהן עושה העמותה שימוש בתעודת הרישום שבידה, ולמצער מאפשרת היא לעשות שימוש בתעודה זו, לצורך גיוס כספים, לפחות באוסטרליה, שמטרתם מימון טרור.

. חוסר השקיפות בו נקטה העמותה מחזק את המסקנה כי יש לפרקה בשל העדר ניהול תקין [פס"ד עמותת מתחברים ביחד, שאוזכר לעיל].

כפי שנטען בהמרצת הפתיחה, האגודה וחבריה פעלו לשינוי מטרותיה תוך קבלת החלטה על פירוקה והברחת נכסיה לידיהם הפרטיות, ותוך ניצול העובדה כי אגודות עותומניות אינן מצויות תחת פקוח מהותי וממשי של רשם העמותות, בדומה לפיקוח החל על עמותות.

ביום 31.12.2018 היתקיים דיון נוסף בבקשת הפרוק אליו התייצב שמואל.

עילת פירוק זו מופיעה בלשון זהה בסעיף 49(5) לחוק העמותות הקובע כי בית המשפט רשאי לצוות על פירוק של עמותה, בין היתר אם "מצא שמן היושר ומן הצדק לפרק את העמותה". הפסיקה דנה אף היא בפרשנות עילה זו וכן במקרים בהם ייעשה שימוש בה במסגרת הליכי פירוק עמותה (ראו: ע"א 1775/10 עמותת קרית נדבורנה - בני ברק נ' רשם העמותות (11.5.2011) (להלן: "עניין קרית נדבורנה")): אני סבור כי על פרשנותה של עילת הסל הקבועה בסעיף 49(5) לחוק העמותות יש ללמוד מן האופן בו פורשה עילת הסל הקבועה בסעיף 257(5) לפקודת החברות, בכפוף לשינויים המחויבים הנגזרים ממאפייניה הייחודיים של העמותה.

...

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני סבורה כי דין בקשת הפירוק להתקבל.

אני מורה על ביטול ההחלטות שהתקבלו על-ידי האגודה בעת שבקשת הפירוק הייתה תלויה ועומדת.

בהתאם להוראות תקנה 21(א) לתקנות החברות (פירוק), אני מורה כי המשיבים (החברה והרב קפלן) והאגודה יישאו ביחד ולחוד, בהוצאות הרשם והכונס הרשמי בסך של 10,000 ₪ לכל אחד.

לאחר שצד ג' נכנסה להליכי פירוק עוכבו ההליכים כנגדה והתביעה נוהלה כנגד הנתבעות בלבד.

עדותו של גבאי בית הכנסת לשעבר מר נתן ברמן, שהוזמן לעדות ע"י הנתבעות ולאחר שטרח להתייצב לא לפני שב"כ הנתבעות ביקש להפעיל כנגדו צו הבאה לא סייעה גם היא להגנה משבחר שלא לדבוק באופן מלא באמור בתצהירו.

העד בחר ב"היתפתלות" לא משכנעת בבואו לתרץ את הסתירה בין האמור בתצהירו לבין המפורט באישור הנ"ל ופטר עצמו מכך באמירה, כי יתכן ואת הצהרתו היה צריך לעדן והנאמר בה נבע מקונפליקט שהיה מצוי בו לנוכח האפשרות שעמותת בית הכנסת תחוב באחריות לארוע.

על פי קביעתו בתאונה נשוא התביעה לא נגרם שבר קליני חדש באף ולכן קבע כי לא נגרמה לתובע ולא נותרה לו נכות כלשהיא בגין התאונה הנ"ל. פרופ' דב אופיר, רופא א.א.ג מונה כמומחה מטעם ביהמ"ש ומצא כי הממצאים החולניים שנמצאו בבדיקת התובע על ידו ,כמו סטייה קלה של ציר האף לשמאל ובפנים האף סטייה משמעותית של מחיצת האף לשמאל עם חסימה חלקית של מעבר האויר בצד זה- היא תוצאת התאונה.

...

לסיכום כלל הנזק בהתחשב באשם התורם יש לפצות את התובע בסך של 65,000 ₪.

כמו כן ,לא מצאתי להיעתר לבקשת הנתבעות ולגזור מנזק זה את חלקה של צד ג' שההליכים כנגדה עוכבו, מה גם שהנתבעות לא טרחו להצביע במסגרת הליך ההוכחות שהתנהל בהעדרה על אשמה של צד ג' בקרות הנזק.

לאור כל האמור אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע סך של 65,000 ₪ בצירוף הוצאות בהתחשב בנסיבות ניהול התביעה ע"י התובע בגין אגרה ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.5%.

העמותה טוענת כי בבקשת הפרוק הוסתרו עובדות רבות, בין היתר שהקפאת חשבון הבנק של העמותה נעשה בעקבות מכתב של מגנוז לבנק, שקבוצת מגנוז פנו אל הורי התלמידים והנחו אותם להפסיק לשלם לעמותה באמצעות הוראות קבע ובמקום זה דרשו להעביר להם שיקים פתוחים שתמורתם נגנבית מהעמותה ועל ידם, שנעשו ניסיונות להבריח את תורמי הישיבה.

