הרשעה בעבירות תעבורה למעט גרימת חבלה של ממש

המשיב הורשע על פי הודאתו בבית המשפט לתעבורה באשדוד, בעבירות של נהיגה רשלנית- עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן- הפקודה); היתנהגות הגורמת נזק- עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן- התקנות); גרימת תאונת דרכים בה ניחבל אדם חבלות של ממש- עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודה; חוסר שליטה ברכב- עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות; וסטיה מנתיב הנסיעה- עבירה לפי תקנה 40(א) לתקנות.

במאמר מוסגר אציין, כי עבירות התעבורה (למעט עבירות של גרימת מוות ברשלנות והפקרה לאחר פגיעה) הוחרגו מגדר חוק זכויות נפגעי עבירה, מסיבות פרוצדוראליות שונות (כפי שפורט בהצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 2), התשס"ד-2004, הצ"ח הממשלה 100, 4.5.04).

...

לדברי אשת הנפגע בדיון מיום 6.11.18, הנפגע עצמו לא יכול להתייצב בבית המשפט מאחר שמצבו הנפשי אינו טוב; הוא שוחרר לביתו לאחר כשנה ו-8 חודשים בהם שהה באשפוז, עבר ניתוחים ושיקום ממושך, כשלדבריה "לפני כחודש וחצי הוא שוחרר הביתה סיעודי לחלוטין על כיסא גלגלים והוא צריך לעבור עוד שני ניתוחים. כרגע הוא לא יכול לעמוד על הרגליים והחיים שלנו נהרסו לחלוטין... אני יודעת שדברים לא קורים בכוונה וזה תאונה אבל התוצאות מאוד קשות. זה לא בעלי בבית זה לא אבא של הילדים שלי הוא לא יחזור אלינו לעולם, אנחנו איבדנו אותו ביום התאונה (בוכה)". לסיכום עניין זה- נוכח רמת הרשלנות בה נהג המשיב והתוצאות הקשות מאד של התאונה, לא יכול להיות ספק כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים מצויה ברמה גבוהה, ונתונים אלו אמורים לבוא לידי ביטוי במתחם העונש ההולם.

נוכח כל האמור, אין מנוס אלא לקבל את הערעור ולהחמיר בעונשו של המשיב.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור, וקובעת כדלקמן: המשיב ירצה עונש מאסר בן 4 חודשים בדרך של עבודות שירות.

הנאשם 1 הנו רווק בן 27, ללא הרשעות קודמות, למעט עבירות תעבורה.

האחת עבירה שנעברה בשנת 2000, בה הורשע בתקיפת בת זוג, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בעטיה נדון למאסר בפועל שרוצה במשך חודשיים בעבודות שירות, עבירות אחרות, הנוגעות להיזק לרכוש והפרעה לשוטר ותקיפתו, נעברו בשנים 95-96, ובעטיין הוטל עליו עונש מאסר מותנה וקנס כספי.

...

לאחר שבחנתי את הפסיקה הנוהגת באשר לעבירות מסוג זה, על נסיבותיהן המיוחדות, נמצא לי, בשורה ארוכה של פסקי דין שניתנו בבתי משפט השלום, כי מתחם הענישה נע בין 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לבין שנתיים.

סבורני כי הליך הטיפול והפיקוח על ידי שירות המבחן, יש בו משום דרך ביניים, אשר תוכל להביא לתיקונם.

העונש: בהינתן כל האמור לעיל, אני גוזר על כל הנאשמים, כל אחד מהם לחוד, את העונשים הבאים: א. שישה חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות כדלקמן: הנאשם מס' 1 ירצה את עונשו בעיריית כרמיאל ברחוב שדרות קק"ל 100 כרמיאל, והוא יועסק 5 ימים בשבוע, כל יום משעה שתקבע על ידי הממונה, למשך 8.50 שעות עבודה יומיות – זאת בפיקוחו של מר יוסף גד, טלפון – 0504062166.

רקע כללי - הנאשם הורשע על פי הודאתו בבצוע עבירות בנגוד לתקנות 22(א) , 67(א), 21(ב)(2) בתקנות התעבורה יחד עם עבירה על סעיף 62(2) בפקודת התעבורה.

לנאשם רישיון נהיגה משנת 2003 ולחובתו 7 עבירות תעבורה קודמות שכולן למעט אחת (מסוג ת.ד ביום 23.9.2003) עבירות קנס.

