השפעה של הכרזה מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל צו

הליכי ההפקעה במרוצת השנים, פורסמו מספר צוי הכרזה שבמסגרתם הופקעו חלקים שונים מהמקרקעין מכוח סעיף 3 לפקודת הדרכים: (א) צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (כביש פתח תקווה-חדרה) תשכ"ב-1962, קובץ תקנות 1333 מתאריך 12/07/62 (להלן – "צו ההכרזה משנת 1962").

משלא הוכח כי לאחים דיין עומדת הזכות המהותית לקבלת "פצויי סבל", הרי הטעות שנפלה בהחלטת הועדה המכרעת בכל הקשור לשאלה האם הזכות לקבלת פיצויים הועברה לאחים דיין, אם לאו, אין בה כדי להשפיע על החלטת הועדה.

...

משבדקה הוועדה המכרעת, אשר על המלצתה הסתמך שר התחבורה, את השאלה האם בקשת התובעים ל"פיצויי סבל" עומדת בכללי הפסיקה כפי שהיו נהוגים בטרם מתן פסק הדין בעניין רוטמן, וכאשר אותה עת היה לנתבע 1 שיקול דעת רחב בהתייחס להחלטה האם ליתן לנפקע "פיצויי סבל", אם לאו, וגם במקרים בהם יתרת החלקה לא הושבחה, היה הנתבע 1 רשאי שלא להיעתר לבקשת התובעים, לא ניתן לקבוע כי החלטת הנתבע 1 אינה מצויה במתחם הסבירות.

" לאור האמור לעיל, בהתאם לנתונים העובדתיים באשר למועד צווי ההכרזה, מועד התפיסה בפועל, שיעור ההפקעה מכל חלקה וחלקה, פסקי הדין בעניין רוטמן, פארן וצברי, והפסיקה בהתייחס ל"פיצויי סבל" בתקופה שקדמה לפסק הדין בעניין רוטמן, כמו גם נוסח הבקשות ל"פיצויי סבל", כפי שהוגשו לשר התחבורה ולוועדה המכרעת, דין התביעה להידחות, ולא ניתן לומר כי החלטת הנתבע 1, אשר אימץ את המלצת הוועדה המכרעת, ששקלה את טיעוני הצדדים (גם אם שגתה באחד הפרמטרים), הינה החלטה בלתי סבירה המצדיקה את ביטולה.

בנסיבות אלה, והגם שהתביעה נדחית, הנני סבורה כי יש מקום לחייב את הנתבע 1 בתשלום הוצאות התובעים.

רקע ותמצית טענות הצדדים במסגרת הקמת דרך 431 מכוח תמ"מ 6/3/א' מאיזור העיר ראשון לציון לאיזור העיר מודיעין, פורסם בשנת 2000 צו מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) 1943.

צו זה כלל הכרזה (הפקעה) של שטח הדרוש לצורך עבודות להקמת הכביש האמור.

עתה בסיכומיו, מבקש התובע שלא יתאפשר לרשויות לקבל את מבוקשן - ביטול השפעת מעשיהן ומחדליהן הקשורים לפלישתן למקרקעין על דרך ההפקעה ולאחר שכפו עליו להגיש תביעה ובקשות שונות לצורך שמירה על זכויותיו ונקטו בשיהוי על מנת להתישו.

...

דיון והכרעה בחנתי את חומר הראיות, נתתי דעתי לטענותיהם ההדדיות של הצדדים והגעתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה.

מכל המקובץ, העתירה נדחית.

לטענת המשיבה, ביום 15/12/1966, פורסם צו הכרזה מכוח סעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן: פקודת הדרכים) (צו מס' 1970 – להלן: צו ההכרזה מ-1966).

להגנה על זכות הקניין של הפרט השפעה על סמכויות רשויות הציבור בבואן להפקיע את קניינו (וראו בג"צ 2390/96 הנ"ל; בג"צ 2739/95 מחול נ' שר האוצר, פ"ד נ(1) 309, 317 (1996); ע"א 8622/07 רוטמן נ' מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, פסקה 63 (14.5.2012); ע"א 119/01 אקונס נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 817 (2003); עע"מ 4955/07 הועדה המקומית לתיכנון ולבניה רעננה נ' קרן תורה ועבודה (26.10.2010)).

עם זאת, מתברר כי החלקות שעניינן שנוי במחלוקת - חלקה 72 וחלקה 46, אינן כלולות בהכרזה מ-1992 ומכאן שהן נתפסו בפועל מכוחה של ההכרזה והצו מ-1966.

...

כך מורה סעיף 9(ב) לפקודה: בהתחשב עם המותנה לקמן יקובל כשוויה של הקרקע, אותו סכום שהיה מתקבל ממכירת הקרקע אילו נמכרה בשוק ע"י מוכר מרצונו הטוב; בתנאי שבבוא בית המשפט להעריך פיצויים אלה – (I) יעריכם לפי השווי שימצאנו בית המשפט כשוויה של הקרקע על הבסיס הנ"ל בתאריך שבו נתפסה על ידי הרשות, כשתפיסה זו חלה לפני תחילת תקפה של פקודה זו, ואילו בכל מקרה אחר – בתאריך שבו יכלה רשות לתפוס אותה עפ"י הוראות פקודה זו, בלי לשים לב אל כל השבחות או עבודות שנעשו בקרקע לאחר כל תאריך כזה ע"י רשות או ע"י הבעלים או ע"י כל אדם אחר; וכן (II) יביא בחשבון את כל החשבונות וההערכות של השווי היסודי או של דמי החכירה שהוגשו לצורך תשלום מסים ע"י הבעל או שהבעל הסכים להם; מהוראה זו לומדים אנו כי המועד הרלבנטי להערכת שווי המקרקעין שהופקעו במסגרת הפקעה שבוצעה לאחר שהפקודה נכנסה לתוקף, הוא המועד שבו יכלה הרשות לתפוס את המקרקעין, ללא קשר למועד שבו נתפסו המקרקעין בפועל.

על כן, אני קובע כי צו ההכרזה מכוחו הופקעו המקרקעין הוא הצו מ-1966.

סוף דבר בשים לב לכל האמור אני פוסק במחלוקת שהובאה להכרעתי כי המועד הקובע להערכת שווי החלקות 72 בגוש 18658 ו-46 בגוש 18642 הוא יום פרסום הצו מ-1966, כלומר 15/12/1966.

התובעים הנם חלק מבעלי הזכויות בחלקה 17 בגוש 18440, המצויה בין הישובים טל-אל מדרום, לבין ג'וליס וירכא מצפון ששיטחה הרשום הנו 7,212 מ"ר (להלן: "המקרקעין"), בהתאם לצוו הפקעה מיום 19.12.1957 מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן בהתאמה: "צו ההכרזה" ו- "פקודת הדרכים") שפורסם ברשומות ביום 17.12.2012, במסגרתו הופקעו מהמקרקעין 690 מ"ר לצורך הרחבת כביש 70 לרוחב של 30 מטר והפיכתו לדו מסלולי ולדו נתיבי.

כידוע, פסילת מומחה מטעם בית משפט תעשה רק בנסיבות חריגות, כך במיוחד, מקום שזה כבר נתן את חוות דעתו וכאשר בתוצאת חוות הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל הדין המבקש את פסילתו (עיינו: רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין (נבו 03.07.2006((; רע"א 6142/16 פלוני נ' מרכז רפואי ע"ש שיבא - תל השומר (נבו 28.09.2016)‏‏).

...

סבורני, כי אין להסיק מפסיקת עניין אבו זיד לעניינינו, ואין מקרה ייחודי זה יכול לחול במקרה דנן.

סבורני כי אין לקבל טענות אלה, לא של התובעים ולא של הנתבעת, וכי בהתחשב כל הנתונים שהובאו בפני, יש לקבל את חוות דעתו של האגרונום כפי שהיא.

סוף דבר: אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים באמצעות באי כוחם פיצוי בגין שווי עצי הזית שנעקרו, בסך של 59,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת חוות הדעת ועד התשלום בפועל אשר ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

(3) ברכישה מכח פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 – מועד תחילתו של הצוו המטיל את הפקודה על הדרך שמדובר בה באותו צו;"

יחד עם זאת, לשיטתה, (כמו גם לשיטתו של המומחה בר- טל במועד מאוחר יותר), לאור השפעת הצוו על רמת המחירים בסביבה, החל מיום פירסומו, 21/11/02, המועד הקובע לצורך שומת הפיצויים הוא 21/11/02.

מקובלת עלי טענת התובע כי פער זמנים משמעותי בין המועד בו קמה חובתה של הנתבעת לשלם את הפיצויים על פי סעיף 9א לפקודת הדרכים - תפיסת החזקה בחלקה, לבין מועד ההכרזה על ההפקעה – פירסום הצוו, המהוה בסיס לקביעת שוויה של החלקה המופקעת ולחישוב הפיצויים, גרם לו נזק כלכלי.

...

לפיכך, אני קובעת כי התובע זכאי לשערוך הפיצוי ממועד ההפקעה, דהיינו 21/11/02 ואילך.

מקובלת עלי טענת התובע כי פער זמנים משמעותי בין המועד בו קמה חובתה של הנתבעת לשלם את הפיצויים על פי סעיף 9א לפקודת הדרכים - תפיסת החזקה בחלקה, לבין מועד ההכרזה על ההפקעה – פרסום הצו, המהווה בסיס לקביעת שוויה של החלקה המופקעת ולחישוב הפיצויים, גרם לו נזק כלכלי.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני רואה לזכות את התובע במרבית הוצאות המשפט שנגרמו לו עקב ההליך שיזם.