בגין מעשים אלו יוחסו למבקש עבירות של לקיחת שוחד (עבירה לפי סעיפים 290 ו-294 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)) ומרמה והפרת אמונים (עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין).
בית המשפט השלום הנכבד גזר על הנאשם, שישה חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, שישה חודשי מאסר על תנאי, שיושתו אם במרוצת 3 שנים המבקש יעבור את העבירות בהן הורשע, או כל עבירת מירמה, וקנס בסך של 3,500 ש"ח.
בתאריך 16.12.2013 דחה בית המשפט המחוזי את עירעורו של המבקש על גזר דינו של בית המשפט השלום הנכבד.
...
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב (בהרכב: כב' הנשיאה ד' ברלינר, כב' השופט ג' קרא (סג"נ), וכב' השופטת מ' סוקולוב) מתאריך 16.12.2013 ב-ע"פ 20635-11-13, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית המשפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת י' פרדלסקי) ב-ת"פ 36663-02-12 מתאריך 10.10.2013.
בא-כח המשיבה טען בתגובתו כי אין הצדקה להיעתר לבקשה לאפשר דיון ב"גלגול שלישי" בטענות המבקש, שנידונו ונדחו על ידי שתי ערכאות שיפוטיות, בעיקר כשמדובר בהשגות כנגד גזר דין שנמצא בתוך טווח הענישה, עליו הסכימו הצדדים.
די בכל האמור לעיל כדי להביא לדחיית הבקשה, ואולם למעלה מן הדרוש אציין כי גם לגופו של עניין – לא מצאתי בטענותיו של המבקש ממש.
אין בידי לקבל גם את טענתו של המבקש כי במקרה דנן שיקולים של עשיית צדק מצדיקים הקלה בעונשו של המבקש.
לא שוכנעתי כי כזה הוא המצב בענייננו, אף שהמבקש ניסה לתלות את הדבר בטענות שכאלו, הכרוכות במשמורת על בנו ובהתייחסות הנדרשת אליו (זאת לאחר שעיינתי בהסכם הגירושין, אותו הגיש המבקש לעיון בית המשפט בתאריך 03.03.2014, ובחומר נוסף רלבנטי שבתיק).
סוף דבר: הבקשה למתן רשות ערעור – נדחית.