הרשעה על פי חוק העונשין באיומים לפי סעיף 192

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיפים 380 ו- 382(ג) בחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין) ואיומים, לפי סעיף 192 בחוק העונשין.

רע"פ 1536/20 פלוני נ' מדינת ישראל (‏1.3.2020) – המבקש על פי הודאתו בבצוע עבירות תקיפה ואיומים כלפי רעייתו בשלושה אירועים שונים.

...

לולא שיקולי השיקום, אני סבורה שהיה מקום לגזור את עונשו של הנאשם בחלק התחתון של מתחמי הענישה שקבעתי במצטבר להפעלת עונש המאסר על תנאי.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 9 חודשים.

אני מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 3 חודשים אשר הוטל על הנאשם בת"פ 52773-09-19 בגזר דין מיום 21.1.2020 וזאת בחופף לעונש המאסר.

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בשבעה כתבי אישום מתוקנים והורשעה בעבירות כדלקמן: גניבה על ידי מציאה – לפי סעיפים 383(ג)(1)(ד) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין); גניבה – (5 עבירות) – לפי סעיפים 383+384 לחוק העונשין; פריצה לבניין שאינו דירה – לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין; איומים – לפי סעיף 192 לחוק העונשין ותקיפה סתם – לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

...

ובהקשר זה, מקובלת עלי טענת ההגנה שלפיה, לא מדובר בעבירת התפרצות קלאסית.

לכן, סבורני כי יש להשית על הנאשמת עונש ממשי ומוחשי, אך כזה שיאפשר מיצוי אפיקים טיפוליים.

תוצאה אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר.

אני מורה על הפעלת מאסר מותנה מת.פ 1289-10-17 שלום כפר סבא מיום 3.7.2018 16 בן 6 חודשים, בחופף ובמצטבר לעונש המאסר שהוטל בסעיף א'.

כתב האישום וההליכים הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין תשל"ז -1977 (להלן – חוק העונשין); היזק לרכוש לפי סעיף 452 לחוק העונשין; איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין; היתעללות בבעלי חיים לפי סעיף 2+17 (א)(1) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) תשנ"ד- 1994; חבלה ברכב לפי סעיף 413ה לחוק העונשין; והפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

...

סיכומו של דבר, ייקבע מתחם עונש אחד.

סיכומו של דבר, לאחר שנתתי דעתי לשיקולים ולקולה ולחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו - 07.09.23.

אני מחייב את הנאשם לפצות את המתלוננת, ע"ת 4 בסך 5,000 ₪.

ביום 14.9.2022, כאמור, כחודשיים בלבד לפני היתרחשות הארוע נשוא ההליך דנן, הורשע הנאשם באיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; בשימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], התשכ"ט-1969; ובשימוש בסם (קוקאין) לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

עובר לתיקון 113 לחוק העונשין הדבר בא לידי ביטוי בפרשת דולינסקי, כדלהלן: "השאלה מה המשקל שיש ליתן למצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה לצורך הקלה בעונש, היא שאלה 'כמותית', שאיני רואה לקבוע בה מסמרות. כל מקרה יש לבחון לגופו על פי נסיבות ביצוע העבירה וחומרתה ועל פי נסיבותיו האישיות של הנאשם. במכלול הנסיבות הקשורות למבצע העבירה, יש לבחון את סוג ההפרעה הנפשית ועוצמתה, ועד כמה הוגבלה בעטיה יכולתו – לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח – להבין את אשר הוא עושה או להמנע מעשיית המעשה. על מידת הפגיעה ביכולתו של מבצע העבירה להבין את מעשהו או להמנע ממנו, ניתן ללמוד ממכלול הראיות, לרבות מעשיו של מבצע העבירה לפני הארוע, במהלכו ולאחריו וכן מחוות דעת מומחים" (ע"פ 10416/07 דולינסקי נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (7.12.2009)).

עניין מהדי: אף כאן דובר בהרשעה על רקע של "זעם בדרכים". המערער, בעל עבר פלילי בעבירת תקיפת שוטר ואיומים, הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין.

...

לפיכך, הערעור נדחה.

בבואי לקבוע, אפוא, את מתחם הענישה, בחנתי את מכלול השיקולים בהם הערכים החברתיים בהם פגע הנאשם; מידת הפגיעה באותם ערכים; נסיבות ביצוע העבירה; ומדיניות הענישה הנוהגת.

סוף דבר אשר על כן, לאחר בחינת מכלול השיקולים, מוטלים על הנאשם העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 30 חודשים, שמניינם מיום מעצרו.

כתב האישום וההליכים הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית, בעבירות של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין); הפרת צו שנועד להגן על אדם (3 עבירות), לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

...

דיון והכרעה שני הצדדים טענו למתחם ענישה אחד ואני מקבל טיעון זה בהתאם למבחן הקשר ההדוק (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)).

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו – 8.11.23.