התאמת שכר בכירים ברשויות המקומיות

שכרו נקבע לפי טבלת המשכורת לעובדים בכירים ברשויות המקומיות.

כפי שכבר הובהר בהחלטתו הקודמת של בית הדין לעבודה, זו שניתנה בבקשה שהוגשה לפי פקודת בזיון בית משפט, דרך המלך החוקית לשנות מזכאותו של עובד מושעה לתשלום משכורת מלאה, לאחר תום ששת חודשי ההשעיה ראשונים, היתה הגשת בקשה מתאימה לבית הדין למשמעת לקבוע את שכר העובד המושעה.

...

הבקשה נדחתה בהחלטה שניתנה ביום 2.11.10 (נספח י"ג לכתב התביעה, להלן: "החלטת בית הדין הקודמת") שבה נקבע בין היתר כך, ונביא את הדברים בהרחבה מפאת חשיבותם: "כפי שטוענת המשיבה ובמידה רבה של צדק, בקשה זו הוגשה בשיהוי ניכר. הבקשה הוגשה כ- 22 חודשים לאחר שניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בין הצדדים וכ-20 חודשים לאחר שהחל ההליך המשמעתי והמבקש הושעה מתפקידו...התנהגות המבקש גרמה למשיבה להסתמך על התנהגותו והסתמכות זו עשויה להיות בעוכרי המשיבה, לו הייתה מתקבלת הבקשה... עניינו הינו באכיפת הסכם פשרה לו ניתן תוקף של פסק-דין. הצדדים חלוקים באשר לפרשנות סעיף 3 להסכם ואנו איננו סבורים כי המקרה דנן מתאים לאכיפה לפי פקודת בזיון בית המשפט.

סוף דבר התביעה נדחית על כל רכיביה.

התובע ישלם לעירייה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪.

מאחר שהמדינה צורפה כצד נדרש להליך על פי בקשת העירייה, ולא התובע, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות לטובת המדינה.

היא ציינה כי שילמה לתובע את כל המגיע לו על פי דין, ולאחר שהתייעצה עם משרד הפנים לגבי אופן חישוב הגימלה המגיעה לו. אשר לגובה קצבת הפרישה טענה המועצה: כי חוזה הבכירים ניכנס לתוקף רק בתאריך 18.10.95, שאז קיבל את אישורו של משרד הפנים; כי בתקופת עבודתו בדרוג ודרגה התובע העלה את דרגתו שלא כדין, שלא על פי מסלול הקידום, והוא זכאי לדרגה 13+ בלבד; וכי בזיקה לתקופת עבודתו בחוזה בכירים, זכאי התובע לשכר בכירים המתאים לרשות בדרגה 5 בלבד.

[footnoteRef:2] [2: ראו בין היתר סיכומי המועצה, בסעיף 17; תצהיר מר סיתאוי, בסעיף 7ב. ] בתאריך 24.08.93, או בסמוך לכך, פנה יו"ר המועצה המקומית, מר קאסם גאנם (אשר לפי טענת התובע כבר הלך לעולמו), לסגן הממונה על השכר באוצר, והעביר אליו עותק מן החוזה וכן "העתק החלטת המועצה".[footnoteRef:3] [3: תצהיר התובע, סעיף 5, ונספח 3] כפי שניתן ללמוד מנספח ד' לכתב ההגנה (מכתבו של ישראל שפיצר, הממונה על כ"א ברשויות המקומיות מטעם משרד הפנים, לראש המועצה, מר עראידה, נושא תאריך 02.12.93) בתאריך 28.11.93 פנתה המועצה למשרד הפנים בבקשה לאשר את חוזה הבכירים.

...

במסגרת החלטתו זו, נקבע בין היתר כך: "מבלי להודות בטענה כלשהי מטענותיו של התובע בתיק...לפנים משורת הדין, אנו מאשרים שמספר ימי החופשה הכולל שייפדו לתובע לצורך גמר חשבון מול המועצה יעמוד על 140 ימים, במקום 55 ימים. ערך יום חופשה יחושב בהתאם למשכורתו האחרונה של התובע להעסקתו בחוזה אישי (בכירים), לעניין זה רמת הרשות הינה 5, כפי שפורט בעמדת המדינה בכתב ההגנה בתיק זה. ככל שכבר שולם לתובע סכום כלשהו בגין פדיון ימי חופשה, יש לקזז הסכום ששולם מהסכום שיחושב מפדיון 140 ימי חופשה." (להלן: "החלטת הממונה").

לפיכך, אנו מחייבים את המועצה לשלם לתובע פדיון 85 ימי חופשה נוספים.

אחרית דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

היא הבהירה, כי מאחר שעדותו של מר פינצי תואמת את עמדת המדינה, לפיה הגורם המוסמך במשרד הפנים אישר את שכר מר זוהר, ומאחר שמר פינצי היה אחד מבעלי התפקידים הבכירים במשרד הפנים בתקופה הרלבנטית, והגורם הבכיר ביותר במשרד בתחום השילטון המקומי שכיהן תחת מנכ"ל המשרד – לא יכולה להיות כל תרומה נוספת בהבאת עד נוסף מטעם המדינה.

באשר למקרה השני, נקבעו הדברים הבאים: "ראש מועצה ממונה שהוראות ההחלטה לא חלות עליו יקבל את שכרו לפי מסלול של ממונה העומד על 100% משכר בכירים באותה רשות מקומית בדומה למסלול 2 של נבחר ותיק האמור לעיל. המנכ"ל יקצוב את שכרו של ראש מועצה ממונה לפי הקפי עבודתו ועיסוקיו האחרים...." הצדדים מניחים בכתבי טענותיהם, כי חוזר המנכ"ל דנא מהוה במהותו הנחיות פנימיות/מנהליות.

...

נוכח האמור לעיל אנו דוחים את התביעה כנגד משרד האוצר.

אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה כנגד כל אחד מן הנתבעים - נדחית בזאת.

לאחר ששקלנו מכלול השיקולים ונסיבות העניין, החלטנו לחייב את התובעת לשלם לנתבע מר זוהר, שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

ה"ה אריק ברמי, פרנקו גונן, מיכאל אילוז וחוסין פארס (להלן, יכונו ביחד – הנתבעים) שמשו כיו"ר הועדות הממונות במועצות המקומיות יאנוח ג'ת, מעלה עירון וירכא בהתאמה.

בחודש 3/14 שלח מר אברהם אמונה, מנהל תחום נבחרים ברשויות המקומיות במשרד הפנים למספר ראשי ועדות ממונות המצוינים בכותרת באמצעות דוא"ל, וביניהם ברמי (ת/9 לתצהיר העמותה) כי "בהתאם להחלטת המנהל הכללי של המשרד לאחר המלצת גורמי המיקצוע, שכרם של כלל יושבי הראש של המועצות הממונות הושווה לשכרם של נבחרים. במידה ששולם שכר בכירים, יש לעדכן זאת בהתאם לפי חוזר המצ"ב (שכר בכירים ונבחרים 2013 – חתום.PDF)". לאותה הודעת דוא"ל צורפו הוראות נוספות לגבי תנאים נלווים, הקפאת קצבה למי שמכהנים בתפקיד ומקבלים קצבה כנבחרים לשעבר, והוראות לגבי בעלי תפקיד המקבלים קצבה מהמדינה לאחר שפרשו כעובדים.

...

טענה זו אין בידינו לקבל, וזאת מהטעמים הבאים: (א) את מעמדם של הנתבעים כמי שמונו לתפקידם, בדומה למעמדם של מי שנבחרו לעמוד בראש רשות מקומית – יש לבחון בהתאם לתכלית החוק נושא הדיון (דנג"ץ 4601/95 סרוסי נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נב(4) 817; ע"ע (ארצי) מדינת ישראל משרד הפנים – רסמי, פד"ע מ 156).

לאור האמור, ולאחר בחינה תכליתית של חוק יסודות התקציב, מצאנו כי אין מקום להחריג מתחולתו את הנתבעים.

סוף דבר התביעות מתקבלות באופן שאנו מורים לשר האוצר לבחון את הסדר לפיו שולם השכר לנתבעים בעת כהונתם בתפקיד.

המשיבים 3-4, מרכז השילטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות (להלן - מרכז השילטון המקומי ו- מרכז המועצות בהתאמה), בעמדתם מיום 28.10.14, התייחסו לשאלת הסמכות העניינית באמצעות הפנייה לנספח 20 בבקשת הצד (להלן - נספח 20), בו כתבו המבקשים כי "אומנם מרשי אינם מהוים כשלעצמם יחידת מקוח ארגונית נפרדת, לדיון בתנאי העסקתם במישור הקבוצי, אולם מעמדם של מרשיי, העובדה שהם מייצגים את מרבית העובדים הבכירים בשלטון המקומי בארץ, והצורך המהותי של עובדים אלה והן של השילטון המקומי בקיום יחסי עבודה תקינים עם העובדים הבכירים בשלטון המקומי, מחייב ניהול דיאלוג מתמשך עם מרשיי, ולו כמייצג מאות יחידים בעלי אינטרס זהה עם השילטון המקומי". מרכז השילטון המקומי ומרכז המועצות ציינו כי הרשויות המקומיות הן אלה שמשלמות את דמי החבר למבקשים, כאשר התשלום נקבע פר רשות מקומית ולא לפי מספר העובדים באותה הרשות המקומית החברים באותו איגוד, וכי במסגרת מרכז השילטון המקומי פועלים איגודים מקצועיים רבים נוספים בדומה למבקשים.

עם זאת, בעיניינם של העובדים הסטאטוטוריים חלות נסיבות מיוחדות, המבדילות אותם מיתר העובדים ברשויות המקומיות - רובם המכריע מועסק באמצעות חוזים אישיים - בכירים; תנאי השכר המשולמים באמצעות חוזה הבכירים אינם ניתנים לשיקול דעת הרשות המקומית; חוזי הבכירים הנו תכתיב והנחיה מינהלית.

...

לאחר שנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים ולחומר המונח בפני, סבורני כי יש להיעתר לבקשת המבקשים, המוסכמת על מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות, לקיום דיון בעניין בקשת הצד ובכלל זה בשאלה האם ניתן לראות במבקשים כארגון עובדים לצורך בקשת הצד.

משאלו הם הדברים אני מורה כי התיק יקבע לדיון בפני מותב, במועד המתיישב עם יומן בית הדין.