מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

השעיית עובד עקב סירוב לשינוי תפקיד

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

כך נקבע בע"ע (ארצי) 17671-09-11 עריית חולון - אליאס קסלר (03.01.2013), בזו הלשון: "ראשית נבהיר כי חבר ועד עובדים, הנו בראש ובראשונה עובד, עליו מוטלים כל החובות כפי שכל עובד אחר חב בהן. ככל שנפל רבב בהתנהגותו, העובד חשוף להליכים משמעתיים או כאלו שיביאו לסיום עבודתו, ותפקידו כחבר ועד לא ישמש כחליפת מגן מפני כך. מבחינה זו פסיקת בית הדין האיזורי עולה בקנה אחד עם האמור בפרשת ימיני. יחד עם זאת, עצם ההשעייה כפופה לבקורת שיפוטית של בית הדין לעבודה, ובמסגרת זו נבחנים השיקולים שהביאו להחלטה על ההשעייה. כך שיקולים הכרוכים בהתארגנות עובדים – כאמור בסעיף 33י' לחוק הסכמים קבוציים – הנם פסולים. למען הסר ספק, אף נדגיש כי גם אם יימצאו שיקולים כשרים להשעייה, הרי די בכך שההחלטה נשענה בחלקה על שיקול פסול כדי להכתימה ולקבוע כי היא בטלה (ראו: דב"ע (ארצי) נ"ו / 129-3 שרון פלוטקין ואח' – אחים אייזנברג בע"מ פד"ע ל"ג 481; ע"ע (ארצי) 627/06 אורלי מורי – מ.ד.פ ילו בע"מ ואח' ניתן ביום 16.3.08)." כאמור, ככל שימצא כי במסגרת השיקולים להחלטה על נקיטת אמצעים משמעתיים קיימת השענות על שיקול הכרוך בהתארגנות עובדים, הרי שזה פסול והדבר יוביל לביטול ההחלטה.
בעיניין הוט טלקום נקבע כי "בנסיבות של טענה לפיטורים על רקע התארגנות נטל השיכנוע המוטל על כתפי המעביד הוא נטל שיכנוע מוגבר". כללים אלה חלים גם על החלטת המעביד להעביר עובד מתפקידו או לשנות את תנאי עבודתו, ולא רק במקרה של פיטורים".
לגירסת החברה, המנכ"ל שהוא גם רמ"ח מתקן התפזורת, נאלץ להתערב נוכח העובדה שמר שמש סרב לקבל הנחיות ממנהל המתקן והמשיך "לחפש אשמים" ולהעביר החטאת לפתחו של אחר וסרב להפנים מהות תפקידו כמנהל עבודה.
...
מהתרשמותנו, המבקשים בחרו להביא בהרחבה יתרה את האירועים וההליכים הקודמים בין צדדים בכדי לתמוך בטענתם הבלתי מבוססת לפגיעה בהתארגנות עובדים, כאשר אלו נדונו משכבר והוכרעו באותם הליכים ואין להם לטעמנו כדי לסייע למבקשים בהליך זה. שכן, בחינה מפורטת של הנסיבות הרלוונטיות להליך זה מובילה למסקנה אליה הגענו, ולא מצאנו כי יש בהליכים הקודמים כאמור כדי להשפיע על הכרעה זו. כמו כן יש לדחות את טענות המבקשים כי הליכי המשמעת נועדו להפעיל לחץ במשא ומתן להסכם הקיבוצי.
מהמקובץ – אנו סבורים כי יש לדחות את הבקשה וכלל הסעדים המבוקשים במסגרת.
