מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

השתלת סחוס בברך: קביעת אחוזי נכות

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לאחר הליכים קודמים בעיניינו של המבקש היתכנסה הועדה ביום 16.11.14, בדקה את המבקש וקבעה כי הוא "מתהלך ללא צליעה, הקיפים שני ירכיים שוים במדידה 10 ס"מ פרוקסימלית לקוטב העליון של הפיקה, אין היתמוטטות ברך ימין תחת כובד ומשקל הגוף, אין חום או אודם מקומי ואין נוזל תוך מפרקי, תנועות ברך ימין יישור מלא כיפוף °140. סימן מגירה קדמי +-, לחמן +, אין רגישות ממוקמת בברך". הועדה איבחנה כי מצבו של המבקש הנו לאחר "קיבוע שלם של רצועה צולבת קדמית ברך ימין וקרע חלקי במנסקוס המידיאלי ולטראלי". בסעיף סיכום ומסקנות קבעה הועדה כך: "מדובר במצב משולב של כריתת שני מיניסקוסים חלקית, כשלון של שתל של ACL ולאחר שתילת סחוס. השתקם יפה לאחר ניתוח למרות כשלון השתל. על כך מעידה העובדה שאין סימנים של דילדול שרירים בירך שזהו סימן רגיש במיוחד לתיפקוד הברך. אין סימנים משמעותיים של חוסר יציבות ואין סימנים של הגבלה בתנועות. ולכן קביעתה של הועדה מדרג ראשון על נכות המשקפת כריתת מנסקוס עם שינויים נווניים קלים (שווה ערך של שתילת סחוס) ללא סימנים תיפקודיים משמעותיים (העדר דילדול שרירים) משקפת את מצבו.
בהמשך לכך קבע בית הדין, כי אין לומר שהועדה לא התייחסה, כפי שטוען המבקש, לקרע ברצועה והשלכתו, וכי החלטתה בנושא אינה ברורה, וקבע כי אין מחלוקת כי למבקש נגרם קרע והניסיון להשתיל לו שתל סחוס לא עלה יפה.
לפיכך, לא קיבלה הועדה את מסקנתו כי יש לקבוע למבקש דרגת נכות לפי סעיף 48(2)(ב), העוסק ב"אי יציבות אחורית קדמית עם התעקמות הברך תחת כובד משקל הגוף", מאחר שמצב זה אינו קיים.
...
זאת, בעוד שממצאי הוועדה בבדיקה שערכה למבקש אינם מובילים לאותה מסקנה.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסקי הדין של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לתביעתה צרפה התובעת את חוות דעתו של ד"ר רמי דוד, אשר העריך את נכותה בשיעור של 20% בגין פגיעה מניסקלית ופגיעה ברצועה צולבת קדמית אשר חייבה שני ניתוחי שיחזור ופגיעה בסחוס הברך.
ד"ר חובב קבע בחוות דעתו, כי לתובעת נותרה בעקבות שני האירועים נכות צמיתה כוללת בשיעור של 20% בגין חוסר יציבות שיורית, כריתה של המיניסקוסים והנזק הסחוסי וכן, נכות אסתטית מינורית בגין צלקות ניתוחיות בשיעור של 2%.
מושכלות יסוד הן, כי הנכות הרפואית מהוה תירגום של הפגיעה הגופנית לאחוזים.
הוצאות רפואיות וניידות לעבר לעתיד טוענת התובעת כי נגרמו לה הוצאות מרובות עבור נסיעות לטיפולים, ביקורות, בדיקות, אבחונים והוצאות רפואיות בגין רכישת מכשיר MACI לגידול תאים ויצירת סחוס ממקור עצמוני, לצורך השתלתו בברכה של התובעת וטיפולי פיזיוטראפיה במסגרת פרטית.
...
לאחר שעיינתי בתצהיר התובעת והתרשמתי מעדות אמה, התרשמתי, כי התובעת פעלה על פי עצת רופאיה בזמן אמת במטרה להיטיב את מצבה הרפואי ולפיכך, גם אם טיפולים אלה לא אושרו על ידי המומחה הרפואי יש מקום להשיב לתובעת את הוצאותיה ככל שהן קשורות לאירוע השני בשים לב לכך שהנזק הסחוסי נגרם בעקבות שני האירועים במידה שווה כקביעת ד"ר חובב .
סוף דבר סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת פיצויים בסכום של – 341,250 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% וכן החזר אגרה, כפי ששולמה בתוספת הצמדה מיום התשלום.
ההודעה לצד השלישי שהגיש המנהל והודעת קק"ל שתיהן כנגד המועצה והראל חברה לביטוח בע"מ– נדחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תחת סעיף "מסקנות" קבעה הועדה כי נכותו של המערער תואמת 10% נכות בהתאם לסעיף 48 (2)(ז) (IV) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן – התקנות).
הועדה קובעת כי נכותו היום בברך מתאימה ל-10 אחוז לפי סעיף 48 2 ז VI מכך יש לנכות 10 אחוז לפי אותו סעיף בגין מצב לאחר ניתוח בברך ימין בשנת 2000 וטפול נוסף בשנת 2001.
שלישית, אשר לנכות הזמנית – למערער נקבעו 25% נכות זמנית מיום 3.12.19 ועד ליום 31.12.20 בגין "כאב בברך ימין". הועדה קובעת כי המערער סבל עוד משנת 2000 משחיקה בסחוס אשר החמירה עם השנים והובילה ל"השתלת סחוס".
נוכח המפורט, סבורה הועדה כי אין מקום לקבוע נכויות זמניות "בגין הניתוח ואין להוסיף נכות נוספת על הקיימת". בהתאם למסמכים הרפואיים ולחוות דעתו של ד"ר אדיבי, המערער עבר ביום 15.9.20 ניתוח להשתלת מנסקוס מדיאלי ולא ניתוח להשתלת סחוס.
...
לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, מהטעמים שאפרט להלן.
מקובלת עלי עמדת המערער לפיה החלטת הוועדה לא ברורה דיה שעה שהיא מתייחסת להשתלת סחוס ולא להשתלת מיניסקוס.
סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים באותו הרכב, על מנת שתשקול מחדש ותנמק החלטתה, כמפורט להלן: אשר לשיעור הנכות בברך ימין- הוועדה תתייחס לבדיקת MRI מיום 29.12.19 ולטענת ב"כ המערער בפניה לפיה למערער ליקוי במיניסקוס ובנוסף, ליקוי בסחוס.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחוות דעתו זו מיום 29.04.01 קבע את נכותו הצמיתה של המערער בשיעור של 28% בגין הגבלה ביישור הברך ו-2% בגין הגבלה בכיפופה.
המערער ניסה להקטין את כאביו ואת נזקו וביצע ניתוח השתלת סחוס, אך הניתוח לא הועיל.
העירעור והערעור שכנגד: בערעור שלפנינו טוען המערער כנגד הסטייה מחוות דעת המומחה הרפואי של בית המשפט, בקביעת אחוזי הנכות הרפואיים, כנגד גובה הנכות התפקודית שנקבעה על ידי בית המשפט וכנגד שיעור פוטנציאל ההשתכרות של המערער.
...
דיון: לאחר שעיינו בכל החומר שהונח לפנינו ובכלל זה בעקרי הטיעון וכן במוצגים, בחוות הדעת ובפרוטוקול הדיון כפי שהתנהל בערכאה הדיונית ובפנינו, אנו סבורות כי דין הערעור להיתקבל בהתאמה לאמור להלן: המומחה הרפואי מטעמו של בית המשפט הוגדר בפסק הדין כמי שהוא בעל ניסיון מקצועי עשיר שלא חסך במאמצים ובזמן עד לגיבוש עמדתו.
לא מצאנו במקרה דנן תשתית עובדתית בלתי מהימנה שעליה סמך המומחה הרפואי.
בכל היתר דין הערעור להדחות.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2004 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לטענתו, מצבו הולך ומחמיר, הוא משתמש בקביים בהליכתו, נזקק למכשיר לייצוב הברך ומוצע לו כעת ניתוח של השתלה בברך ובעתיד הוא צפוי לעבור ניתוח להחלפת הברך.
בטרם הסתיימה שנה זו, ביום 10.9.00 נקבעה נכותו הצמיתה של המבקש על ידי המל"ל. סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפיצויים") קובע: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו." דרגת הנכות אשר נקבעת לנפגע בעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995, כבענייננו, משמשת תדיר כדרגת נכות הניתנת ליישום מכוח הוראת סעיף 6ב לחוק הפיצויים.
ד"ר מיכאל בסר, בחוות דעתו מיום 2.7.2002, שהומצאה על ידי המבקש (ה3), קובע כי "צילומי רנטגן מצב לאחר שבר של ה-MTP במדור הפנימי אין סימנים של סחוס, עם סימנים של שינויים ניווניים." וכן כי "עקב גילו הצעיר, זקוק לניתח השתלת עצם וסחוס-osteochondral graft." מסמכים אלו מצדיקים להתיר למבקש להביא ראיות לסתור.
...
בהתאם לאמור לעיל אני ממנה מומחה רפואי בשטח האורטופדי, כאמור בהחלטתי הנוספת שלהלן.
אני דוחה את בקשתו של המבקש לעניין זה. ניתנה היום ב' בניסן, תשס"ד (24/03/2004).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו