השתתפות בעריכת הגרלות והימורים כעבירה פלילית

מערער מס' 1 הורשע בהחזקת מקום להימורים או הגרלות, עבירה לפי סעיף 228 רישא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), ומערער מס' 2 הורשע בהישתתפות בעריכת הגרלות או הימורים, עבירה לפי סעיף 227 לחוק העונשין.

באשר לעברם הפלילי, טענה כי הרשעתו הנוספת של הנאשם 1 "סובבת סביב אותם תאריכים נשוא העבירה הזו", ובאשר לנאשם 2 נטען ביחס לעברו הפלילי "שהנו ישן ביותר מבחינת העבירות החמורות". עוד נטען כי הנאשם 2 עבד במקום ולא ניהל או החזיק את המקום כמו הנאשם 1, ויש ליתן לכך משקל במסגרת הענישה הכספית.

...

אנו סבורים כי המקרה הנוכחי אינו נמנה על אותם המקרים החריגים המצדיקים התערבות, כפי שיובהר להלן.

אנו סבורים כי במכלול הנסיבות העונש שהוטל על המערערים הולם את נסיבות האירוע והוא אף סביר ומאוזן.

על כן, הערעור נדחה.

העוררת טענה, כי מקור הכספים התפוסים בעבירות של איסור הגרלות והימורים, הישתתפות בעריכת הגרלות והימורים, החזקת מקום למשחקים אסורים, הלבנת הון, מסירת הודעה כוזבת וסחיטה באיומים.

תכלית החילוט זוכה לחזוק מסעיף 26(א) לחוק איסור הלבנת הון, אשר המבקשים חשודים בבצוע עבירות לפיו, הקובע כי: "סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה". בשלב הדיון במתן הסעד הזמני – בדומה לדיון בעיניין מעצרו של נאשם עד תום הליכים – על ביהמ"ש לבחון את משקל הראיות במישור הלכאורי ולהשתכנע כי קיים "פוטנציאל חילוט" במובן זה שהראיות לכאורה מקימות סיכוי סביר לכך שבתום ההליך הפלילי יורשע הנאשם בעבירות המיוחסות לו וכי בעקבות אותה הרשעה ניתן יהיה להורות על חילוט רכושו ראה: ע"פ מדינת ישראל נ' אברהם אוסקר מיום 29.8.13.

...

מבלי להמעיט בביקורת על התנהלות העוררת, שלא היה לה מקום והיא הכבידה על המשיבים וכן על בית המשפט, וראוי כי העוררת תיישם מנגנון בקרה ופיקוח פנימי על מנת למנוע הישנות תופעה זו, אני מורה על ביטול החיוב בהוצאות.

סוף דבר – אני מורה כי יוארך המועד לתפיסתם של הכספים בסך של 500,000 ₪ למשך 45 יום מיום מתן החלטתי זו. לטעמי, פרק זמן זה הינו סביר ומידתי למיצוי החקירה וסיומה.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

כאמור הכסף שנתפס בסך של 969,600 ₪ נתפס ביום 17/9/15 כשלמבקשים יוחסו עבירות של איסור הגרלות והימורים, הישתתפות בעריכת הגרלות והימורים, החזקת מקום למשחקים אסורים, הלבנת הון, מסירת הודעה כוזבת וסחיטה באיומים.

בבואי אפוא לאזן בין האינטרסים הנוגדים – זכותו הקניינית של מבקש 1 בכספים אשר נתפסו, החלטות בתי המשפט שניתנו בעיניין זה ע"י כב' השופט קרזבום - סגן נשיא, וכב' השופטת עדוי אך בתאריך 16/2/16, הצורך להמשיך ולהחזיק בתפוסים בהתאם להוראת סעיפים 32(א) + 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט-1969, העובדה כי החקירה אינה מיתנהלת באינטנסיביות המתבקשת והראיות שהוצגו ביחס למקור חלק מן הכספים כמפורט לעיל, אני מורה כי בשלב זה יוחזר למבקש 1 סך של 500,000 ₪ מהסכום אשר נתפס, כשלטעמי מדובר למעשה בסכום בגובה דומה לסכום לגביו הוכח לכאורה כי נתקבל באופן חוקי כפיצויי פרישה וכספי מבטחים בשנים 2007-2008.

...

לעניין התנהלות המשיבה כפי שפירטתי בהחלטה מיום 18/4/16 – הגם שקבעתי כי על פניו לא מדובר בזדון או במתכוון, הרי נוכח התנהלות המשיבה אשר למעשה גרמה לבזבוז זמנם של בתי המשפט – השלום והמחוזי, להטעייתו של בית משפט השלום (השופט רוזינס ואנוכי), להטעיית המבקשים ובאת כוחם, אני מורה כי יש לחייב את המשיבה בהוצאות המבקשים בסכום של 2,500 ₪.

עם זאת, ובהמשך לקביעתה של כב' השופטת עדוי הנ"ל, אני מורה למשיבה להמשיך ולפעול במלוא המרץ להשלים את החקירה בהקדם האפשרי וככל שניתן לשקול בחיוב החזרת סכום כסף נוסף ככל שלא יחוזק החשד לגביו.

החלטה זו תשלח לצדדים, אולם על מנת לאפשר למשיבה לערור על החלטתי הנני מורה על עיכוב ביצוע החזרת הסכום הנ"ל עד ליום 21/4/16 בשעה 14.00.

ראיות לעונש גיליון הרישום הפלילי ממנו עולה שלנאשם שלוש הרשעות קודמות בעבירות של היזק לרכוש במזיד, הסגת גבול, תקיפה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים, הפרת הוראה חוקית, העלבת עובד ציבור, הישתתפות בעריכת הגרלות הימורים, חטיפה לשם רצח או סחיטה, סחיטה באיומים וכליאת שוא.

...

לנוכח נסיבות אלו, וכן העובדה כי הנאשם הורשע בעבירת נסיון הצתה שלא גרמה לנזק מקובלת עלי עתירת המאשימה כי יש מקום לקבוע מתחם ענישה מתון יחסית, הנע בין 15 ל-30 חודשי מאסר.

אי לכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו מיום 14.7.14.

כמו כן, ייחס כתב האישום למשיב 1 ביצוע מספר "עבירות מקור", כהגדרתן בסעיף 2(א) לחוק הלבנת ההון, הכוללות קשירת קשר לבצוע עוון, לפי סעיף 499(א)(2)לחוק העונשין, התשל"ז -1977(להלן:החוק); קשירת קשר לבצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; הישתתפות בעריכת הגרלות והימורים, לפי סעיף 227 לחוק; וסיוע לאיסור החזקה וניהול, לפי סעיפים 228 ו-31 לחוקץ עניינו של כתב האישום הנו, קשירת קשר בין הנאשם 1 והנאשם הנוסף, לפיו הנאשם 1 יחזיק וינהל מקום לעריכת משחקים אסורים, החל משנת 2009, וזאת במבנה המצוי בבעלות הנאשם הנוסף (להלן: הבינגו).

עוד יש לציין, כי סעיף 36 ג (א) לפקודה, החל גם לעניין עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון מכוח סעיף 23 לחוק, קובע כי בית משפט לא יצווה על חילוט רכוש, בסופו של ההליך הפלילי, אם הטוען לזכות בו יוכיח "כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו או שרכש את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב ובלי שיכול היה לדעת כי הוא שימש או הושג בעבירה". הזכות להשיג על החלטה לחלט את רכושו של הטוען לזכות, נתונה, מקל וחומר, גם לטוען לזכות ברכוש, כאשר עסקינן במתן צו זמני ברכוש, לצרכי חילוט עתידי (ע"פ 1428/08 חורש נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.03.2009)).

...

סבורני, כי גם אם מסקנה זו נכונה, עדיין אין מדובר בהוכחה להלבנת הכסף המזומן בידי המשיב 1, בהיקף הנטען בכתב האישום.

ואולם, סבורני, כי בשלב בו נדרשת הצגת הראיות לכאורה , הקושרות את המשיב 1 לעבירות המיוחסות לו, לא היה כל טעם בעימותו עם כל המחאה והמחאה שהופקדה בחשבונו, בעיקר כשזה חזר וטען בחקירתו, כי אינו מכיר את בעלי ההמחאות, אשר הוצגו בפניו, וכי, ככלל, מדובר בהמחאות שהועברו לו מהנאשם 1, אותן, ככל הנראה, קיבל מהמהמרים בבינגו.

יחד עם זאת, לאור חומר הראיות האמור, ומשום שבית משפט קמא כלל את סכום ההמחאה, במסגרת סכום הכסף התפוס שהותיר בידי המערערת, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו, גם לעניין זה. סוף דבר הערעור נדחה.