הנני גוזר על הנאשם 5 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בבצוע עבירה של גרימת תאונה בה נגרמו חבלות של ממש כתוצאה מנהיגה בקלות ראש והכל תוך 2 שנים מהיום.

...

יחד עם זאת, ולמרות הסתייגויותי לעיל מיכולת רכיב זה לשקף את הנזק הממשי, אני סבור כי נכון וצודק יותר יהיה אם במקום תשלום קנס למדינה, ישלם הנאשם סכום כסף שיתאם את יכולותיו ונסיבותיו ישירות לנפגעת.

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: הנאשם ישלם לנפגעת (הגב' תמר זריבי) פיצוי כספי בסך של 3000 ₪ תוך 150 יום מהיום.

הנני גוזר על הנאשם 5 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של גרימת תאונה בה נגרמו חבלות של ממש כתוצאה מנהיגה בקלות ראש והכל תוך 2 שנים מהיום.

דיון והכרעה כקבוע בסע' 240(א)(2) לחסד"פ, בעבירות לפי פקודת התעבורה שלא גרמו לתאונת דרכים שהסבה חבלה של ממש, יראו נאשם שלא התייצב (הוא וסניגור מטעמו) כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום.

במצב דברי זה מורה לנו סע' 240(א) (3) לחסד"פ: "(3) בית המשפט רשאי לידון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עוות דין לנאשם ובילבד שלא יטיל עליו עונש מאסר. אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס ובילבד שבהזמנה למשפט צוין כי ניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לבצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנדון או סנגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג)." באשר לנאשם בעבירות תעבורה, למעט בתאונה שבעקבותיה נגרמה חבלת גוף, שלא התייצב לדיון למרות שהוזמן כדין, קיימת חזקת הודאה בכל העובדות שבכתב האישום, וביהמ"ש רשאי לידון נאשם זה בהעדרו.

המדובר בסמכות שברשות וביהמ"ש יחיל הסדר זה על עניינו של נאשם שנדון לפניו "אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עוות דין לנאשם ובילבד שלא יטיל עליו עונש מאסר". הווה אומר, העדרות מדיון לא מביאה בכל מצב להרשעה בהעדר בעבירות תעבורה בקיומה של הזמנה כדין, אלא על ביהמ"ש לבחון וגם ליתן בהחלטתו ביטוי מפורש לכך ששקל ולא מצא כי שפיטת הנאשם בהעדרו עלולה להסב לו לעיוות דין.

...

אני סבור, כי במקרה זה, לאור הודעת המשיבה כי בדעתה לעתור לעונש של מאסר בפועל, לא מונה סניגור למרות החובה הקבועה בדין והרשעת המערער בהיעדרו בעבירה חמורה כשהוא צפוי גם לעונש של מאסר, דבר שהתממש בסופו של דבר, נגרם למערער עיוות דין.

לאור כל האמור, הערעור מתקבל וכפועל יוצא מכך מורה על ביטול הכרעת הדין וגז"ד. ביהמ"ש יקבע לפניו דיון אליו יוזמן המערער באמצעות הסניגור.

האשמה ומהלך הדיון הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות הבאות: נהיגה כשברמזור אור אדום – עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א -1961 (להלן: "תקנות התעבורה"); נהיגה בקלות ראש – עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת תעבורה") ; היתנהגות הגורמת נזק – עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; גרימת חבלה של ממש – עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

במקרה דנן, עסקינן בנאשם צעיר, יליד דצמבר 2000, נעדר עבר פלילי משמעותי ונעדר עבר תעבורתי (למעט עברה קלה אחת), אשר לא ריצה מעולם עונשי מאסר, שהיה אך בן תשע עשרה שנה וחודשיים במועד ביצוע העבירות וקרות התאונה, בראשית חודש פברואר 2020.

...

בשים לב למידת רשלנותו של הנאשם, לחומרת הפגיעה בנפגע העבירה, למדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים ולאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות בתיק זה נע ממאסר של חודשיים, שיכול שירוצה בעבודות שירות, עד למאסר בן שנים עשר חודשים מאחורי סורג ובריח, פסילה בפועל לתקופה שבין 6 חודשים ל-3 שנים ועונשים נלווים.

בשים לב לכל האמור לעיל, התרשמתי כי שליחתו של הנאשם למאסר, ולו בעבודות שירות, תפגע בהליך השיקום המשמעותי שבעיצומו הוא מצוי ותסיג אותו לאחור.

בהתחשב בכל האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: פיצוי לנפגע העבירה אליסף גברא ת.ז. 213398944 בסך 2,600 ₪.