לגופה של בקשה טענה העמותה שהבקשה מהוה, כאמור, "פעולת תגמול של מגנוז" וזאת בעקבות הליך משפטי שנקט זיאת כנגד מגנוז בה"פ 20303-12-17 בביהמ"ש המחוזי מרכז בקשר עם מחלוקות שהתגלעו בישיבת יסודות (להלן: "ההליך במחוזי מרכז").

לדיון היום התייצבו המבקשים ובא כוחם; בא כוח העמותה; מגנוז ובא כוחו וכן נציגת הכנ"ר ונציגת רשם העמותות.

עמדת הכנ"ר בדיון הייתה שטרם בשל המועד להורות על פירוק זמני ומינוי בעל תפקיד בתיק זה. ב"כ הכנ"ר ציינה, כי לא ברור שהעמותה חדלת פרעון, לא ברור אם יש היתנהלות בלתי תקינה בעמותה, לא מצוי בפני ביהמ"ש דו"ח של נכסים מול התחייבויות.

...

אין חולק לעובדה שמינוי מפרק זמני הינו צעד דרסטי, וביהמ"ש נעתר לו במצבי קיצון ובמידה ומגיש הבקשה מציג תשתית ראייתית המבססת חשש כי בתקופת הביניים יגרמו נזקים בלתי הפיכים.

סבורני כי המפתח במקרה הנדון הוא בידי חברי העמותה, ואם העמותה אכן חשובה להם, והמשך קיומה יקר לליבם, ימצאו את הדרך על ידי הידברות ישירה להוביל לפעילות רווחית.

ככל שלא יצליחו לעשות כן, ולא תונח לפניי כל תוכנית מסודרת ממנה אשתכנע כי יש מקום להפעיל את העמותה כעסק חי, ייתכן ובסופו של יום לא יהיה מנוס מליתן צו פירוק כנגד העמותה, אולם אין מקום להזדרז ולעשות כן. לאור כל האמור לעיל, הנני מורה לרשם העמותות להגיש לביהמ"ש תוך 30 יום מהיום דו"ח בדבר מצב העמותה.

בית המשפט בחן את הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה בראי המצוי לפניו במסגרת כתבי בי דין שהוגשו לתיק, ושמע את התובע, שהצהיר על אמתות טענותיו.

בהחלטת בית המשפט מאותו יום, המדברת בעד עצמה, צוין בין היתר בפני הנתבע שההליך הסתיים בפסק דין בהעדר הגנה.

מוסיף הנתבע וטוען שהוא מנהל מספר תיקים בבתי משפט, וכי היו על שולחנו, בין היתר, פניות של ילדים המבקשים סיוע במסגרת עמותה שהקים ולכן נוצר לו בלבול.

לטענתו, הנתבע מזלזל בהליך, ולא טרח להתייצב לדיון, על אף שזומן כדין.

" בעיניין טארק, היתייחס בית המשפט לשיקול נוסף, שעניינו זכות הגישה לערכאות, שנמנעת מבעל הדין שפסק הדין ניתן בהיעדרו: " לצד שיקולים מנחים אלה, קיים 'שיקול-על' נוסף המשפיע על ההכרעה במקרים הנדונים, ועניינו בזכות הגישה לערכאות, שנמנעת מבעל הדין שפסק הדין ניתן בהיעדרו. אמנם, זכות זו אינה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול האנטרס הצבורי בדבר ניהול יעיל של מערכת המשפט, ואל מול זכויותיו של בעל הדין שכנגד (ראו: רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקה 11 (22.5.2012) (להלן: עניין חלה)). עם זאת, זכות הגישה לערכאות היא בעלת משקל רב. התוצאה של מתן פסק דין נגד בעל דין מבלי שנשמע קולו וניתן לו יומו בבית המשפט, קשה היא. בשל כך, נקבע כבר כי "ניהול ההליך השפוטי תוך מתן אפשרות לשני הצדדים לשטוח את טענותיהם בפני בית המשפט לגופם של דברים, הוא לעולם המהלך המועדף ואילו סיום ההליך בלא לקיים דיון לעיצומו של עניין, למשל על דרך של מתן פסק דין בהיעדר הגנה, הוא מהלך דיוני יוצא דופן" (רע"א 7173/11 קוי אשראי לישראל שירותים פינאנסיים משלימים בע"מ (בפרוק) נ' United Kingsway Ltd, פסקה 6 (31.1.2012); וראו גם: רע"א 1473/00 ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' BLOMBERG - WERKE GMBH, פסקה 3(ד) (1.8.2000)).

...

אוד ציין הנתבע שהיה בכוונתו לשכור שירותי עו"ד, בפועל הוא מייצג את עצמו בשלב זה. עיקר טענות המשיב - התובע לשיטת התובע, יש לדחות את הבקשה ולחייב את הנתבע בהוצאות.

החלטתי תישלח לצדדים .