התחייבות אישית לפירעון חוב תאגידי

אין לקבל גרסה הנעדרת כל הגיון אישי וכלכלי ואשר טוענת כי אדם התחייב אישית לפרוע חוב שאינו חייב תוך שהוא משקיע עבודה ומגייס מאות תיירים ללא רווח.

אין לקבל טענת הנתבע לפיה ההתחייבויות כלפי התובעות הן של תאגיד בצרפת הנמצא בהליכי חידלות פרעון 4.1.

...

סוף דבר לאור האמור לעיל יש לקבל התביעה.

אני מחייב את הנתבע בתשלום הסך של 285,448 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 16/2/2016 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל לשניהם (להוצאות ושכר הטרחה) של 30,000 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

ארגמן אישר כי כל תמורת מכירת פעילות הנתבעת הועברה ישירות לפירעון חובות לבנק כלפיהם התחייב בערבות אישית (עמ' 32, שור' 21 ועמ' 33 שור' 29-30).

עיקרון האחריות המוגבלת של החברה, מעצם טיבו, מביא עמו החצנה של הסיכונים להפסדי החברה והעברתם משכמם של בעלי המניות לכתפי הנושים; אולם במצב של מימון דק וכרית ביטחון דקה, החצנת סיכונים זו, והעברתם לשכם הנושים מגיעה לדרגה קיצונית (זוהר גושן, בעיית הנציג כתיאוריה מאחדת לדיני התאגידים, ספר זיכרון לגואלטירו פרוקצ'יה (1996) 239, 262-4 (להלן - גושן, בעיית הנציג)).

...

סכום עליו הוסכם במסגרת ההסדר שבין הצדדים, ואנמק כעת החלטתי זו. במקרה שלפניי הוכיחה התובעת כי ארגמן הוא בעליה והדירקטור היחיד של הנתבעת.

" אני סבורה כי המקרה שלפניי הוא אחד מאותם מקרים חריגים ,בהם צודק ונכון להורות על הרמת מסך ההתאגדות וחיוב מר ארגמן בחוב החברה בשל התנהלותו אשר מהווה בין היתר קיפוח התובעת כנושה של החברה.

מסקנתי היא כאמור כי יש לבצע הרמת מסך חלקית ביחס לחוב הנתבעת על פי הסדר החוב בלבד, הסדר חוב שכאמור נעשה במועד שבו לנתבעת לא הייתה כל פעילות שכן פעילותה נמכרה באופן מלא לחברת אי.וי.קום, מאחר שלגבי חוב זה התובעת הוכיחה שהתנהלותו של ארגמן מקימה את היסודות הקבועים בסעיף 6 לחוק החברות לפיהם נעשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של הנתבעת באופן שיש בו כדי לקפח את התובעת כנושה של הנתבעת וכן כי יש בהתנהלות זו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה של הנתבעת לפרוע את חובותיה.

הפלוגתא מאחר ואין מחלוקת כי הנתבע לא חתם כערב, שהרי כתב התביעה המתוקן שינה את חזית המריבה, ונוכח מתן התחייבות אישית לפרעון חובותיו שלו לתובעת, נותר לידון בשאלה אם התובעת ידעה, או שהיה עליה לדעת, כי השותפות פורקה.

תשובתו של מנהל התובעת מגלה כי האחרון מערב תדיר בין המושגים "חייב" ו"ערב", ואף לא מאבחן בין אדם לבין תאגיד.

...

המסקנה נובעת מן העובדה, כי החשבוניות שהוצגו כדי לתמוך בתביעה, בסך כולל של כ- 27,000 ₪ (נספח ב' לכתב התביעה המתוקן), הוצאו החל מחודש מאי 2012 ועד יולי 2013, וכי בוצעו תשלומים מרובים לאחר מכן, בסכומים העולים על סכום זה (כמפורט בכרטסת, נספח 5 לכתב התביעה המתוקן).

