השעיה לצמיתות מלשכת עורכי הדין

הנאשם המשיך בביצוען אף לאחר שהושעה לצמיתות מלשכת עורכי הדין.

...

הכרעה באשר למאסר המותנה, סבורני כי הלה הכרחי ועליו להיות משמעותי ולהקיף את עבירות המרמה והזיוף המרכזיות ולא רק את העבירות בהן הורשע הנאשם.

איני מקבל את הטיעון לפיו שלילת רישיון עריכת הדין מאיינת את הסכנה, שכן מעשים להונאת הזולת ניתנים לביצוע גם בידי מי שאינו עורך דין.

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 22 חודשי מאסר בפועל.

שהרי, אף כאשר עורך דין מושעה לצמיתות מלשכת עורכי הדין, בידיו לבקש לשוב ולחזור לשורות לישכת עורכי הדין בחלוף עשר שנים (סעיפים 51-52 לחוק).

...

אף בהתעלם מהרשעותיו הנוספות של הנילון (מושא בד"א 16/22 ו - 19/22), אשר ככל הנראה לא עמדו בפני בית הדין הארצי עת ניתן פסק דינו בבד"א 11/22 - שומא היה על בית הדין הארצי להגיע למסקנה, לפיה הנילון אינו כשיר לשמש עורך דין.

סבורני, כי הדרך בה הלך בית הדין המחוזי בבד"מ (מרכז) 44/21 היא הנכונה.

אף בכך יש כדי לחזק את המסקנה, שלא היה מקום להתערבות בית הדין הארצי בגזר דין בית הדין המחוזי.

החייב הודה באותן עבירות ובמסגרת בקשתו בעקבות אותם מעשים החייב אף הושעה מלשכת עורכי הדין לצמיתות.

...

כך נקבע בפש"ר (מחוזי-נצ') 1131/04 דביר גראדדו נ' הכונס הרשמי ואח', (לא פורסם, ניתן ב -26.12.04): "על החייב, המבקש להכריזו, פעם נוספת, כפושט רגל, לאחר שנקבע כי ניצל לרעה את ההליך, לשכנע את בית המשפט, לא רק כי נשתנו הנסיבות, אלא שהנסיבות החדשות הינן כה חריגות, עד כדי שהן גוברות על השיקול, לפיו חייב הפועל בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, לא יזכה להגנת הליכים אלה". ראו והשוו: פש"ר (מחוזי-חי') 393/01 תשובה אליהו נ' הכונס הרשמי (לא פורסם, ניתן ב-4.11.02); פש"ר (מחוזי-חי') 386/03 סוברנו מוריס משה נ' הכונס הרשמי, (לא פורסם, ניתן ב-26.7.04); פש"ר (מחוזי-נצ') 334/05 ארשיד עסאם נ' הכונס הרשמי, (לא פורסם, ניתן ב-23.1.06); בש"א (מחוזי-חי') 2257/04 פש"ר 124/04 בחוס פרג נ' הכונס הרשמי, (לא פורסם, ניתן ב-27.5.04), שם נפסק מפי כב' השופט סוקול: "דומה גם כי מקום שבו בקשת חייב נדחתה בשל ניצול לרעה של ההליכים אין זה ראוי לאפשר לחייב להגיש בקשה מחודשת, אלא בנסיבות חריגות בלבד. כידוע חובת תום הלב הלוא חלה על החייב גם במהלך הליכי פשיטת רגל. חייב שפעל שלא בתום לב במסגרת ההליכים הקודמים לא יזכה לצו הכרזה וברי שאין לאפשר לו להגיש בקשה מחודשת". התנהלות החייב בהליך השני; החייב הציג חוסר תם לב במסגרת ניהול ההליך עת לא הציג התמונה המלאה אודות נסיבות הסתבכותו וניסה לשנות מגרסתו שניתנה בהליך הראשון.

בנוסף, בענייננו, מצבת החוב לא חל בה שינוי משמעותי, ולגביה קבע בית המשפט בהליך הקודם חוסר תום לב, והרשעתו לאחר ההליך הקודם, מחזקת מסקנה זו. העבירות בהם הורשע החייב של זיוף ממסכים בכוונה לקבל באמצעותם דבר בנסיבות מחמירות תוך שימוש בשמותיהן ובחתימותיהם של עורכי דין , כמות רבה של מסמכים שזויפו, בתקופת השעייתו מה שפוגע באמון הציבור ועת קיבל שכר טרחה בגובה כ 3000 ₪ .

פשר (חי') 409/03 בוגנים לוי ליאת נ' הכונס הרשמי כאשר אדם חותם על שיקים בנסיבות אלה, מבלי לדעת כלל אם יש בחשבון הבנק כסף לתשלום הסכום הנקוב בשיק אם לאו, יש בכך משום מצג כוזב בפני מקבלי השיקים וממילא יש בכך משום התנהגות חסרת תום-לב. בנוסף, כאשר אדם חותם על ערבות בסכום גבוה, כפי שעשתה החייבת, ביודעו כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלמו וכי אין בידו רכוש שיש בו כדי להבטיח את תשלום הסכום הנערב, הרי שיש בהתנהגותו זו משום התנהגות חסרת אחריות המגיעה כדי חוסר תום-לב. סוף דבר; עיקר הדברים נוכח התנהלות החייב בתוך ההליך, לכך יש להוסיף העדר שינוי נסיבות אודות יצירת החובות, עובר בהרשעתו של החייב פעם נוספת- בעבירות של מרמרה וזיוף שהביאו להשעייתו לצמיתות מחברות בלשכת עורכי הדין , עקב חומרת המעשים שנעשו על ידי החייב, דין בקשתו השנייה של החייב להכרזתו פושט רגל, דחייה.

בית הדין החליט ביום 25.1.2015 להרשיע את הנתבע בעבירות לפי חוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

ביום 9.6.2016 החליט בית הדין לגזור על הנתבע, בין השאר, עונש של השעיה לצמיתות מלשכת עורכי-הדין.

...

68) על-יסוד האמור, נקבע בזאת כי הנתבע לא הרים את נטל השכנוע המוטל עליו ולא הוכיח את רכיבי תביעתו, עצם קיומם של החובות הנטענים וגובהם, ומכאן דין תביעתו שכנגד - להידחות.

סיכום 69) לאור האמור, התביעה של התובעים - מתקבלת באופן חלקי; התביעה שכנגד של הנתבע - נדחית.

70) הנתבע ישלם לתובעים סך של 90,460 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד מתן פסק הדין.

בהמשך, פנה הנאשם לאדם שהיה בעבר עורך דין אך הושעה לצמיתות מלשכת עורכי הדין, ושילם לו סך של 100 ₪ על מנת שהוא כעו"ד יאמת את חתימות חברי העמותה הפיקטיביים.

...

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ושקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ובהתאם להלכה הפסוקה בדבר התערבות בית המשפט בהסדרי טיעון, איני סבור כי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים בהם יש מקום לסטייה מהסדר הטיעון בשל פגם או פסול משמעותי בשיקולי התביעה בהגיעה להסדר הטיעון, אף שאין ספק כי מדובר בהסדר המקל עם הנאשם באופן משמעותי בעונש החורג מהעונש ההולם במקרה זה (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, 609 (2002); ע"פ 3068/10 פלונית נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 1.11.10)).