השלכות אי עריכת שימוע לפני פיטורים

לפנינו תביעת התובעת לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתה בעריית באקה אל-גרביה (פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים עקב הפחתת הקף משרתה לאחר שובה מחופשת לידה בחודש 2/2012, פיצוי בגין הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה עקב הפלייה מחמת היותה אם, פיצוי בגין אי עריכת שימוע לפני הפחתת הקף המשרה, פיצוי בגין אי מתן הודעה על שינוי בתנאי העבודה, תשלום הפרישי שכר והפרשי הפקדות לקרן פנסיה, תשלום שכר בעבור עבודה בקייטנות ותשלום הפרישי דמי לידה).

ביום שחזרה התובעת מחופשת הלידה היא ניגשה לעירייה, כשלפני כן לא ידעתי שהיא בחופשת לידה, ובאותה תקופה עבדנו בערייה על פירוק שתי הרשויות תוך פרק זמן קצוב של חודשיים לפני כניסת ראש הערייה החדש, עבדנו בלחץ אדיר מול משרד הפנים ומול המחוז ומול הוועדה הקרואה ושני ראשי ערים טריים שנבחרו בסוף שנת 2011 ורוצים לדעת מה מצבת כ"א, מה התקנים, מה התקציבים שעומדים לרשותם ועבודה אינטנסיבית מול ועד העובדים על מנת למזער את הפיטורים והנזקים והפגיעה בעובדים.

נגד היתנהלות מעין זו והשלכותיה, התריע בית המשפט העליון בפסיקתו במסגרתה קבע כי 'מירוץ הזמן, עד הגשת העתירה, אפילו לא נגרם באשמת העותר, גרם לשינוי המצב, באופן שקיבלת העתירה באותו מועד תיגרום נזק, שהיה נימנע לו הוגשה העתירה במועד הראוי'; וכי 'ככל שמדובר בתביעה שבבסיסה זכות בעלת משקל רב יותר, כך יטה הוא שלא למנוע את בירורה מחמת שהוי'".

...

] יצוין שבמהלך עדותה של גב' עפאף חרזאללה, סמנכ"לית העירייה ומנהלת משאבי אנוש (להלן: גב' חרזאללה), נעשה ניסיון לטעון שלתובעת תעודה של סייעת חינוך מיוחד ולא תעודה תיכונית בלבד[footnoteRef:2] ובסיכומים אף נטען שהיא בוגרת תואר ראשון בחינוך מיוחד[footnoteRef:3], אלא שדין הטענות להידחות משתי סיבות: האחת, התובעת לא טענה בכתב התביעה המקורי או המתוקן ולא הצהירה בתצהירה שיש לה תעודה של סייעת חינוך מיוחד או תואר ראשון בחינוך מיוחד, ולכן הטענות לא הוכחו.

עם זאת, כאמור העירייה פעלה בניגוד לחוק עבודת נשים עת לא פנתה לממונה בבקשת לקבלת היתר להפחתת היקף משרת התובעת ולכן לא מצאנו שהשיהוי הניכר בהגשת התביעה מצדיק את דחייתה.

סוף דבר התביעה נדחית ברובה.

תביעות התובעת לתשלום פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, הפרשי שכר והפקדות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות בגין משרה בהיקף של 83%, שכר בעבור עבודה בקייטנות האביב והקיץ והפרשי דמי לידה – נדחות.

משכך השאלה העומדת לפתחנו היא: האם פוטרה התובעת כדין ובתוך כך, האם הליכי הפיטורים היתקיימו בהתאם לדין ולהלכה הפסוקה, האם אותה פגישה, שהתקיימה ביום 3/1/10 במשרד מנכ"ל הנתבעת, עומדת בכללים המחייבים הליך שימוע ואם לאו – מה תוצאותיה? זכות השימוע טרם פיטורים הוכרה במשפט העבודה הישראלי הן במיגזר הצבורי והן במיגזר הפרטי: "זכות הטיעון עומדת לעובד במלוא הדרה, כלפי המעסיק הפרטי, בה במידה שעומדת היא לו כלפי המעסיק הצבורי וכלפי המעסיק הדו-מהותי." ראה לעניין זה: ע"ע (ארצי) 109/08 מרכז החינוך העצמאי לתלמוד תורה – עובדיה בן נון (טרם פורסם, 21/8/08); וכן ראה ע"ע (ארצי) 415/06 דני מלכה – שופרסל בע"מ, פסקה 6 (טרם פורסם, 15/7/07).

משמיעת עדותם של מר סיידה וגב' סיידה למדנו כי ההיפך הוא הנכון, היינו – שלא קוצץ משכרו של אף עובד אחר 20% מהשכר ואף לא קיצוץ קטן יותר, שהרי אם המצב הכלכלי היה כה קשה כטענת הנתבעת, היו חייבות להיות לכך השלכות מעבר לפיטוריה של התובעת בלבד, אולם לא למדנו על כל צעד אחר בו נקטה הנתבעת כלפי מי מהעובדים האחרים.

...

אין בידינו לקבל את טענותיה של הנתבעת, כי התובעת קיבלה ימי חופשה למעלה ממכסת הימים להם היא זכאית, שכן משמעותה של טענה זו, היא התעלמות מימי החופשה שנצברו לתובעת ב-3 השנים האחרונות של עבודתה, אותם ניצלה בפועל בשנים האחרונות לעבודתה.

סוף דבר הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת תוך 30 יום את התשלומים הבאים: פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בשיעור של 3% לכל חודש איחור בגין 57,253 ₪, שהולנו במשך 8 חודשים.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

האם הליך הפיטורים של התובע נעשה כדין? אי עריכת שימוע התובע טען כי הוא פוטר כבר בחודש פברואר 2015 על ידי המנהל הישיר שלו, מר מוטי בן חיים, מנהל מחלקת דוורים דרום בנתבעת, אשר לא זומן להעיד לפנינו, ורק כחודשיים לאחר מכן נימסר לו מכתב זימון לשימוע.

לטענתו, בהעדר ייעוץ מצד ועד העובדים או מצד עורך דין, הוא לא היה מודע להשלכות של אי התייצבותו לשימוע.

מר בוטה העיד כי כך מסרה לו גם גב' סימן טוב, כי לא נימסר לתובע על פיטוריו לפני עריכת שימוע בעיניינו (מדובר בעדות מפי השמועה).

...

אנו סבורים כי לא נפל פגם במכתב הפיטורים שנמסר לתובע, שכן התייעלות והבראת החברה הוא נימוק ענייני לפיטורים.

לסיכום נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית במלואה.

על כן, דין התביעה שכנגד להידחות.

פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין, עגמת נפש בתאריך 06.02.20 נשלח אל התובע מכתב זימון לשימוע, בו צוין כי הסיבות לעריכת השימוע הנן: "חוסר שביעות רצון מתפקודך ואי ציות להוראות" (נספח 12 לתצהיר התובע).

מצאנו כי הסכום בגין ההתנהלות בשימוע מתייחס גם להיבט ז. תשלום הודעה מוקדמת לפיטורין נציג הנתבעת 1 העיד תחילה כי נתן לתובע הודעה מוקדמת כמתחייב (עמ' 60 ש' 36-37): "פרוטוקול שימוע לפני פיטורים, ושמה החלטנו שהוא מתפטר ונתנו לו מה-11/02 עד ה16/02 כמה זמן זה? חמישה ימים". אולם, לאחר שעומת עם העובדה כי מכתב הפיטורין נשלח לתובע רק ביום 17.02.20, הודה כי לא ניתנה לתובע הודעה מוקדמת על פיטוריו (עמ' 62 ש' 6-11): "הש'.... אתה אמרת קודם שנתת לו 4 ימים הודעה מוקדמת, מה11/02 עד ה17/02, אבל את ההודעה על סיום ההעסקה נתתם לו ב-17/02, ולכן 4 ימים היו צריכים להיות אחרי ה17/02

הפרתו של חוק הודעה לעובד מהוה עבירה פלילית, אך יש לה גם השלכות במערכת היחסים המשפטית שבין העובד למעסיק.

...

בנוסף, תשלם הנתבעת 1 שכ"ט ב"כ התובע בגין תביעה זו בסך 8,000 ₪ וזאת תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין , אחרת ישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית.

בנסיבות אלה עת טענה לדחיה על הסף כבר בהזדמנות הראשונה, והתובע הודה כי לא הועסק על ידה ישירות כלל, והוכח כי שילמ סכומים ניכרים בעד שירותיו לנתבעת 1 ולחברה נוספת, התובע ישלם שכ"ט ב"כ הנתבעת 2 .

משפניותיו אל הנתבעת לקבל את המגיע לו לא נענו, הגיש תביעה זו, ובה עתר לקבל את הסעדים הבאים: פיצויים בגין אי עריכת שימוע כדין; תשלום הפרש שעות נוספות ופיצויי הלנת שכר; פיצוי בגין אובדן זכויות בקרן הפנסיה והפיטורים; פיצוי בגין אי מסירת הסכם העסקה; פיצוי בגין אי מסירת אישור על תקופת העסקה; פיצוי בגין נזק לא ממוני בשל קיום חוזה עבודה בחוסר תום לב, תוך היתנכלות ותוך הרעת תנאים.

בהמשך עדותו הוסיף: "העד מר וזה: לא ידעתי איך עושים שימועים, אני מעולם לא עשיתי שימוע. כל שימוע זה לפני פיטורים. שימוע יש לזה השלכות כספיות. ופיטורים יש השלכות כספיות. וזה רק ערן היה עושה. כי מכיוון שהחברה לא הייתה מיתנהלת בצורה תקינה אז הוא היה עושה, את זה והוא היה הולך לסגור בדיוק את הפינות, בשביל לחסוך מהחברה להגיע לבתי המשפט מול העובדים". (עמ' 4 לפרוטוקול מול שורה 1 עד שורה 7).

...

אשר להכרעתנו דין התביעה ברכיב זה להתקבל, ולהלן נפרט נימוקינו.

אשר על כן, אנו דוחים את טענות הקיזוז שהועלו.

אחרית דבר הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים: פיצויים בגין עריכת שימוע שלא כדין – 30,000 ₪; תשלום בגין שעות נוספות (הפרשים) – 74,739 ₪; אי מסירת הסכם העסקה – 2,500 ₪; כל הסכומים דלעיל יישאו הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.