כך, למשל, כאשר עולה בידו של מבקש להציג ראיות אשר בכוחן להביא לשינוי ממשי בהתרשמות בית המשפט ממהימנותו של עד או ממצא מסוים – שומה על בית המשפט בדונו בבקשה למשפט חוזר להדרש לסוגיית המהימנות, ולבחון אם יש בראיות שהובאו כדי להשפיע על המהימנות שייחסו הערכאות הקודמות למימצא מסוים, במידה העולה כדי פוטנציאל לשינוי תוצאת המשפט (ראו והשוו: מ"ח 3713/11 בקרינג נ' מדינת ישראל, פסקות 26-24 (15.9.2013) (להלן: עניין בקרינג); מ"ח 9054/03 לזרובסקי נ' מדינת ישראל, פסקות 28-22 (28.12.2005)).
באותו עניין נידונו קבילותה ומשקלה של הודאה אשר ניתנה תחת השפעת תיסמונת גמילה מסמים, וכך נקבע שם:
"נקודת המוצא העקרונית היא, כי הודאה של נאשם, הנתון להשפעת סמים מסוכנים - אם בעת שהוא נוטל את הסמים, ואם בעת של חסך סמים - קבילה היא, והשאלה הדורשת הכרעה היא, מה משקל יש ליחס לה לאור מצבו הנפשי והגופני של הנאשם. כידוע דין דומה מקובל לעניין הודאה של חולה נפש [...] ועל אחת כמה וכמה שזו צריכה להיות אף הגישה לעניין הודאה של אדם, הנתון להשפעת סמים. משקלה של הודאה מותנה במידת 'הלחץ הפנימי', בו נתון הנאשם בשל מצבו הנפשי והגופני [...] ייתכן איפוא, כי נאשם, הנתון במצב של 'תיסמונת הגימלה', ואשר מבנה אישיותו מביא לתוצאות האמורות, עשוי להמצא במצב, בו הוא עשוי 'להיתאבד על-ידי הודאתו', ובילבד שתנתן לו מנת הסם הנחוצה לו. נראה כי במצב דברים זה משקלה של ההודאה עשוי להיות קטן ביותר. לא כן בנאשם בעל מבנה אישיות יציב יותר או נאשם, שאינו נתון באותו מצב חריף של 'תיסמונת הגימלה'. למותר לציין, שעניין קיומה של אותה תיסמונת הוא עניין, שיש להוכיחו בכל מקרה ומקרה, ואין להשליך ממקרה אחד על רעהו. הכול תלוי בטיב הסם, במידת ההיתמכרות, בתקופת החסך ובמבנה אישיותו של האיש. יצוין, כי על קיומו או היעדרו של 'לחץ פנימי' ניתן לעמוד, בין השאר, מ'משקלה העצמי' של ההודאה, כלומר 'הגיונה או חוסר הגיונה הפנימי, סידורם או בלבולם של הפרטים הנמסרים בה וכיוצא בהם סימנים של שכל ישר המביאים אדם בר דעת להתייחס לדברי זולתו באימון' (ע"פ 715/78, 744[9], בעמ' 234)" (שם, עמ' 587).
...
רקע 2
פסק דינו של בית המשפט המחוזי 3
פסק הדין בערעור 6
הבקשה למשפט חוזר – התפתחויות דיוניות 9
החומר המודיעיני 9
תמצית הבקשה למשפט חוזר 11
דיון והכרעה 11
משפט חוזר – המסגרת הנורמטיבית 11
העילות למשפט חוזר 13
טענות בדבר עובדות או ראיות חדשות לפי סעיף 31(א)(2) לחוק 14
גרסתו המפלילה של המבקש – טענות בנוגע לשימוש בסמים 14
גרסתו המפלילה של המבקש – הסתמכות על פרטים מוכמנים 19
טענות המבקש בנוגע לבדיקות DNA 25
מעורבותם האפשרית של דיא אלאדין עאסלאם, כמאל סיאם וסמיר סלאמה 41
הראיות החדשות שהציג המבקש – בחינה מצטברת 46
טענות בדבר עיוות דין לפי סעיף 31(א)(4) לחוק 50
הודעותיו המפלילות של המבקש 50
הסתמכות על הודעות שמסר המבקש עובר לבדיקת הפוליגרף 51
הטיות קוגניטיביות 52
אובדן המוצגים 53
שינוי באקלים המשפטי 60
סיכומם של דברים 66
אחרית דבר: המשפט החוזר, מעמד הסניגוריה הציבורית והתנהלות הפרקליטות 66
סוף דבר 72
רקע
בתאריך 2.8.1994 נרצח עורך הדין שמואל לוינסון ז"ל (להלן: המנוח) בביתו שבעיר ירושלים.
לא ניתן להפריז בחשיבות פעילות הסניגוריה, אשר הביאה לתמורות חיוביות באפשרותם של מורשעים להגיש בקשות למשפט חוזר בפרט, ובהגנה על זכויותיהם של נאשמים ועבריינים בישראל בכלל – הגנה שהיא אתגר בפני כל מדינה דמוקרטית.
על רקע האמור וכן על רקע מורת רוחי מהתנהלות הפרקליטות בתיק שלפניי, מצאתי לנכון לבחון את הביקורת שמעלה הסניגוריה הציבורית בנוגע לקשיים בהגשת בקשות למשפטים חוזרים.
סוף דבר
הבקשה לקיומו של משפט חוזר נדחית.