בת.א (נצ') 28581-06-10 אמנון רמזי פרג' נ. כפיר גולן (פורסם בנבו), נדון מקרה קרוב מאד בעובדות למקרה דנא, כאשר התובע עתר לחיוב שותף שפרש מן השותפות וטען שלא ידע על כך. לאחר שבית המשפט בחן את הראיות, בא לידי מסקנה כי הוא מעדיף את גרסת הנתבע, על פיה נמסרה לתובע הודעה על יציאתו מהשותפות, על פני גרסת התובע שלא ידע על כך. בית המשפט השית את מסקנתו הנ"ל על מהימנות הכללית של הנתבע בכל הנוגע לעיקר המחלוקות העובדתיות, על פתיחת חשבון בנק נפרד ע"י מי שהיה שותפו של הנתבע ומסירת שיקים על שמו בלבד, החל ממועד השינוי.

ומן הכלל אל הפרט:- האם ידעה התובעת, בעת שסיפקה את הטובין לחנות בשנים 2012 ואילך, כי השותפות פסקה לפעול? כאמור, בסופו של דבר, הנטל להוכחת טענה זו מונח על כתפי הנתבע.

בבר"ע 2417/05 (ת"א) גל יעד בע"מ נ' ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ [פורסם בנבו] (1.9.05) סקר בית המשפט את ההלכה בנידון: "זאת ועוד, הלכה היא כי ניתן להרים את מסך ההיתאגדות על מנת "למנוע מבעלי מניות בחברה או מהחברה כתאגיד ניצול ההפרדה שביניהם להשגת מטרה לא כשרה, הכרוכה ממילא בפגיעת הזולת, בקיפוחו או בהסבת נזק לו, והן לשם "עשיית הצדק, והיושר ושמירה על טובת הציבור" (ראה: ע"א 4606/90 מוברמן נ' תלמר בע"מ, פ"ד מו (5) 353, ע"מ 362)"

בעדותו של גד אין כל הסבר המניח את הדעת לשאלה כיצד תיכננה שטראבג לפרוע את החוב לאפולק וזמלר ואין הסבר ראוי לשאלה מדוע נטל על עצמו חוב כה נכבד של סופ החדשה עם התחייבות אישית לפירעונו שעה שאין חולק כי לא היה בעל מניות בסופ החדשה ולמעשה, אילמלא חתימתו על ערבות אישית, לא היתה קמה לו כל חבות אישית בגינו (ראו עדותו בעמ' 24-25) אמיר וגד לא מסרו כל הסבר לטענה לפיה שטראבג קיבלה מיד עבודות לבצוע בתחום על אף שמדובר בחברה צעירה שזה עתה הוקמה.

...

התובעת אף אינה טוענת להתחייבות מצדו בעניין זה. לכן, עצם העובדה שנטל על עצמו באופן אישי את פרעון חובותיה של סופ החדשה לאפולק וזמלר אין בה די כדי להוות טעם להשית עליו אחריות אישית לפרעון החוב ודין התביעה כנגדו להידחות.

לסיכום, הנתבעים 2-3, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 82,735 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.3.12.

התביעה נגד הנתבע 4 נדחית.

מעיקרון זה נובע כי חוב של תאגיד הנו שלו בלבד והנושה אינו רשאי לידרוש פרעונו מאת חברי התאגיד (בג"צ 77/69 שדה צבי אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד כד(1)269).

התחייבות אישית של הנתבעת 1 לפרעון השיקים לטענת התובעת תנאי להתקשרות בין הצדדים הוא ערבותה האישית של הנתבעת 1 וחתימתה על גב השיקים וכי לולא היתחייבותה של הנתבעת 1 לא הייתה מתקשרת עם הנתבעת 2.

...

לפיכך, העובדה כי הנתבעת 1 לא חתמה כערבה לשיקים ובכל זאת ניתן השירות, אינה מלמדת כי היה ויתור על תנאי זה. לסיכום עד כה התרשמתי כי חתימת הערבות של הנתבעת 1 על השיקים עמדה בבסיס ההתקשרות בין הצדדים ובהיעדר חולק כי השירות ניתן ומשלא נסתרה גרסת התובעת, אני מקבלת את גרסת התובעת כי הנתבעת 1 התחייבה לערוב לשיקים ועל כן יש לחייבה בתשלום.

בנוסף ולאחר שבחנתי את העדויות שוכנעתי כי המצג שהוצג לתובעת הוא כי מעבר להיות הנתבעת 1 מנהלת בנתבעת 2, היא גם מתחייבת כלפי התובעת לערוב אישית לשיקים.

סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת.