כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הרשעת אזרחי תאילנד בעבירות סמים ושהייה בלתי חוקית

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

2002) נידונה הרשעתה של נאשמת בעבירה של שעבוד כפוי בכך שפיתתה אזרחית תאילנדית צעירה ונטולת השכלה כדי שתעבוד עבורה במסעדה ותבצע בשבילה את עבודות הבית.
הנערות הוחזקו במצב של תלות מוחלטת בסרסורים, אשר השתמשו באלימות פיזית ומינית כלפיהן, ועודדו את הנערות להשתמש בסמים כדי שיוכלו לעמוד בשעות העבודה הארוכות שנמשכו לאורך הלילה עד לשעות הבוקר המוקדמות.
עקרם של מאפיינים אלו הם: שליטה על מקום מגוריו של המוחזק, תוך שנמנעת ממנו האפשרות לעוזבו; בידוד הקורבן מבני אדם אחרים, בהם משפחתו וקרוביו של המוחזק; העברה של הקורבן מיד ליד, לעיתים תוך מתן, או קבלת תמורה עבורו; שימוש באלימות, או באיום בה כדי להעניש את המוחזק, או כדי להפחידו מלעזוב; שימוש באיום של גירוש מהמדינה בה מבוצעת העבירה, או איום בדבר מעצרו בשל מעמד לא חוקי בארץ; החזקה במסמכי נסיעה, או במסמכים מזהים של המוחזק (כגון דרכון), וסרוב לשחררם לידיו.
עולה מהאמור כי היה על המשיבה להוכיח כי לאורך שהותה של המתלוננת אצל המערערים – דרכונה של המתלוננת היה בידיהם וכי היא ביקשה לקבלו חזרה, והמערערים סירבו להיענות לה. בא-כח המערערים טען כי הדרכון היה בהשג ידה של המתלוננת וכי היא מעולם לא ביקשה אותו מהמערערים ולכן לא ניתן היה להרשיעם בעבירה של עיכוב דרכון.
...
נוכח העובדה כי העבירה של החזקה בתנאי עבדות נועדה, בין היתר, להשיא רווח כלכלי למבצעה – אני סבור כי במקרים בהם הנזק שנגרם לקורבן העבירה של החזקה בתנאי עבדות הוא לא רק שלילת חירותו של הקורבן, אלא גם שלילת שכר עבודתו – ראוי ככלל כי הפיצוי שמושת על מבצעי העבירה, ישקלל גם את הרווח שהניבה העבירה לנאשם "על גבו" של הקורבן.
כאן אוסיף ואציין כי מתחם הענישה שיהיה מקום לקובעו בעתיד על מי שיורשע בעבירה זו (בחלופת השעבוד) ראוי שיהיה משמעותי הרבה יותר ותלוי במנעד החומרה על פני הציר, שקצהו בעבדות במובנה הקלאסי (עיינו גם: סעיף 377ב' לחוק העונשין בדבר עונש מזערי שיש להשית על מי שמורשע בעבירה של החזקה בתנאי עבדות).
נוכח כל האמור לעיל – אציע לחברי ולחברתי כי נדחה את הערעור, על כל רכיביו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בכתב האישום המתוקן (במ/1) במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות כדלהלן: שהייה בלתי חוקית, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952; קשירת קשר לבצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977; ייבוא סם מסוכן (7 עבירות) – עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים").
התובעת המלומדת תמכה טיעוניה בפסקי דין הדנים בחומרת העבירה ובצורך במאבק בנגע זה. ע"פ 4659/12 סקלם סיריפונג נ' מדינת ישראל, המערער, אזרח תאילנד ששוהה בישראל, הורשע על פי הודאתו בעבירות של ייבוא סמים מסוכנים וקשירת קשר לבצוע פשע, לאחר שקשר קשר לייבוא סם מסוג מתאמפטמין מתאינלד לישראל.
תנאי מאסרה של הנאשמת צפויים להיות קשים מאוד, בהיותה אזרחית זרה ללא אשרת שהייה בתוקף שאינה דוברת את השפה העברית.
...
סוף דבר: עסקינן בנאשמת, בשנות ה-40 לחייה, ששוהה בישראל באופן בלתי חוקי במשך למעלה מ-4 שנים ואשר ייבאה כ-116 גרם של סם מסוכן מסוג מתאמפטמין ועוד כמות לא ידועה של סם מסוכן מסוג לא ידוע ב-6 הזדמנויות נוספות.
לאחר ששכללתי הנתונים כולם הנני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר, מתוכם 18 חודשים לריצוי בפועל החל מיום מעצרה 2.2.2016 והיתרה על תנאי, שלא תעבור תוך שלוש שנים עבירת סמים מסוג פשע.
הנני מורה על חילוט סך של 3,050 ₪ לטובת קרן החילוט.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2014 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

3 הנאשמים, אזרחי תאילנד, הורשעו, על יסוד הודאתם בעבירות של שימוש בסם מסוכן, לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה").
במועד הגשת כתב האישום ובמשך תקופה שקדמה לכך, המשיכו הנאשמים לשהות בישראל ללא אשרה תקפה ולאחר שנאשם 1 נטש את מעסיקו.
אף הסנגורית הפניתה לקשיים הראייתיים שעמדו בבסיס ההסדר, לכך שיוחסה לנאשמים עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית וסיוע לעבירה זו רק בשל החזקה הקבועה בחוק לאור כמות הסם שנתפסה, ולכך שכל החזקת הסם נעשתה רק בקרב הקהילה התאילנדית.
...
לאור כל האמור, נראה כי ראוי להעמיד את מתחם העונש ההולם בנסיבות העבירות בהן הורשעו נאשמי 1 ו-2 כנע בין מספר חודשי מאסר ל-10 חודשי מאסר בפועל.
בסופו של יום, בהתחשב בכל השיקולים ובחזקה האמורה, ההסדר הינו סביר ולפיכך החלטתי לכבדו ולהציב את תקופת המאסר שתוטל על הנאשמים 1,2 על תקופה המביאה מחשבון את טווח ההסדר ותוך מתן משקל משמעותי לכך כי סופו של מאסר יורחקו למולדתם על המשתמע מכך כפי שפירטה ב"כ הנאשמים לענין עלות החזקתם כאסירים.
לאור כל האמור, הנני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשמים 1 ו-2: 3 חודשי מאסר בפועל מיום המעצר 29.7.14 8 חודשי מאסר מותנים, למשך 3 שנים מיום שחרורם והתנאי הוא שהנאשמים לא יעברו איזו מהעבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע כנגד העוררים הוגש ביום 24.12.12 כתב אישום, אשר מייחס להם עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית (לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973), החזקת כלים להכנת סם מסוכן (לפי סעיף 10 לפקודת הסמים המסוכנים), וכלפי העוררים 1 ו-2 גם עבירה של שהיה ללא היתר (לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952).
העוררים הם אזרחי תאילנד.
אשר לטענתו של בא כוח העוררים, לפיה לא יכלה המשיבה להסתמך על הראיות שנאספו בדירה או ברכב, הואיל ולא התבקשה הסכמה לבצוע החיפוש, ומשכך היה בלתי חוקי ואין הראיות קבילות, קבע בית המשפט המחוזי, כי עניין זה מקומו להידון במסגרת התיק העקרי.
באשר לעורר 2 נטען, כי הואיל ואין הרכב בו נמצאה שקית הסמים שייך לו, והואיל וזו נמצאה לרגלי כסא הנוסע ולא כסאו שלו בעת שנהג, והואיל ורכב זה משמש כ"מונית תאילנדים" להסעת רבים מבני קהילת עובדי החקלאות התאילנדים מדי יום, לא ניתן לראות בשקית זו ראיה לחובתו.
בשים לב לכך שדוקטרינת "פירות העץ המורעל" נדחתה בשיטת המשפט הישראלית (ראו ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד סא(1) 461, 530-529 (1998) והאסמכתאות שם), ספק רב אם אי החוקיות הנטענת תביא לפסילת הראיות, ככל שישנן – ואליהן נשוב להלן; ולכן לכאורה אין בה כדי לפגוע אנושות בסיכוי להרשעת העוררים, כטענת הסנגור המלומד.
לא הוכחשה עובדת שהייתם ללא היתר של העוררים 2-1.
...
איני רואה איפוא להיעתר לטענה בענין החיפוש.
בענייננו, לכל הפחות, מובילות הראיות הנסיבתיות הקיימות נגד העוררים ביחד ולחוד למסקנה לכאורית כאמור.
כללם של דברים אין בידי איפוא להיעתר לערר.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2013 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

הנאשם וגיסו ג'אן-און קריאנגקראי (להלן : ג'אן און) הם אזרחי תאילנד, אשר במועדים הרלבאנטיים לכתב האישום התגוררו ועבדו בישראל.
שיקולים לחומרה כוללים: הרשעות קודמות תוך היתייחסות לסוג העבירות שבהן הורשע והדמיון עם העבירה שבגינה יש לתת את גזר דין; שימוש בקטין להעברת הסם לאחר; העבירה בוצעה בעת שהנאשם היה משוחרר בערבות או אסיר ברישיון; תיחכום רב בהסתרת הסם למניעת איתור; קיומו של ניסיון להעלים ראיות; הסמים עורבבו עם חומרים רעילים ומזיקים להגדלת רווחים; משקל נקי גבוה של הסם.
בפסיקה נקבע כי אומנם המקל יראה כמבצע של העבירה המושלמת של ייבוא ולא יראה כמסייע, אך נתון ה"הקלה" בייבוא יש לקחתו בחשבון בעת קביעת גזר הדין (ע"פ 946/04 מדינת ישראל נ' עובד פ"ד נח (6) 951, 960 (2004); ע"פ 5232/10 אבו ג'ומעה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו](8.4.13) (פסקה 34 לפסק הדין של כבוד השופט דנצינגר); בהכרעת הדין נקבע שהנאשם חשד כי ג'אן און עלול להביא עימו מתאילנד לישראל סמים, אך בפועל הנאשם לא ידע את סוג וכמות הסם (ראו בהרחבה סעיפים 8 עד 10 להכרעת הדין).
העונש המתאים בתוך מיתחם העונש ההולם בעת קביעת העונש המתאים בתוך מיתחם העונש ההולם (שנע בין 9 ל- 24 חודשי מאסר בפועל) לקחתי בחשבון את הנסיבות שלהלן שאינן קשורות בבצוע העבירה (ראו סעיף 40יא לחוק העונשין): מדובר בנאשם ללא עבר פלילי קודם; נשוי ואב לילדים; במהלך כל תקופת שהייתו בישראל, כחמש שנים, לא ניפתחו כנגדו תיקים כלשהם, לרבות בעבירות סמים, כפי שעלה גם מעדויות המעסיקים שלו שהתייצבו לדיון בבית המשפט בשלב הטיעונים לעונש.
...
המדינה ערערה על קולת העונש וערעורה נדחה.
הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לייבוא 50 גרם מתאמפטאמין, כאשר מדובר בנאשם שנמצא בקטגוריית אשם של "תפקיד מופחת", נע בין 9 חודשים ל- 24 חודשי מאסר בפועל.
לאור כל האמור לעיל, הנני משית על הנאשם את העונשים הבאים: 17 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 29.6.2012.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו