הרשעה בהסעת שב"ח, נהיגה בקלות ראש ועבירות נוספות

הנאשם הורשע ביום 27/3/17 על פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום במלואו בעובדות ובעבירות כדלקמן: נהיגה בזמן פסילה –עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה {נ"ח}תשכ"א 1961 (להלן:" פקודת התעבורה") – סמל סעיף 2023 , נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע יותר מ - 12 חודשים – עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, סמל סעיף 2004 , נהיגה ברכב ללא ביטוח –עבירה לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי {נ"ח] תש"ל סמל סעיף 2106, נהיגה בשיכרות/סמים מסוג קוקאין – עבירה לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה, סמל סעיף 2012, סרוב למסור פרטים - עבירה לפי סעיף 62(4) לפקודת התעבורה, סמל סעיף 2013 ונהיגה בקלות ראש – עבירה לפי סעיף 62 (2 ) לפקודת התעבורה סמל סעיף 2029 .

אין לנאשם עבר פלילי ואין המדובר בעבריין קלסי שכן, כל אחד יכול להסתבך בעבירה של הסעת שב"ח. הסתבכותו של הנאשם בתיק זה מקורה בהסתבכות כלכלית של הנאשם ומכאן נולדה למעשה העבירה של נהיגה כשרישיון הנהיגה פג תוקפו.

מדובר בנהיגה בזמן פסילה פעם שלישית, ללא רישיון תקף וללא ביטוח ועבירות נילוות נוספות של נהיגה בשיכרות, נהיגה בקלות ראש וסרוב למסור פרטים.

...

בעניין מתחם תקופת פסילת רישיון הנהיגה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה נקבע על ידי בית משפט מחוזי בבאר שבע בעפ"ת 43966-08-13 חאלד זידאן נ' מד"י : "הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון נהיגה הינו בתוך מתחם העונש ההולם, אשר נע בן 6 חודשים ועד לחמש שנים." אף על פי שנראה כי יש למצות עם הנאשם את הדין במובן של הטלת מאסר בפועל, עדיין נראה לי נכון, לאור כל הנסיבות כפי שפורטו, להותיר לנאשם ערוץ של אפשרות לחזור למותב, לתקן את דרכיו ואף להוציא רישיון נהיגה בבוא העת, זאת גם נוכח הפסילות על תנאי לחובת הנאשם.

אשר על כן, ולאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ולפסיקה שהוצגה על ידם והאבחון שיש לעשות לגביה למקרה שלפנינו, ולאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, הן לחומרא והן לקולא, לרבות נסיבות העבירות נשוא כתב האישום, הערכים החברתיים שנפגעו, מדיניות הענישה הנוהגת, עברו התעבורתי של הנאשם, הישנות העבירות , כמו גם נסיבותיו האישיות של הנאשם, הודאתו ולקיחת האחריות ושיקולי שיקום, מצאתי לנכון לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: אני גוזרת על הנאשם מאסר בפועל בן 12 חודשים, בגין תיק זה. מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 12 חודשים אשר הוטל על הנאשם בתיק בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה בתיק שמספרו 9015-08-14 מיום 15/6/16 כך שיוטל בחופף למאסר בפועל בגין תיק זה. אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 12 חודשים אשר הוטל על הנאשם בתיק בית משפט השלום לתעבורה בירושלים בתיק שמספרו 5-02-15 מיום 6/9/16 כך ש -7 חודשים יצטברו למאסר שהטלתי ו- 5 חודשים יחפפו את המאסר שהוטל כאמור לעיל.

אני מורה על הפעלת הפסילה המותנית בת 6 חודשים אשר הוטלה על הנאשם על ידי בית משפט השלום לתעבורה בירושלים בתיק שמספרו 5-02-15 מיום 6/9/16 והפעלת הפסילה המותנית בת 4 חודשים אשר הוטלה על הנאשם על ידי בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה בתיק שמספרו 9015-08-14 מיום 15/6/16, וזאת בחופף לפסילה בתיק זה. סה"כ ירצה הנאשם פסילה בפועל של 48 חודשים.

מדובר היה בצעיר , ללא הרשעות קודמות שהואשם בהסעת שב"ח, כאשר הוא שוהה בישראל שלא כדין.

כמו כן הואשם בנהיגה בקלות ראש, נהיגה ברכב ללא רשיון , והפרעה לשוטר.

עיינתי בהחלטה אליה הפניתה ב"כ המשיב מבית המשפט השלום בפתח תקווה בה פירש בית המשפט את הלכת קונדוס באופן המאפשר שחרור נאשם כנגד הפקדת מזומן משמעותית וערבות צד ג ' גבוהה בנסיבות ארוע חמור משלנו שכלל אף עבירה של נהיגה פוחזת והפרעה לשוטר.

בית המשפט הדגיש שבמקרה זה יש לשים את הדגש שהמשיב הוא בעל עבר פלילי רלבאנטי כולל עבירות רכוש, שבעת ביצוע העבירה התנהלו כנגדו הליכים נוספים בגין שהייה בלתי חוקית.

...

לפיכך אני מורה על שיחרורו של המשיב בתנאים הבאים: הפקדת מזומן בסך 15,000 ₪.

אני קובע דיון מקדמי בתיק העיקרי לפני כבוד השופטת נעה תבור, סגנית הנשיא ליום 8.11.21 בשעה 12:00.

על המשיב לפנות למת"ק הרלוונטי כשברשותו החלטתי זו, לפחות שלושה שבועות לפני מועד הדיון.

בטיעוניו הדגיש שלנאשם עבר פלילי רלוואנטי המאוחר לעבירות בתיק הסעת השב"ח וכן עבר תעבורתי רלוואנטי, ואלה מלמדים שהוא בבחינת שור מועד בעבירות הסעת שב"חים ובעבירות תעבורה שאותן הוא עובר חרף הרשעותיו הקודמות.

