לפי הכרעת הדין, הנאשמים הורשעו בביצוען של העבירות הבאות:
119 עבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין לפי סעיף 117(ב)(5) ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף, וזאת בנוגע ל-119 החשבוניות שנושאות את המספרים הסידוריים 1 עד 2, 4 עד 10, 12 עד 33, ו-55 עד 142 לנספח א' לכתב האישום.
עבירה של הכנה, ניהול, או הרשאה לאחר להכין או לנהל פנקסי חשבונות כוזבים וזאת במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מס ערך מוסף.
הטענה שיש "עבודה" מאחורי החשבוניות
המניע של הנאשמים לקבלת חשבוניות פיקטיביות והכללתן בספרי החשבונות של הנאשמת, סוכם בפיסקה 89 להכרעת הדין כדלקמן:
"הדברים שהובאו לעיל מדברים בעד עצמם. הנאשם באופן שיטתי, ובכוונת מכוון, היתחמק מתשלום מס בכך שניכה מס תשומות מ-119 חשבוניות פיקטיביות שהתקבלו מגורמים שונים מבלי שהייתה עסקה אמתית מאחורי החשבוניות. כמו כן, הנאשם קנה את 119 החשבוניות, כאשר מחירה של כל חשבונית וחשבונית נקבע בטווח אחוזים קבוע מהסכום שנקוב בה, לפני מע"מ. בדרך זו הוא היה יכול להעסיק עובדים זרים ללא תלושי שכר, לשלם להם את שכרם במזומן מתוך הסכומים שנקובים בחשבוניות ושיש מולן שיקים שמשוכים מחשבון הנאשמת, ולגלגל את ההוצאה של העסקתם הן על רשויות מע"מ על ידי ניכוי מס התשומות מתוך החשבוניות הפיקטיביות שקבל, והן על רשויות מס הכנסה על ידי הכרה באותן חשבוניות כהוצאה (למרות שבכתב האישום לא יוחסו לו עבירות לפי פקודת מס הכנסה)."
בשלב הטיעונים לעונש, הנאשמים טענו שיש להקל בעונשם מאחר ומאחורי החשבוניות יש "עבודה", וזאת בדמות העסקה של עובדים זרים ותשלום שכרם בגין עבודות ניקיון שהתרחשו בעולם המציאות.
כבוד השופט שוהם קבע שאין הבדל, מבחינת פליליות המעשה, בין חשבונית פיקטיבית שאין מאחוריה עסקה כלשהיא, לבין חשבונית זרה המשקפת עסקה, אך לא עסקה שבוצעה בין מוציא החשבונית לבין העוסק.
...
לפיכך, הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות שבוצעו על ידי הנאשם, לעניין רכיב המאסר בפועל, נע בין 10 ועד 30 חודשים.
על כן, הנני קובע כי שיעור ההפחתה בעונש בשל קבלה חלקית של הטענה של אכיפה בררנית, יועמד על 3 חודשים לגבי רכיב המאסר בפועל (קרי, הפחתה של 3 חודשים מתוך 18 חודשים), וכן יועמד על 10,000 ₪ לגבי רכיב הקנס (קרי, הפחתה של 10,000 ₪ מתוך 80,000 ₪).
לסיכום, הנני משית על הנאשם 1, ג'אבר אבו כאשף, את העונשים הבאים:
א. 15 חודשי מאסר בפועל.