סוף דבר: הבקשה על כל סעדיה - נדחית.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בבקשתה עתרה החברה להורות כי בנסיבות העניין ונוכח סרובה הבלתי לגיטימי של ההסתדרות להסכים לסיום עבודתו של המשיב, החברה רשאית לסיים את העסקת המשיב אף ללא הסכמת ההסתדרות; לקבוע כי נוכח הרשעתו של המשיב בפסק דין חלוט ובהתאם להוראות ההסכם הקבוצי, מועד סיום העסקתו של המשיב לצורך חישוב גמר החשבון הוא מועד השעייתו ביום 8.3.15; לקבוע כי בנסיבות סיום העסקתו המשיב אינו זכאי להודעה מוקדמת ו/או לפצויי פיטורים; לחייב את המשיב להשיב את מלוא הכספים ששולמו לו החל ממועד השעייתו (8.3.15) ואילך; לחייב את ההסתדרות והמשיב בהוצאות הליך זה. בהחלטה מיום 29.8.18 נדרשו המשיבים למסור תגובתם לבקשה.
עוד היא מציינת, כי כל החלטה אחרת מלבד פיטוריו ישדר מסר לא נכון ולא ראוי כלפי עובדי החברה והציבור בכללותו, כאשר משנה תוקף יש לכך שהעבירות שבהן הורשע בוצעו בשטח הנמל תוך ניצול לרעה של היותו עובד החברה ותפקידו בחברה.
בפרשת מפעלי ים המלח הוסיף בית הדין וקבע כי על הפרשנות להעשות תוך היתחשבות בעקרונות כלליים של סבירות הגיון ותום לב, כהאי לישנא: "על הסכם קבוצי חלים הכללים הנוגעים לפרשנות חוזים. עם זאת, יש להיתחשב במאפייניו הייחודיים,לרבות כריתתו במסגרת יחסי עבודה קבוציים מתמשכים, ולרבות חלותו על מספר רב של אנשים, שלא הם קבעו את תנאיו. ככלל, לשון ההסכם הקבוצי מהוה נקודת המוצא לפרשנותו משחזקה היא כי תכליתו הסובייקטיבית של ההסכם נלמדת מלשונו. אולם, בשל מאפייניו הייחודים יש לקחת בחשבון גם את ההקשר התעשייתי הרלוואנטי, היינו את הנסיבות המפעליות, הענפיות והמשקיות במסגרתן נכרת ההסכם. בנוסף, יש לקחת בחשבון את הדרך בה יושם ההסכם הקבוצי הלכה למעשה על ידי הצדדים למערכת היחסים הקיבוצית. בעת פרשנות הסכם קבוצי, בפרט חלקיו הנורמטיביים, יינתן משקל גם לתכלית האובייקטיבית של ההסכם, אשר משקפת עקרונות של סבירות, היגיון ותום לב, תוך היתחשבות בהוראות הדין הכללי ובתכליתו של משפט העבודה" (עס"ק 43843-06-17 מפעלי ים המלח - ההסתדרות הכללית, מרחב דרום ואח' (23.10.17)); הדגשה שלי - י.א.ש) מכאן, כי פרשנות הסכם קבוצי תעשה על פי לשונו, בהיתחשב בתכליתו, תוך שלובו בהקשר התעשייתי המהוה את הבסיס להסכם ובהיתחשב בעקרונות של סבירות, היגיון ותום לב. בעניינינו, הצדק עם ההסתדרות בטענתה כי הסכמים יש לקיים והיא אף צודקת בטענתה כי כעולה מלשון ההסכם ותכליתו (שנועד ליתן הגנה מיוחדת לעובד מייסד) נתונה לה זכות הסרוב, אלא שההסתדרות בחרה להיתעלם מפניות החברה והתעלמות שכזו אינה עולה כדי קיום ההסכם אלא היתעלמות ממנו.
...
כפועל יוצא מהמסקנה שאליה הגענו וכעולה מהוראות אלה, יש לראות את מועד סיום העבודה ממועד ההשעיה, דהיינו, 8.3.15, ועל המשיב להשיב למבקשת את כל תשלומי השכר שקיבל ממועד זה ואילך.
בנסיבות אלה, לא מצאנו מקום לשלול מהמשיב את תשלום פיצויי הפיטורים.
לאור התוצאה שאליה הגענו כאשר מצאנו כי התנהלות ההסתדרות היתה חסרת תום לב, הגם שמדובר בסכסוך קיבוצי, סברנו כי יש להטיל על ההסתדרות את הוצאות ההליך בסך של 10,000 ₪ אשר ישולמו למבקשת תוך 30 יום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 7.9.2016 וביום 22.9.2016 פנתה התובעת למר נאיף הנו, סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש ברשות (להלן- נאיף), באמצעות בא כוחה דאז, עו"ד טל עזרא, במכתבים במסגרתם הלינה על השעייתה מתפקידה וזאת ללא שימוע כדין (ת/12 ו-13).
שכן הממונה על התובעת סירב להוציא אותה לחופשה או שלא ענה במועד; הממונה על התובעת סירב לתת לה את מועדי המשמרות אותן ביקשה; הממונים על התובעת רשמו לה הערכות עובד שליליות ללא סיבה; הממונה על התובעת ערך תחקיר ארוע מבלי לבקש את תגובתה; הממונה על התובעת השעה את התובעת מתפקידה ולא החזיר לה את תפקיד ראש המשמרת עד למועד העברתה לתפקיד אחר; הממונים על התובעת נזפו בה מבלי לערוך לה שימוע כדין והתעלמו מבקשותיה לזכות הטיעון המגיעה לה על ידי סרוב למסירת מסמכים טרם שיחת השימוע (סרטונים); הממונים על התובעת המשיכו לתת לה הערכות עובד שליליות ללא סיבה וכאשר ראשי הצוותים ועובדים אשר עבדו איתה בפועל נתנה לה הערכות עובד מצטיינות.
(4) מכל מקום, נוכח העובדה כי התובעת לא נבחרה במיכרז לתפקיד זה (בשינויים המחויבים ראו ע"ע (ארצי) 674/05 אהרון ויזנר – מדינת ישראל ראשות השידור (מיום 28.3.2017), רישא לפסק הדין)(להלן- עניין ויזנר), עת מקובלת עלינו גרסת אחסאן כי הוא הבהיר לתובעת שהמטלות הן באופן זמני (ע' 15 ש' 21-26), וכבר בחודש אוקטובר 2015 ביקשה התובעת "שמנהל המתקן יוריד ממני חלק מהמטלות שהוטלו עליי שכן ביחד עם לימודיי הדבר יקשה עליי מאוד. ביקשתי בתחילה להוריד ממני את סידור משמרות הפקחים..." (ת/סע' 17-18) הרי שבנסיבות העניין איננו מוצאים קושי בהחלטה הזמנית באותה עת, בפרט שהתובעת ממילא לא יכלה לשמש בפועל כאחראית משמרת, על שלל הסמכות והאחריות הנדרשת לעניין.
...
שנית, בהתייחס לסוג התלונה, ספק בעינינו אם זו עולה בקנה אחד עם עקרונות החוק, שכן זו אינה מתייחסת להפרת חיקוק בקשר לעבודת התובעת; ולא מצאנו כי תכלית החוק מתקיימת במקרה דנא (ע"ע (ארצי) 61646-10-10 בן שמעון- מדינת ישראל (מיום 11.3.2013; עניין תובל).
נוכח כללם של דברים, התביעה ברכיב זה נדחית.
סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית בעיקרה, למעט קביעתנו בסעיף 80 לעיל, כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 30,000 ₪, כמו גם קביעתנו בסעיף 81 לעיל, כי על נציבות שירות המדינה לעדכן במחשב את דבר ביטול הנזיפה כפי שנקבע על ידי רשות האוכלוסין כבר ביום 27.1.2021.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לגישת התובע, אין לקבל את הנימוק בדבר משבר אמון, שכן הוא בא בעקבות סרובו לשתף פעולה עם "פשע חמור". כן טען כי החלטת הפיטורים אינה מידתית: ניטלה ממנו מרבית ההודעה המוקדמת, ולא נשקלה העברתו לבית דין אחר, או לתפקיד אחר.