מדובר במעשים חמורים שהנזק הפוטנציאלי שבצדם רב. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות הסעת שב"חים, חלקן בשילוב עם עבירות נוספות, מעלה שבתי המשפט נוהגים לגזור עונשים במנעד רחב שבין ממאסר על תנאי שלצידו של"צ ועד למאסר בפועל לתקופה בת למעלה משנה שלצידו מאסר על תנאי וקנס.

במסגרת הנסיבות הקשורות בבצוע העבירה, נתתי דעתי לנסיבות הבאות: חלקו היחסי של הנאשם בבצוע העבירה; הנאשם הוא שנושא באחריות המלאה והבלעדית לעבירות שעבר בהיותו נהג הרכב שהסיע את השוהים הבלתי חוקיים; בהיותו מי שנהג ברכב בקלות ראש תוך סיכון ציבור; ובהיותו מי שלא ציית להוראות השוטרים, נימלט מהם והתנגד בכוח למעצרו.

...

2012 החלטתי כאמור לגזור על הנאשם 6 חודשי מאסר בגין תיק הסעת השב"חים, 6 חודשי מאסר בגין תיק התעבורה, ולהפעיל את המאסר המותנה בן 6 החודשים שתלוי ועומד נגדו.

בשל גילו הצעיר, הצורך להימנע מהטמעה של דפוסי התנהגותו השליליים, חלוף הזמן, ההודאה והבעת החרטה, וכדי לפתוח לנאשם פתח לתקווה ושיקום בעתיד הקרוב, החלטתי לחפוף את חלק הארי של עונשי המאסר אופן שהנאשם יישא תקופת מאסר כוללת בת שמונה חודשים.

סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בן 6 חודשים בתיק הסעת השב"חים.

בנוסף לחובתו 4 הרשעות תעבורתיות, האחרונה הנה בגין נהיגה בפסילה שניתנה 10 ימים לפני מועד ביצוע העבירות בתיק דנן.

בת"פ (י-ם) 56533-01-13 מדינת ישראל נ' תורעאני (12.3.14), הורשע נאשם בשתי עבירות של הסעת שב"ח, נהיגה בקלות ראש, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ומעבר בצומת עם רכב בנגוד להוראת אור אדום.

...

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל בגדרו של המתחם, מרביתו במצטבר וחלקו בחופף למאסרו הנוכחי, לצד עונשים נלווים.

הקנס הכספי וחילוט הרכב בכל הנוגע לחילוט הרכב אשר שימש לביצוע העבירה הינו בבעלות הנאשם, סבורני כי מאחר שמדובר בהרשעתו הראשונה של הנאשם בעבירות מסוג זה, וברכב אשר משמש את משפחתו של הנאשם, מן הראוי שלא לחלט את הרכב אלא להטיל קנס משמעותי תחתיו, תוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל אשר מתוכם שבעה חודשים ירוצו במצטבר והיתרה בחופף לעונש המאסר שאותו מרצה הנאשם כעת.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע לפני כב' השופט יובל ליבדרו 03 מרץ 2022 ת"פ 1871-06-21 המאשימה: מדינת ישראל-פמ"ד ע"י ב"כ עו"ד אסף בר יוסף הנאשם: נסים אבו אל קיעאן- בעצמו ע"י ב"כ עו"ד נאסר אלעטאונה גזר הדין מבוא 1. הנאשם הורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן (להלן: "כתב האישום"), בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל''ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") והסעת שוהה בלתי חוקי שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי''ב – 1952. 2. במסגרת ההסדר הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית וכל צד טען לעונש באופן "חופשי". כתב האישום 3. מעובדות כתב האישום עולה שהנאשם הוא הבעלים של רכב מסוג "פורד" (להלן: "הרכב"). ביום 20.05.21, בשעה 18:30, או בסמוך לכך, נסע הנאשם בכביש 60 מדרום לצפון, בסמוך לתחנת הדלק הסמוכה לצומת שוקת (להלן: "תחנת הדלק"). באותה עת, הנאשם הסיע עימו ברכב שני תושבים זרים אשר שהו במועד זה בישראל שלא כדין (להלן: "השב''חים"). בד בבד הוקם מחסום משטרתי יזום בכביש 60 בסמוך לצומת שוקת בין היתר על-ידי השוטרים ר' אבו רביע (להלן: "השוטר אבו רביע") ו-ע' שקורי (להלן: "השוטר שקורי"). הנאשם שהבחין במחסום שלפניו ביצע פניית פרסה בתוך נתיב נסיעתו בשל חששו מהמשטרה, נסע נגד כיוון התנועה, ופנה שמאלה אל תחנת הדלק, שמימין לנתיב הנסיעה. השוטרים אבו רביע ושקורי הבחינו ברכב מבצע פניית פרסה אסורה ונוסע נגד כיוון התנועה, והשוטר אבו רביעה החל בנסיעה אחר הנאשם שהגביר מהירותו, ודיווח על אודות בריחת הרכב. השוטר ג' מרסיאנו (להלן: "השוטר מרסיאנו") ועימו השוטר י' ווסקר (להלן: "השוטר ווסקר"), שהיו באותה עת בניידת משטרתית, הצטרפו למרדף. הנאשם, שזיהה שהשוטרים בעקבותיו, האיץ מהירותו וניכנס אל שטח העפר בסמוך לפזורת אבו סבית. השוטר מרסיאנו והשוטר אבו רביעה המשיכו במרדף אחר הנאשם, ואולם הנאשם לא עצר את רכבו והמשיך בנסיעה מהירה ופרועה. בשלב מסוים במהלך המרדף נסע השוטר מרסיאנו עם הניידת מול הנאשם על מנת לחסום אותו מלהמשיך בבריחה ובמקביל כרז לנאשם לעצור. הנאשם שראה את הניידת נוסעת מולו לא האט נסיעתו, והמשיך בנסיעה מהירה לעבר הניידת. השוטר מרסיאנו שהבין כי הנאשם לא הולך לעצור, בלם מיד את הניידת שלו כדי להמנע מתאונה חזיתית, והנאשם חלף על פניו ונסע בדרך כורכר אל שביל הנסיעה מהיישוב אום בטין לצומת שוקת המקביל לתחנת משטרת עיירות נגב. בהמשך נתיב הכורכר, עמד השוטר שקורי, שביצע חסימה עם גופו בנתיב. בהתקרב הנאשם אליו בנסיעה מהירה, שלף השוטר שקורי את נשקו האישי, כיוונו לעבר רכבו של הנאשם ובאמצעות היד האחרת סימן לנאשם להאט נסיעתו. הנאשם האט תחילה את נסיעתו ואולם מיד לאחר מכן שוב האיץ נסיעתו, ונסע לעבר גופו של השוטר שקורי, זאת בכוונה להטיל בו נכות, מום או לגרום לו חבלה חמורה או להיתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור. השוטר שקורי נאלץ לקפוץ ממקומו על מנת שהרכב והנאשם לא יפגעו בו, ומיד ירה ירייה אחת לעבר גלגלו הימני של הרכב. הנאשם המשיך בנסיעה, חלף על פני תחנת הדלק ופנה ימינה לכיוון בסיס מג''ב שנימצא בסמוך. השוטרים אבו רביעה ומרסיאנו המשיכו במרדף אחר הנאשם. בשלב מסוים עצר הנאשם את רכבו בשטח. הנאשם והשב''חים ירדו מרכב הפורד והחלו לברוח בריצה בשטח. השוטרים אבו רביעה, מרסיאנו וווסקר רדפו אחר הנאשם והשב''חים, תפסו אותם ועצרו אותם. במהלך הצגת ההסדר וכחלק ממנו, הצדדים הצהירו שהגיעו להסכמה עובדתית לפיה כוונת הנאשם במסגרת עבירת החבלה בכוונה מחמירה נשענה על הילכת הצפיות (עמ' 6 ש' 10-11 לפרוט' מיום 17.11.2021). תסקיר שירות המבחן 4. בעיניינו של הנאשם היתקבל תסקיר של שירות המבחן. מהתסקיר עלה כי הנאשם כבן 22, רווק, סיים 12 שנות לימוד, עבד בחנות ירקות, ובהמשך, עד למעצרו בתיק הנוכחי, הישתלב כמתקן טלפונים ניידים בחנות סלולר שבבעלות אביו. צוין, כי בשנת 2018 עזב את החנות של אביו והחל ל"עבוד" בהסעת שב"חים עד לריצוי מאסר בתיק קודם על רקע עבירות אלימות במסגרת סיכסוך בין מישפחות. לאחר שסיים את ריצוי המאסר בשנת 2021 חזר לעבוד בחנות של אביו עד למעצרו כאמור. הנאשם שיתף כי המצב הכלכלי של המשפחה קשה, כי אביו ריצה מאסר בגין עבירה של הסעת שב"חים ובאותה תקופה החליף אותו בחנות הסלולר. הנאשם הודה בפני שירות המבחן באופן חלקי בבצוע העבירות. הנאשם מסר כי במסגרת קשריו עם חברה שולית שוכנע להסיע שב"חים על מנת להשיג כסף קל ומהיר. כי בעת הסעתו את השב"חים נבהל משהבחין בניידת המישטרה, עצר את רכבו ובקש מהשב"חים לרדת מהרכב אך אלו הפצירו בו לברוח והוא מתוך תחושת לחץ סובב את רכבו והחל לברוח. לדבריו האיץ את רכבו כי היה משוכנע שיצליח לברוח. הנאשם הוסיף כי ידע שהוא לא יפגע ברכב המישטרה שעמד מולו ולכן המשיך בנסיעה וכאשר ראה את השוטר עומד מול רכבו הבין שנתפס והאט את רכבו אך בשל תחושת לחץ ותחושה שהוא יכול להמלט האיץ שוב את נסיעתו ולתפיסתו הוא לא היה קרוב לפגוע בשוטר. הנאשם הביע חרטה על מעשיו, מסר כי פעל באימפולסיביות וטיפשות מתוך סברה שיצליח להמלט. כן הוסיף כי לא חשב על השלכות מעשיו וכי לא הייתה לו כוונה לפגוע בשוטרים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם חבר לחברה שולית, כי בשנים האחרונות חלה היתדרדרות בהתנהלותו, כי מתקשה לבנות עבורו גבולות פנימיים ולציית לסמכות, כי אינו מבין לעומק את השלכות מעשיו ואת הסיכון בהתנהלותו, כי במצבי דחק מתקשה לשלוט ברגשותיו ועלול לפעול באופן אימפולסיבי וכי אינו חושב על השלכות מעשיו גם כאשר מסכן את האחר. שירות המבחן נימנע מהמלצה עונשית נוכח הערכת הסיכון הנשקף מהנאשם, הקושי שלו להבין את חומרת מעשיו וחזרתו לבצע עבירות אף לאחר שריצה מאסר בפועל. שירות המבחן הוסיף כי הוא סבור שבמקרה זה נכון יהיה להטיל על הנאשם ענישה מוחשית ומציבת גבולות. טיעוני הצדדים 5. המאשימה טענה לעונש בכתב והשלימה טיעוניה על-פה. המאשימה טענה כי יש לראות בעבירות שביצע הנאשם ככאלו המגבשות ארוע פלילי אחד וכנגזר מכך לקבוע מיתחם עונש הולם אחד. המאשימה טענה כי מיתחם העונש ההולם נע בין 3 ל-6 שנות מאסר. המאשימה עתרה לעונש של 4 שנות מאסר, להפעלת המאסר על תנאי שתלוי ועומד כנגדו במצטבר כך שסך הכל ירצה הנאשם 58 חודשי מאסר בפועל. כן עתרה המאשימה לעונשים של מאסר על תנאי, פסילה ממושכת של רישיון הנהיגה בפועל ועל תנאי, קנס מכביד והפעלת ההיתחייבות להמנע מבצוע עבירה התלויה ועומדת כנגד הנאשם. המאשימה הפניתה בטיעוניה לערכים המוגנים שנפגעו, למידת הפגיעה הגבוהה בהם ולנסיבות ביצוע העבירות, לרבות לכך שהנאשם בחר בכל רגע נתון להמשיך במעשיו ולהסלימם, לפוטנציאל הסיכון שבמעשיו, לפגיעה בבטחון המדינה, לחלקו הבלעדי בבצוע העבירות, לנזק שעלול היה להגרם לרכוש ולנפש ולסיבה בגינה ביצע את העבירות. המאשימה הפניתה לעברו התעבורתי של הנאשם ולעברו הפלילי הכולל הרשעה אחת בעבירות אלימות, להתרשמות ולהמלצת שירות המבחן, לעובדה כי עונש המאסר שריצה ועונש המאסר המותנה שהוטל עליו לא הרתיעו אותו מלשוב ולנהוג באלימות ולמשקל שיש להעניק לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים בעבירות אלו. כן הטעימה המאשימה כי יש מקום להטיל על הנאשם גם עונש של קנס לנוכח התכלית הכלכלית שברקע לבצוע עבירת הסעת השב"ח. המאשימה הפניתה לפסיקה לתמיכה בעמדתה העונשית. 6. ב"כ הנאשם טען כי מיתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-30 חודשי מאסר. ב"כ הנאשם עתר לעונש מאסר ברף הנמוך של המיתחם לו עתר ולהפעלה של המאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו בחופף לעונש שיוטל עליו בתיק זה. ביחס לעונשים הנלווים של קנס ופסילת רישיון הנהיגה להם עתרה המאשימה, ביקש ב"כ הנאשם שבית המשפט יתחשב בנסיבות הנאשם וגם בכך שעל הנאשם יהא לשלם את סכום ההיתחייבות שתופעל. ב"כ הנאשם טען כי מיתחם העונש ההולם לו טענה המאשימה אינו הולם את נסיבות מקרה זה ואת הענישה הנוהגת. במסגרת זו ביקש לערוך הבחנה בין נסיבות מקרה זה לנסיבות שהתקיימו באותם מקרים שהובאו בפסיקה שצירפה המאשימה, נסיבות שלדידו הן חמורות יותר בהקשר של עבירות שונות וחמורות יותר מאלו שבהן הורשע הנאשם, דוגמאת עבירת הסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. בהקשר של נסיבות ביצוע עבירת החבלה בכוונה מחמירה טען ב"כ הנאשם, כי אין מדובר בעבירה מתוכננת, כי לא נגרם נזק לרכוש או לגוף שכן מדובר בעבירת ניסיון ושכוונת הנאשם התבססה על הילכת הצפיות. ב"כ הנאשם הפנה להודאת הנאשם ולחסכון בזמן שפוטי, לשיתוף הפעולה בחקירה שבא לידי ביטוי גם בשיחזור הארוע שביצע עם חוקריו, לקבלת האחריות, לחרטה הכנה שהביע, לנסיבות חייו האישיות והמשפחתיות כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן ולעובדה כי עברו הפלילי כולל הרשעה אחת בעבירות אלימות במסגרת סיכסוך משפחתי. לעניין הפעלת המאסר המותנה טען ב"כ הנאשם כי נכון יהיה לקבל עתירתו להפעלתו בחופף לעונש המאסר שיוטל על הנאשם בתיק זה לנוכח העובדה שהמאסר המותנה הוטל בגין ביצוע עבירת אלימות בהקשר אחר שלא קשור להתנהלות בכביש. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה לתמוך בעמדתו העונשית. 7. הנאשם אמר את דברו. הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו, מסר כי עשה טעות והוא מבקש סליחה וכי הוא לא ישן בלילה בשל המחשבות על מעשיו. הנאשם ביקש מבית המשפט להיתחשב בו והוסיף כי הוא צעיר ואינו רוצה להעביר את חייו מאחורי סורג ובריח. דיון והכרעה 8. בשל הקשר ההדוק המתקיים בין העבירות שעבר הנאשם סבורני כי יש לראותן ככאלו המגבשות "ארוע" פלילי אחד וכפועל יוצא יש לקבוע מיתחם עונש הולם אחד. סבורני כי מיתחם העונש ההולם צריך לנוע בין 20-50 חודשי מאסר. בקביעת המיתחם התחשבתי בערכים המוגנים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם, בנסיבות הקשורות בבצוע העבירות ובענישה הנוהגת כפי שאפרט להלן. 9. הנאשם פגע בערכים המוגנים של הגנה על שלומם ובטחונם של ציבור המשתמשים בדרך ושל השוטרים שרדפו אחריו, הגנה על הקניין, שמירה על הסדר הצבורי והגנה על שילטון החוק ונציגיו. בנוסף, משעבר את העבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי שלא כדין פגע הוא גם בבטחון המדינה ובזכותה של המדינה לקבוע את הבאים בשעריה ולהגן על אזרחיה. 10. השילוב בין העבירות אותן עבר הנאשם, והאופן בו הן נעברו, מלמד על פגיעה ממשית ומשמעותית בערכים המוגנים. בעבור בצע כסף הסיע הנאשם ברכב שני שב"חים, כשהבחין במחסום מישטרה החליט לבצע פניית פרסה בנתיב נסיעתו ולהימלט מהמשטרה שפתחה אחריו במרדף. הנאשם המשיך בהימלטותו גם לאחר שניידת נוספת הצטרפה למרדף ונסעה מולו תוך שהוא מאיץ את הרכב לכוון הניידת שנאלצה לעצור מחשש לתאונה חזיתית. בהמשך הגדיל לעשות והאיץ את הרכב לעבר שוטר שחסם בגופו את נתיב נסיעתו עם אקדח שלוף כדי לעצור אותו. כתוצאה מכך השוטר נאלץ לקפוץ הצידה על מנת לא להפגע וירה לעבר גלגלי הרכב. הנאשם לא עצר את הרכב גם לאחר הירי והמשיך להמלט עד אשר עצר רכבו וניסה להמלט יחד עם השב"חים רגלית. הנאשם סיכן את משתמשי הדרך, את עצמו, את השב"חים ואת השוטרים שניהלו אחריו מרדף. בעיניין זה יש להדגיש את הכוונה המחמירה שהייתה לנאשם כשניסה לפגוע באחד השוטרים באמצעות הרכב ששמש אותו כנשק פוגעני במהלך המרדף. לנאשם היו מספר הזדמנויות לעצור את הסלמת הארוע ואולם בחר להמשיך ולהסלים את הארוע. כל אלה מלמדים כאמור על מידת הפגיעה המשמעותית בערכים המוגנים. 11. על החומרה בה רואות הערכאות השונות עבירות אלו ראו למשל דברי כב' השופטת א' פרוקצ'יה בע"פ 10149/08 מדינת ישראל נ' מוסלמאן (פורסם בנבו, 24.03.2009), פסקה 8 שאף שנאמרו ביחס לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה, יפים הם גם לענייננו: "בפסיקה מקיפה ועקבית, שב וחזר בית משפט זה על הצורך לנקוט מדיניות ענישה מחמירה במיוחד ביחס לעבירות שעניינן נהיגה פרועה ונטולת-רסן בכבישי הארץ, המתבצעות תוך סיכון ממשי של חיי אדם – הן של נהגים אחרים בכביש, הן של הולכי רגל, והן של גורמי אכיפת החוק – הנעשית תוך היתעלמות מכללי החוק והבטיחות, ומהוראות וציוויי הגורמים המופקדים על אכיפתם. תכליתה של מדיניות ענישה זו לבטא מסר של גמול והרתעה לעבריינים המתפרעים בנהיגה בכבישי הארץ, מסכנים חיי אדם, ונמלטים מגורמי אכיפת החוק אגב סיכונם הם, ולהרתיע עבריינים פוטנציאליים מהיתנהגות עבריינית דומה, תוך הבלטת המחיר העונשי שעל העבריין לשלם על סיכון חיי אדם הנגרם מהתנהגותו, ועל פגיעתו הקשה בגורמים המופקדים על אכיפת החוק..... מדיניות ענישה מחמירה זו יושמה בפועל גם על נאשמים חסרי עבר פלילי, וכן במקרים בהם לא נילוו לעבירות סיכון חיי אדם עבירות נוספות, וגם כאשר תוצאתה של נהיגה פרועה אגב המלטות מאנשי המישטרה נסתיימה בדרך נס ללא פגע". עבירה של חבלה בכוונה מחמירה מתאפיינת בחומרת המחשבה הפלילית-כוונה מחמירה להטיל מום או נכות וכו' ומכאן שהיא מלמדת על מידת אשם גבוהה במיוחד. בית המשפט העליון עמד בע"פ 205/19 לברוב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.6.2020), פסקה 9 על חומרתה של עבירה זו במסגרת עבירות האלימות: "חומרתה הרבה של עבירת החבלה בכוונה מחמירה בה הורשע המערער, ופגיעתה הקשה בערכים המוגנים של הגנה על שלום הציבור ובטחונו, הביאו את המחוקק לקבוע בגינה עונש מאסר ממושך, שני בחומרתו רק לעבירת הרצח". באשר לעבירה של הסעת שב"חים ראו ע"פ 6545/16 בהאא אסקאפי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 21.02.2017) (להלן: "עניין אסקפי"), פסקה 10: "חוק הכניסה לישראל קובע מדרג חומרה שלפיו העבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים (כמו גם העסקתם והלנתם) הנה חמורה מעבירת השהייה הבלתי חוקית כשלעצמה, ובפסיקה הושם דגש על החומרה והאשם הדבק בתושבי ישראל המסיעים שוהים בלתי חוקיים למען בצע כסף, ועל ידי כך יוצרים אף סיכון...". כן ראו ע"פ 617/15 רשק מונתסר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 02.04.2015), פסקה י': "בית משפט זה חזר ואמר, כי חטאם של המסיעים גדול מחטאם של השוהים הבלתי חוקיים, שכן הראשונים חוטאים ומחטיאים את הרבים...ואכן, אדם המסיע רכב עמוס בשוהים בלתי חוקיים פוגע בביטחון המדינה, ומסייע ביצירת תשתית לפעילות חבלנית...ונזכור כי גם אם אין בכוונת המסיע לגרום נזק ביטחוני, לעולם אינו יכול לדעת בוודאות מי כל נוסעיו, ומה זומם מי מהם...". 12. באשר לנסיבות הקשורות בבצוע העבירות בעניינינו, יש לתת משקל לנזק שניגרם מבצוע העבירות (הפגיעה בשלטון החוק ובעבודה תקינה של נציגיו והפגיעה בבטחון ובריבונות המדינה ובסדר הצבורי, כמו גם בתחושת הביטחון הכללית ושל השוטרים עצמם); בנזק שעלול היה להגרם לרכוש ולגוף מבצוע העבירות למשתמשי הדרך, לנאשם ולשב"חים שנסעו אתו ולשוטרים אליהם כיוון את רכבו; לחלקו הבלעדי של הנאשם בבצוע העבירות; לסיבה שהביאה אותו לבצע את העבירות (בצע כסף וחשש להיתפס); לנועזות שבאופן ביצוע העבירות; ל"דבקות" של הנאשם שלא להיתפס על-ידי המישטרה ולמידת האשם הגבוהה של הנאשם עת ביקש לפגוע בשוטרים (בכוונה מחמירה). לצד זאת נתתי דעתי גם לכך שבסופו של יום, למרבה המזל, לא נגרם נזק פיזי או נזק לרכוש ושעבירת החבלה בכוונה מחמירה לא הייתה מתוכננת ונבעה כחלק מארוע מתגלגל כתוצאה מהבריחה מהשוטרים בשל ההסעה שלא כדין, ואף נשענה על הילכת הצפיות ולא על כוונה עצמאית וטהורה (הגם שאין בזאת כדי לגרוע מאחריות הנאשם לעבירה זו). כן נתתי דעתי לכך שחלק ניכר מהמרדף לא היתרחש בכבישים כי אם בדרכי עפר, מה שמפחית במידת מה את הסיכון שנבע מהתנהגותו לאחרים (בכביש יש יותר משתמשים בדרך ואף נוסעים במהירות גבוהה יותר). 13. מדיניות הענישה בעבירות שבעניינינו הוא רחב ומגוון והוא תלוי בנסיבות ה"עושה" לרבות גילו, עברו הפלילי והאופק השיקומי ותלוי נסיבות ה"מעשה" לרבות מספר השבח"ים, משך זמן ההסעה והמרדף, אופי המרדף והאלימות, הנזק שניגרם וכיוצ"ב נסיבות המשפיעות על הענישה. ביחס לעבירה של חבלה בכוונה מחמירה שעבר הנאשם אציין כי אכן בחלק מהפסיקה בהן קיימות נסיבות דומות של מרדף משטרתי כבעניינינו יוחסה לנאשם עבירה שונה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה אשר בגזרת עבירות המרדף יש שמחשיבים אותה לחמורה יותר, הגם שהעונש שלצד שתי העבירות הוא זהה. להלן תוצג פסיקה במקרים דומים של מרדף משטרתי שלא בנסיבות שלא הסעת שב"ח, ובהמשך יוצגו מקרים דומים עם שילוב של מרדף עם הסעת שב"ח. בע"פ 7097/15 אלעסם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.08.2016) דחה בית המשפט העליון את עירעורו של נאשם בעל עבר פלילי מכביד שהורשע לאחר הליך הוכחות בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר, איומים, בריחה ממשמורת חוקית, נהיגה בשיכרות, נהיגה בזמן פסילה והסתייעות ברכב לבצוע פשע והותיר על כנו עונש של 50 חודשי מאסר הכולל הפעלה של מאסר על תנאי כש-20 חודשים ממנו ירוצו במצטבר. במקרה זה הנאשם היתנגש בהיותו שיכור ברכב אחר, היתעלם מקריאות שוטרים שהורו לו לעצור והמשיך בנסיעתו. שוטר שקפץ על הרכב, תלה את עצמו על חלון הנהג והורה לו לעצור. הנאשם היכה את השוטר, המשיך בנסיעה כשהשוטר תלוי על הרכב והמשיך בנסיעה על המדרכה כאשר אוטובוס חסם את נתיב הנסיעה שלו. בהמשך שוטר שני נתלה על חלונו, ושני שוטרים אלה קיבלו מכה. הנאשם היתנגד למעצרו, ניסה לברוח מהניידת ולאחר שנעצר בשנית איים על השוטרים. בשונה מענייננו מדובר בנסיבות חמורות יותר של מרדף ובנאשם בעל עבר מכביד יותר. לצד זאת, באותו מקרה לא הורשע הנאשם בעבירה של הסעת שב"ח. בת"פ (מחוזי-חי') 51396-01-21 מדינת ישראל נ' דלאיכה (פורסם בנבו, 5.10.2021) גזר בית המשפט המחוזי על נאשם שהורשע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה בשיכרות, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה עונש של 40 חודשי מאסר. במקרה זה ניסה הנאשם להמלט משוטרים שעמדו במחסום משטרתי, במהלך ניסיונותיו להמלט פגע הנאשם בחזית הניידת ובכך גרם לדלת הקדמית להיסגר על רגלו של אחד השוטרים, שניסה לצאת ממנה. בהמשך פגע שוב בניידת וברכב שחנה במקום. הנאשם ניסה לפגוע עם הרכב בשוטרים ובפקחים שרצו בכביש לעברו ובהמשך לכך, חלק מהשוטרים במקום ירו לעבר הרכב ואחד הכדורים פגע בראשו של אחד מחבריו ששהה עמו ברכב ולבסוף גרם למותו. במקרה זה נסיבות ביצוע העבירות הן חמורות מאלו שבעניינינו. בע"פ 5501/20 גאל דור נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.6.2021) קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה ודחה את ערעור הנאשם שהורשע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ונהיגה ללא רישיון ותחת עונש של 6 חודשי מאסר שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי הועמד עונשו על 18 חודשי מאסר. במקרה זה הנאשם מסר לשוטרים שפנו אליו פרטי זהוי שגויים ומשהודיעו לו שהוא מעוכב לתחנת המישטרה החל בנסיעה ברכב. או אז אחד השוטרים נתלה על חלונו ובמהלך נסיעה בכביש ראשי למשך חצי דקה (כ-100 מטרים) הורה לנאשם לעצור וזה לא עשה כן. בהמשך השוטר נפל ונגרמו לו חבלות שונות לרבות שבר שהצריך ניתוח. בית המשפט העליון קבע מיתחם עונש הולם של 18-48 חודשי מאסר ובשל שקולי שקום העמיד עונשו של הנאשם על תחתית המיתחם שקבע. מקרה זה מחד חמור מענייננו משהניסיון לחבול בשוטר צלח. מאידך, במקרה זה דובר במרדף קצר יותר, לא נילוותה לו עבירת הסעת שב"ח והנאשם החל בהליכי שקום. בע"פ 9406/08 פאיז נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.12.2009) דחה בית המשפט העליון את עירעורו של נאשם שהורשע בעבירות של הסעת שב"ח וסיכון חיי אדם ואשר נדון ל-36 חודשי מאסר בפועל. במקרה זה הנאשם הסיע שב"ח ואחרים, וכשכוח מג"ב כרז לו לעצור החל בבריחה בכביש בין ערוני צר ונסע במרכז הכביש באופן שאילץ רכבים אחרים לסטות הצידה ולעצור. רק בהמשך הנסיעה נעצר הנאשם. בית המשפט העליון הדגיש כי השילוב בין עבירת הסיכון לעבירת הסעת השב"ח הוא שהצדיק הענישה המחמירה. יצוין, כי להבדיל מענייננו, באותו מקרה הנאשם לא הודה וניהל הליך הוכחות, ובנוסף הייתה לו הרשעה קודמת בתחום השב"ח. בע"פ 2789/13 מדינת ישראל נ' חמדי (פורסם בנבו, 4.8.2013) היתקבל ערעור המדינה על קולת העונש שהוטל על נאשם שהורשע בעבירות של הסעת שב"ח וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ותחת עונש של 13 חודשי מאסר שהוטל בבית המשפט המחוזי נקבע עונש של 20 חודשי מאסר. גם במקרה זה הנאשם הסיע שבח"ים רבים (ולכן הורשע בעבירה היותר חמורה של הסעת שב"ח) ולא שעה להוראת שוטר לעצור והחל בבריחה בכביש בין ערוני ראשי במהלכה היתעלם מכריזת השוטר לעצור, ניסה לנגח הניידת ועצר רק לאחר ששוטר שלף אקדח לעברו. בית המשפט העליון הבהיר כי מצא שלא להחמיר ביתר עם הנאשם נוכח ההלכה שאין דרכה של ערכאת העירעור למצות הדין עם הנאשם ונוכח גילו הצעיר של הנאשם (היה בגיר-צעיר), העידר עבר פלילי ותסקיר חיובי. נתונים אלו לא מתקיימים בעניינינו. בנוסף, במקרה זה המרדף היה קצר לאורך 500 מטרים "בלבד" ואף זאת בשונה מענייננו. מאידך, הסיכון שם נלמד בין היתר מכך שהמרדף היה בכביש ראשי ועבירת הסעת השב"ח נעברה בנסיבות מחמירות יותר. בעיניין אסקאפי נדחה עירעורו של נאשם שהורשע בעבירות של הסעת שב"ח שלא כדין ומעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338 (א)(1), עבירת עוון ושר נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל. במקרה זה הנאשם הסיע שבח"ים רבים וברח מניידת מישטרה ואף נסע לכוון שוטר שבקש לחסום את נתיב נסיעתו עד אשר זה קפץ הצידה. בשונה מענייננו, באותו מקרה הנאשם הורשע כאמור בעבירה קלה באופן משמעותי מזו שבה הורשע הנאשם בעניינינו, נסיבות המרדף קלות יותר, הנאשם היה נעדר עבר פלילי אשר הישתלב בהליכי שקום כדי כך שבית המשפט המחוזי הסכים לסטות ממיתחם העונש ההולם. בעירעור, ציין בית המשפט העליון כי בית המשפט המחוזי הקל באופן משמעותי עם הנאשם וכן שספק אם היה מקום לסטייה כה משמעותית ממיתחם העונש ההולם. בת"פ (מחוזי ב"ש) 50762-02-11 מדינת ישראל נ' סייד (פורסם בנבו, 25.6.2012) גזר בית השפט המחוזי במסגרת הסדר טיעון "סגור לעונש" על נאשם שהורשע בעבירות של הסעת תושב זר שלא כדין, סיכון חי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה בזמן פסילה עונש של 34 חודשי מאסר. במקרה זה הבחינו שוטרות בנאשם שהסיע שני שבח"ים ונסע במהירות גבוהה מעל למותר ובקשו ממנו לעצור. הנאשם האיץ את רכבו ונמלט מהשוטרות תוך שהוא מבצע עבירות תנועה (חצה צומת ברמזור אדום, חצה קו הפרדה רצוף, נסע בנתיב הנגדי) וגרם לרכבים לסטות מנתיב נסיעתם ותוך סיכון המשתמשים בדרך. עיינתי בפסיקה אותה צירפה המאשימה שאל חלקה אתייחס להלן. מטבע הדברים הפנה כל צד לפסיקה התומכת בעמדתו העונשית כך למשל צירפה המאשימה את: ע"פ 1925/14 עלוש נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.2.2015) דחה בית המשפט העליון את עירעורו של נאשם שהורשע בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, נהיגה בזמן פסילה והפרעה לשוטר והותיר על כנו עונש של 5 שנות מאסר. במקרה זה הסיע הנאשם תושב זר שלא כדין ובהגיעו למחסום משטרתי נסע לאחור ונמלט במהירות תוך שהוא מיתעלם מניידת מישטרה שדלקה אחריו וכרזה לו לעצור. במהלך המרדף, חצה הנאשם מספר רמזורים באור אדום; עבר בפראות מנתיב לנתיב בין מכוניות נוסעות; גרם לנהגים בסביבה לבלום על מנת למנוע תאונה וביצע פניית פרסה שגרמה לניידת לעלות על קו הפרדה בנוי על מנת שלא להתנגש בו והמשיך בנסיעה עם גלגלים מנוקבים עד שנעצר. להבדיל מענייננו, במקרה זה המרדף היה בכביש ראשי ובין ערוני וממושך. בנוסף, לנאשם באותו מקרה היה עבר פלילי מכביד יותר. ת"פ (מחוזי-מרכז) 47917-01-16 מדינת ישראל נ' אל קאדר (פורסם בנבו, 1.7.2017) גזר בית המשפט המחוזי על נאשם שהורשע בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, גניבת רכב, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונה בה ניזוק רכוש ונחבל אדם עונש של 32 חודשי מאסר. הנאשם חזר בו מערעורו שהגיש על חומרת העונש (ע"פ 6688/17 אל קאדר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו, 31.1.2018]). במקרה זה נימלט הנאשם עם רכב אותו גנב לאחר שהגיע למחסום משטרתי, סטה בפראות עם הרכב הגנוב שמאלה לנתיב הפנוי והאיץ בנסיעה מהירה, תוך שאילץ את השוטר לקפוץ הצידה כדי להמנע מפגיעה בו וניכנס לצומת במהירות ופגע ברכב שחלף בצומת באותה העת והרס אותו כליל. כתוצאה מההתנגשות סטה הרכב הגנוב ונעצר לאחר הצומת, ונהג הרכב שניפגע פונה באמבולנס לבית החולים. לאחר ההיתנגשות יצא הנאשם מהרכב הגנוב ונמלט רגלית עד שנעצר. בשונה מעניינו הנאשם הורשע בעבירות נוספות ונגרם נזק ממשי שניגרם לרכוש ולגוף. מאידך במקרה זה לא הורשע הנאשם בעבירה של הסעת תושב זר שלא כדין. ע"פ 4277/14 פרחאן אלזבידי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.5.2015) דחה בית המשפט העליון את עירעורו של נאשם שהורשע בעבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיבי תחבורה, בחבלה בכוונה מחמירה, בהפרעה לשוטר ובנהיגה ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח הן לעניין הכרעת הדין והן לעניין חומרת העונש והותיר על כנו עונש של 42 חודשי מאסר. במקרה זה הנאשם שנהג ללא רישיון נהיגה נימלט מרכב מישטרה עם שוטרים מוסווים שעקב אחריו ובקש ממנו לעצור במערכת הכריזה והבהב וצפר לו בפנסי הניידת. הנאשם במהלך המרדף התפרץ לצומת באופן שחִייב נהג אחר לסטות בפתאומיות, אל עבר השוליים, כדי למנוע היתנגשות. כמו כן רוכב אופניים וילדים שנקרו בנתיב נסיעתו בקפצם לצדי הרחוב ומכונית פרטית ומשאית בטון, אשר נסעו מולו כדין, נאלצו לסטות הצדה כדי למנוע תאונה. בהמשך לאחר שמכוניתו נעצרה הנאשם אחר שישב לצידו החלו להמלט רגלית עד שנתפסו. הן המאשימה והן ב"כ הנאשם הפנו כל אחד מהם לגזר דין שניתן על ידי מותב זה בת"פ (מחוזי-באר שבע) 63122-07-19 מדינת ישראל נ' עאואד אבו הבירה (פורסם בנבו, 11.5.2020) בו נגזר על נאשם שהורשע בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות, הפרת הוראה חוקית וחבלה בכוונה מחמירה, נהיגה בשיכרות ונהיגה ללא רישיון נהיגה, בזמן פסלות וללא פוליסת ביטוח עונש של 38 חודשי מאסר. במקרה זה שוטרי סיור כרזו לנאשם שנהג ברכב כשהוא אינו חגור בחגורת בטיחות לעצור. הנאשם לא נענה לקריאה, המשיך בנסיעה, ביצע פניית פרסה, לחץ על דוושת הגז בחוזקה, עלה חלקית על המדרכה עם הרכב ועקף את הניידת שעמדה מולו כדי לחסום אותו, הנאשם המשיך בנסיעה מהירה כשהשוטרים דולקים בעקבותיו, עלה על המדרכה והחל בנסיעה מהירה תוך שהוא מזגזג בין רכבים נוסעים בכביש וגורם להם לסטות מהדרך עד שהשוטרים איבדו אותו. בהמשך, בעקבות סריקות שנעשו באיזור, זוהה הנאשם על-ידי שוטרים אחרים כשהוא ניכנס לתחנת דלק ואלו עצרו את הניידת באופן שתחסום את נתיב הנסיעה של הנאשם. לאחר שאחד השוטרים ירד מהניידת הגיע לחלון הנהג והכניס את ידו אל תוך הרכב במטרה לכבות את מנוע הרכב ולמנוע את בריחת הנאשם לחץ הנאשם על דוושת הגז והחל בנסיעה כאשר השוטר תלוי על דלת הנהג של הרכב כשידיו עדיין ברכב וכשהוא נאחז ברכב ובידיו של הנאשם על מנת לא ליפול והמשיך בנסיעה עד שפגע עם רכבו בניידת. כתוצאה מכך השוטר שהיה תלוי על הרכב של הנאשם נפל ונחבל. הנאשם המשיך להמלט בנסיעה מהירה עד שנתפס.בשונה מענייננו באותו מקרה הנאשם עבר עבירות נוספות שהנאשם בעניינינו לא הורשע בהן. כמו כן נסיבות ביצוע העבירות היו חמורות יותר כאשר נגרם נזק לרכוש וחבלות לשוטר, ולנאשם שם אף היה עבר פלילי מכביד יותר. מאידך באותו מקרה לא הורשע הנאשם בעבירה של הסעת שב"ח שלא כדין.

...

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר.