יוער - באשר לטענתה בתצהירה כי היא הזהירה את ד"ר ברוכין לחדול מפירסום של התבטאויות מהסוג שהוא מפרסם, כמו גם לעצם פנייתו של מר הופנברג אליה בעיניין זה, מספר חודשים לפני פיטוריו של ד"ר ברוכין - כי לא ברור הבסיס הפנייה בנוגע לתוכן הפרסומים, וחוקיות הפניה.
]
רוב ההוראות הרלוואנטיות של משרד החינוך מעוגנות בחוזר מנכ"ל המשרד, במסגרתו קיימות הנחיות כלליות לגבי סייגים לפעילות פוליטית-מפלגתית של עובדי הוראה, כמו גם הנחיות ויעדים פדגוגיים לקראת בחירות ולקראת ביקור נבחרי ציבור בבתי-הספר.
האיסורים הכלליים החלים על עובדי הוראה, בהתאם להוראות הדין והחוזרים הנם: איסור להעביר ביקורת מעליבה או פוגעת, בפומבי, על הכנסת וועדותיה (ובכלל זה החלטות וחוקים שנתקבלו על-ידיהן), וכן על הממשלה ומשרדיה, במסיבת עיתונאים, בריאיון, בנאום במקום פומבי, בשידור, בעתון או בספר ; אסור לעובד הוראה להסכים לפירסום שמו בכתב או בעל-פה, בצרוף ובציון תוארו או תפקידו כעובד הוראה, מטעם מפלגה מסוימת, בזמן היותו עובד הוראה פעיל; איסור תעמולה; איסור הישתתפות באסיפה, בהפגנה, בתהלוכה, בכינוס או באירגון בעלי אופי פוליטי – מפלגתי; איסור קבלת כספים למטרות פוליטיות או מפלגתיות; הוראות בדבר מועמדות לכנסת, לראשות מועצה או לחברות במועצה ברשויות המקומיות.
נשוב בעיניין זה ונביא את דבריו של כב' הש' מינץ, במסגרת ת"א 10451/01 ישראל שירן נ' משרד החינוך, כפי שפורטו במסגרת הדו"ח של ועדת המחקר והמידע כאמור:
"...אכן קיים איסור לערוך תעמולה בקרב תלמידים, אבל מעבר לכך, מורים הם גם אזרחים, והאיסור על הבעת דעתם הפוליטית מול תלמידיהם אינו דומה לאיסור להביע את דעתם בחדר המורים פנימה. בדומה לכך, יהא זה מרחיק לכת לאסור על מורה להביע את דעתו הפוליטית מחוץ לכותלי בית-הספר... מקומה של מדינת ישראל לא נפקד בין מקומן של המדינות הדמוקרטיות הנאורות בעולם, בהן חופש הביטוי הנו ערך כימעט מקודש. נהפוך הוא. מקום של כבוד יש לנו בהירארכיה של מדינות אלו. ואולם אין מדובר במקרה זה אך בהבעת דיעה או על שיח פוליטי חופשי בין מורים בחדר המורים הסגור. מדובר בשימוש בבית-הספר ובמערכת הפריסה של בתי-הספר בכל הארץ ככלי לקידום והפצה של רעיון פוליטי מובהק, כשרעיון זה, אף אם הוא לגיטימי כשלעצמו מבחינה ציבורית ואישית, הוא עומד בנגוד מוחלט לא רק לתוכנית הלימודים, אלא גם קורא לעבור על החוק. בכך עבר התובע את הגבול הדק הקיים בין חופש הביטוי המותר לבין זה האסור – בתוך מערכת החינוך".
באופן דומה לקביעתנו במסגרת צו המניעה, בהעדר מיגבלות על חופש הביטוי של ציבור המורים מחוץ לכותלי בית הספר, בכל הנוגע להבעת דיעה אישית ופוליטית, כאשר אין מיגבלה על פעילות במסגרת רשתות חברתיות, כפי שהתברר במסגרת ההליך, למעט - המיגבלות המפורטות לעיל, הרי שיש בידינו לקבוע כי ד"ר ברוכין היה רשאי לפרסם את דעותיו במסגרת עמוד הפייסבוק הפרטי שלו.
...
קיווינו שבנסיבות אלו, לאור התמונה המשפטית שעלתה מן המסמכים ומן העדויות, ניתן יהיה להגיע להסכמות לטובת כלל המעורבים, אך לצערנו לא הצלחנו לגשר על הפערים על אף מאמצים רבים שהושקעו לצורך כך.
לפיכך, בנסיבות העניין, לאור הפגמים המהותיים שנפלו בהליך הפיטורים, אנו קובעים כי יש להורות על השבתו של ד"ר ברוכין לעבודתו בבית הספר שמיר.
[2: נספח 5 לנספח 10 לתצהיר גב' מזרחי]
לאור כל אלו ולאור קביעתו כאמור לעיל וכמפורט להלן, אנו מבקשים כי העירייה ונציגיה יפעלו בנסיבות אלו, באחריות הנדרשת ובטוחים כי יפעלו כן.
בהקשר זה נבקש להביא מעט מהעקרונות העולים מן החוזר ללמידה משמעותית, אליו הפנתה העירייה:
"מערכת החינוך מעוניינת לחנך את תלמידיה לשיקול דעת ערכי, לתודעה ציבורית פוליטית, למעורבות חברתית ופוליטית ולנקיטת עמדה, ועל כן היא מבקשת לעודד את השיח הערכי והביקורתי ואת ריבוי העמדות בכיתה במסגרת חינוך אזרחי משותף לכל מגזרי החברה, לצד חיזוק המכנה המשותף לכולם. קיים מתח מובנה בין חינוך אידיאולוגי, או חינוך להשקפת עולם או לערכים מסוימים, לבין חינוך לביקורתיות. מתח זה בא לידי ביטוי לעתים גם במערכת החינוך בישראל. בתוך המתח הזה מצופה מהמורים לחשוף את תלמידיהם לסוגיות הנמצאות על סדר היום הציבורי ולהציג ולהבין את הדעות השונות לגבי סוגיות אלו ואת הנימוקים לכל אחת מהן, וזאת במטרה לאפשר לתלמידים לנהל שיח ביקורתי ולגבש את זהותם ואת עמדתם האישית באופן מבוסס, מתוך היכרות עם מגוון רחב של דעות. מדיניות הלמידה המשמעותית והשינויים שחלו בעקבותיה בתכניות הלימודים ובתפיסה החינוכית מפנים זמן ללמידה חווייתית, מעמיקה ומשמעותית, ומעודדים קיום שיח, לרבות שיח בנושאים שנויים במחלוקת, בכיתה ותרבות של חקר והעמקה לעידוד חשיבה ולגיבוש עמדות".[footnoteRef:3] [3: התכנית הלאומית ללמידה משמעותית – השיח החינוכי על נושאים השנויים במחלוקת
]
בשולי הדברים נוסיף, כי לאור הזמן הקצר שנקצב לנו לכתיבת פסק הדין, ומאחר שמצאנו כי בנסיבות פסק הדין אנו נדרשים לגעת ברוב טענות הצדדים ולהסביר את עמדתנו, המבוססת על המסמכים והעדויות, אין מדובר בפסק דין קצר.
אנו מורים כי על העירייה לפעול להשבתו של ד"ר ברוכין לעבודתו באופן פרונטלי, בהקדם האפשרי.
על מנת לאפשר לבית הספר להתארגן, לאור חופשת הפסח הקרבה, אנו קובעים כי על העירייה לפעול בהתאם, בשים לב להלך הרוחות בבית הספר לאחר ההחלטה בסעד הזמני - על מנת שד"ר ברוכין יוכל לשוב ללמד בכיתות באופן פרונטלי, לא יאוחר מהיום בו שבים התלמידים לבית הספר לאחר חופשת הפסח, דהיינו, יום שלישי 30.4.2024.
התביעה כנגד משרד החינוך נדחית, בהיותה מוקדמת, לאור הצהרתה לעיל, בתצהיריה ובסיכומיה.
