השעיית משמורת זמנית בשל הפרת קשר

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 31954-06-14 אלתם עין השופט אגש"ח בע"מ ואח' נ' משה שאלתיאל בע"מ ואח' 22 אפריל 2018 בפני כב' השופט שאהר אטרש התובעות: 1. אלתם עין השופט אגש"ח בע"מ ח.פ. 57-003759 2. ווסלאו שוואבה עין השופט (VSEHׂׂ) ח.פ. 512562505 ע"י ב"כ עוה"ד גיל עוז ואח' הנתבעים: 1. משה שאלתיאל בע"מ ח.פ. 510605421 (בפרוק זמני) 2. אודי שאלתיאל ת.ז. 058380841 3. משה שאלתיאל אחזקות (2001) בע"מ ח.פ. 513176735 4. שטלג בע"מ ח.פ. 514694843 ע"י ב"כ עוה"ד עדי בראונשטיין ואח' פסק דין

הנתבעים דוחים את טענות התובעות בעיניין "חילופי המשמורת" בין אודי לבין אביו ז"ל בציינם כי אביו נפטר בשנת 1993.

בישיבה מיום 1.10.2017 נשמעו העדים: רו"ח יגאל אריאל שחוות דעתו מיום 5.5.2017 הוגשה מטעם הנתבעים ולפיה יתרת חובה וזכות (חו"ז) בעלים של אודי אצל החברה נכון ליום 31.7.013 עמדה על 7,739,905 ₪ וליום 6.11.2013 עמדה על 12,028,121 ₪; רו"ח משה סיטון שזימונו כעד הזמה נתבקש ע"י התובעות לצורך הפרכת עדותו של המומחה מטעם הנתבעים- רו"ח יגאל אריאל.

כאמור, התובעות מבקשות לחייב את הנתבעים 4-2 בחובה של החברה, כשהאפשרויות העומדות בפניהן על מנת ליצור חבות אישית של הנתבעים הן: בדרך של "הרמת מסך ההיתאגדות". בדרך של "הטלת אחריות אישית" על אודי בשל פעולותיו וחיובו מכוח דינים שונים, ובתוך כך - חבות לאור קיומה של התחייבות או ערבות אישית בעל פה; חבות מכוח דיני החוזים (הפרת חובת הגילוי וחוסר תום לב); חבות מכוח דיני הנזיקין (רשלנות) וחבות מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

(ג) בית משפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפרעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי היתקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א).

כשנשאל איך הוא מסביר לאן נעלמו הכספים (הכוונה לסכום של כ- 7 מיליון ₪ יתרת הבעלים של אודי בחברה בהתאם לחוו"ד רו"ח אריאל) השיב סיטון כי יש יחסי גומלין בין כרטיסים שונים בחברה ויש צנורות שונים שמובילים לכרטיס של המנהל, וכשנשאל איך סגר את החו"ז של אודי, השיב והסביר כי יש חברות קשורות שהיו ביתרת חובה במאזן והיה צורך לסגור את חובותיהן מטעמי מס והן ניסגרו כנגד החו"ז של אודי, וכי הסכומים שאודי הזרים לחברה פוזרו, בין היתר, גם לספקים וללקוחות.

...

התוצאה לאור כל האמור, אין מקום להטיל על הנתבע 2 אחריות לתשלום חובות החברה כלפי התובעות.

אשר על כן, ומכל הטעמים המפורטים לעיל, אני דוחה את התביעה.

בהינתן התוצאה אליה הגעתי כאמור, אני מורה על ביטול כל העיקולים הזמניים שניתנו בתיק זה. ניתן היום, ז' אייר תשע"ח, 22 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.

] בית הדין יחייבו בהוצאות לדוגמה בגין כל הפרה [.

הסמכות לידון בעיניין המשמורת, הסדרי השהות והחינוך היא של בית הדין.

בית הדין מורה על הפסקה זמנית אך מיידית של הסדרי השהות של הילדים עם האב ללא פקוח, בין בימות החול ובין בשבתות ובחגים.

בית הדין יאפשר הסדרי שהות של האב עם הילדים במרכז הקשר ובפיקוח, בכפוף לתנאים דלהלן: האב לא ידבר במפגשים אלו דבר על האם, בין עם הילדים ובין עם עובדי לישכת הרווחה; האב יפקיד סך 1,000 ש"ח ערבות שתוחלט אם יעבור על האמור ב־1; קביעת המפגשים תלויה בהפסקת האלימות הכלכלית כנגד הילדים, ולפיכך התנאי לקיום המפגשים הנו תשלום המזונות השוטפים לילדים מכאן ואילך.

חריגה מכללים אלו תהווה סיבה להשעיית הסדרי השהות מיידית על ידי בית הדין.

...

כאן דינה של טענה זו הוא להידחות תוך חיוב הוצאות משפט בהיותה טענה שקרית וניסיון להטעות את בית הדין.

סוף דבר פסק הדין שנתן בית הדין הגדול בעניינם של הצדדים בי"ב בטבת התשע"ט (20.1.2.18) תקף, שריר וקיים.

המבקש ישלם בגין בקשותיו המופרכות, החותרות תחת יסודות השיפוט והכוללות דברי שקר וניסיונות להטעות את בית הדין ובגין הטרחת את בית הדין בבקשות אלה המצטרפת למסכת ארוכה של הטרחת והטרדת בתי הדין – האזורי והגדול – בבקשות והליכי סרק (וכך גם הטרחת והטרדת הצד שכנגד) הוצאות משפט לדוגמה בסך של 25,000 ש"ח. בית הדין לא יתייחס לבקשות נוספות של המערער עד שישלם סכום זה. מכיוון שהמערער שב לסורו לאחר שנים מספר שהפסיק להטרידנו, אנו חוזרים ומורים כאמור בפסק דיננו הנזכר לעיל: כל בקשה שתוגש על ידי האב לבית דיננו לא תובא לעיון הדיינים אלא בהפקדה מקדמית של 500 ש"ח. לאחר שיופקד סכום זה יעיין בית הדין בבקשה ויקבע אם הבקשה עניינית, בנסיבות אלו יוחזרו דמי ההפקדה לאב.

במהלך חודש נובמבר 2020 ובאיבו של סיכסוך המשמורת יצא האב את הארץ לטיול בלאס וגאס ללא יידוע מוקדם של הילדים והאם ובכך למעשה הפר הסדרי שהות שנקבעו (מה גם שנידרש לבידוד לאחר שובו ארצה).

הדבר גרם לאם לעתור להשעיית הסדרי השהות בין הילדים לבין האב.

כאשר מדובר בסכסוכים בעיניין זמני או הסדרי שהות ועל מנת שהדיבור "טובת הילד" לא יישאר עמום או חסר הקשר, על בית המשפט ליצוק תוכן ומשמעות למינוח זה על פי הילד הקונקרטי שעניינו נדון, עוצמת הסיכסוך בין הוריו, זיקתו לשני ההורים, התקשרותו אליהם, מיקום מגורי ההורים, יכולות ההורים לתקשר בעינייני הילדים באופן הרמוני, מזגו, אישיותו ואופיו של הקטין המדובר, צרכיו ההתפתחותיים, גורמי חוסן וסיכון וטיב יחסי ההורות של שני ההורים עמו.

(( 20 פלונית נ' פלוני (נבו, 23/5/2021 הכרעה: על המנעות מקביעת "משמורת": בעקבות חידושי הפסיקה והמגמה הרווחת להמנע משימוש במושג משמורת, כמו גם העדרותו של מושג זה מתקנות בית משפט לעינייני מישפחה (סדרי דין) התשפ"א – 2020 , ברור לי לחלוטין גם מדוע העו"ס לסדרי דין ביקשה להמנע מהגדרת מי מההורים כמשמורן או להמליץ על משמורת משותפת ולהסתפק בהמלצה בעיניין זמני שהות.

...

כך למשל קבעה השופט גאולה לוין בעמ"ש (מחוזי באר שבע) - 10- 31 : 18 י.ר. נ' ש.ר. ( 2/9/2019 , נבו) בפסקה "באשר למחלוקת עצמה, אני סבורה כי יש לאמץ את המלצות התסקיר

עם האם מדובר בחיי שגרה ופנאי גם בהקשר זה אציין כי איני מקבל טענת האב שהדבר תלוי מקום/מבנה/בית ולא תלוי הורה.

הילדים עצמם יודעים להביע עצמם ורצונם בפני אביהם כשאינם רוצים ללון אצלו והוא מגיב באופן מותאם, לא כועס על מי מהם ולא מאלצם לעשות כן. בסיכומו של דבר, סבורני כי טובת הילדים מצדיקה קביעת זמני שהות ברורים מצד אחד עם חיוב של ההורים לפעול על פיהם תוך הימנעות שיפוטית מכוונת מתיוג או הכתרה של הורה אחד כעדיף בהורותו או "משמורתו" על פני האחר.

לטענת התובעת, כספי פיצויים הופקדו בחשבון בנק של אביה המנוח (בבנק הפועלים, סניף מרכז הכרמל 701 , מספר ח-ן (להלן: "חשבון הבנק"), במשמורת עבורה עקב מצבה הרפואי-הנפשי.

מכאן לסעיף 11 לחוק ההתיישנות, הקובע כי בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין, הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי נפשי או שיכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס.

בחינת היכולת של התובע "לדאוג לענייניו" בכל הקשור להוראת סעיף לחוק ההתיישנות, צריך שתהא ביחס להגשת תביעתו המשפטית.

דיני ההתיישנות חלים על יחסי נאמנות, כאשר מועד התגבשות העילה הנו המועד בו מסתיימים יחסי הנאמנות או כאשר נודע לנהנה כי הנאמן הפר כלפיו את חובותיו כנאמן.

השאלה אשר ניצבת לפתחי היא, האם במהלך 11 השנים מיום פטירת האב המנוח, עומדות לזכות התובעת נסיבות המצדיקות השעיית מירוץ ההתיישנות? האם ניתן לומר לאור התשתית הראייתית שהניחה התובעת כי לפחות במשך 4 שנים מתוך 11 השנים, לא יכולה הייתה התובעת לדאוג לעניינה, באופן שעוצר את תקופת ההתיישנות? האם הצליחה התובעת להוכיח התקיימות נסיבות שמנעו ממנה להגיש תביעתה? אקדים אחרית לראשית ואומר, לא שוכנעתי בנסיבות כי יש הצדקה להשעיית מירוץ ההתיישנות.

...

ניהול ההליכים המשפטיים בתקופות האמורות, מהוה חיזוק למעלה מן הצורך למסקנה, שהתובעת לא עמדה בנטל הוכחת הטענה לעניין השעיית מרוץ ההתיישנות מכח קיומו של ליקוי נפשי וחוסר יכולת לדאוג לענייניה, כאשר הנטל לעשות כן מוטל על כתפיה.

על כן, גם בבחינת סעיף 7 לחוק ההתיישנות לא שוכנעתי כי הנסיבות מצדיקות השעיית מרוץ ההתיישנות.

אשר על כן, אני קובעת כי התביעה התיישנה ואני מורה על דחייתה על הסף.

התובע לא היה מיוצג בהליך המשפטי ולא היה מודע לקשר בין זמני השהות וקביעת סכום המזונות ולמעשה לא הבין המטריה המשפטית.

בעיניין זה אומר כבר עתה, משעה שהתובע לא הגיש תביעה נפרדת לביטול ההסכם מחמת פגמים ברצון הצדדים בשלב עריכת ההסכם או בשלב אישורו, בית משפט לא ישעה לכל טענה שעניינה ביטולו של ההסכם.

נוכח זמני שהות הקטינה עם האב, לפיהם לנה אצלו פעמיים בשבוע ובכל סופשבוע שני, הרי שאין מדובר במשמורת משותפת אלא במתוה עליו הסכימו הצדדים עוד בשנת עת התגרשו ולמעשה, אין כל שינוי בזמני השהות של האב עם הקטינה.

ככלל, יש לפרש את המושג "שינוי נסיבות" בצורה דווקנית, שכן אחרת יש בכך בכדי להפר את עקרון סופיות הדיון וכי כאשר מדובר במזונות שנפסקו על יסוד הסכם גירושין כולל בין הצדדים, הרתיעה מפני פתיחת הסוגיה להתדיינות נוספת חזקה במיוחד (ראו רמ"ש (ב"ש) 43749-05-18 , פורסם ביום 3/1/2019 ).

...

מכל המקובץ עולה כי על האב לשלם לאם בגין מזונות, מדור ואחזקתו עבור הקטינה בסך של 1,521 .

ממועד זה ועד תום שירות החובה בצה"ל או שירות לאומי, ישלם הנתבע שליש סכום המזונות כערכם במועד הרלוונטי.

שירות חובה בצה"ל או שירות לאומי הינו תנאי לחיוב המפורט בסעיף זה. ככל שהקטינה לא תשהה אצל התובעת שהות של קבע בתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי, ישלם הנתבע סכום זה ישירות לידי הקטינה.