מכאן לא היה כל מקום לפיטורי התובע, אלא היה זה מחובת הנתבעת לקיים חקירה ראויה של המעשים החמורים שייחס למנהל, לספק לתובע הגנה כנגד אותה היתנכלות נטענת מצד המנהל ואף לעשות להשעייתו המידית של המנהל.
לטענת הנתבעת, לא ניתן לנהל מערכת יחסי עבודה תקינה בין עובד ומעסיק אך ורק דרך הכתובים, בודאי לא בנוגע להתנהלות יומיומית רגילה במסגרת העבודה, ולא מתקבל על הדעת עובד שמסרב להשיב לעניינים/טענות/תלונות בדבר צורך בשיפור או שינוי, שמשמיעים הממונים עליו, אפילו סבור העובד שאינם נכונים.
...
על יסוד טענות אלו עתר לחייב את הנתבעת בפיצוי, ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪.
מכאן שהתביעה לפיצוי בגין לשון הרע נדחית הן מאחר שנזנחה, ולחלופין בשל היעדר פירוט והוכחה.
לסיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית על כל ראשיה ונדבכיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

חלק מטענות התובעת נזנחו בסיכומיה, וחל האמור בע"א 447/92 הנרי רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן פ"ד מט(2) 102 (1995) לפיו "טענה שנטענה בכתב הטענות אך לא הועלתה בסיכומים - אם בשל שגגה או במכוון - כדין טענה שנזנחה, ובית המשפט לא ישעה לה". מנגד, הוסיפה התובעת טענות חדשות.
ככה לא ניתן להמשיך עוד, ובלי כסף הוא לא יכול להמשיך את הפרויקט משום שהמימון הבלתי צפוי שלדבריו יצרו הנתבעות לא נילקח בחשבון עם חתימת החוזה, והוא לא יוותר על אף שקל שמגיע לו. לטענת התובעת בסיכומיה, הוכח שהתובעת היתה שרויה בפברואר 2020 במצוקה כלכלית כבדה ביותר, שכן הנתבעות סירבו לשלם לה כמיליון ₪ עבור עבודות נוספות וחריגות שביצעה, לא אישרה תשלומים לאחר הקמת השלד ועמידה באבן הדרך, סירבה לשנות את אבני הדרך למרות שלדבריה שונתה מעצבת הפנים, ואיימה לחלט ערבות לתובעת אם לא תעמוד בהסכם.
התובעת לא פירטה מדוע זה תפקידו של המפקח לחוות דעתו מדוע התובעת לא עומדת במועדים.
ככל שמדובר בסכום השונה מהסכום של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ שאושר על ידי הנתבעות בחשבון הסופי, אני דוחה את דרישת התובעת בסעיף זה, משום שלא הוכח שהתובעת דרשה תשלום עבור שינויים בחשמל בזמן אמת, ולא הוכח אישור הגורמים הרלוואנטיים שנטען על ידי התובעת ובעקבותיה על ידי מומחה התובעת.
...
בהתאם לתקנה 153, על פי התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, והיחס בין סכום התביעה לסכום שנפסק, תשלם התובעת/הנתבעת שכנגד לנתבעות/התובעת שכנגד שכר טרחת עורך דין בסך 234,000 ₪, ולנתבע 3 שכר טרחת עורך דין בסך 140,400 ₪, בנוסף על עלות המומחה מטעם הנתבעים.
לפיכך, אני מקבל את התביעה ואת התביעה שכנגד באופן חלקי, ומורה כדלקמן: עיריית חדרה הנתבעת 1 תשלם לתובעת אל.די.שיא הנדסה בע"מ 190,922.82 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.12.21 ועד לתשלום בפועל.
אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעים 2-3.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו