הרעת תנאים: אי תשלום פנסיה לעובד

הרעה נוספת בתנאי עבודתם שהצדיקה את התפטרותם היא מעבר מיפעל הנתבעת מאיזור התעשיה תפן לאיזור התעשייה בר-לב, נתון שהאריך את הגעתם למקום העבודה, ומה גם שהבטחה של גורמי הנתבעת לספק רכב שבו ישתמשו התובעים 3-1, לא כובדה אף היא (בדיון המוקדם שנערך בהליך חזרו התובעים מטענה זו[footnoteRef:2]); [2: פרוטוקול הדיון המוקדם מיום 21.11.2021, עמ' 2, שורות 12-8.

הנתבעת אף העבירה דיווחים לא מדויקים למוסד לביטוח לאומי על העסקתם; - אשר לתקופת ההודעה המוקדמת, הם עבדו באופן חלקי (חלקם), או לא עבדו בכלל (חלק אחר), היות שלא התאפשר להם להגיע לעבודה, כמובטח, וגם בגלל שהתנאים הפיזיים במקום העבודה החדש לא אפשרו זאת (מבנה ללא חלונות ואיוורור נאות), וכפי שגם עלה מדו"ח ביקורת של משרד העבודה והרווחה; - תלושי משכורת לחודשים 7-9/2020 הונפקו להם על ידי הנתבעת רק ביום 3.11.2020, והם כללו פרטים לא מדויקים – כגון חובות בגין חופש, הלוואות ואי-מתן הודעה מוקדמת; - בסיכומו של דבר, הנתבעים נותרו חייבים להם בגין הזכויות הבאות – הפרישי שכר והחזרי נכויי שכר שלא כדין, וכן פצויי הלנה; פצויי פיטורים ופיצויי הלנת פצויי פיטורים, ולחילופין – תשלומי מעסיק על חשבון פצויי פיטורים בשיעור 8.33% לפי הסכמי העבודה, וכן פצויי הלנה; תגמולי עובד שנוכו משכרם ולא הועברו להסדרים הפנסיוניים, בתוספת פצויי הלנה; תגמולי מעסיק; יתרת דמי הבראה (שולמו חלקית); פדיון דמי חופשה; פיצוי בגין אי-הנפקת תלושי שכר במועד; פיצוי בגין הפרת חובת תום-הלב כלפיהם; - אשר לנתבע, יש להורות על הרמת מסך ועל חיובו באופן אישי בזכויות הנתבעות בהליך, היות שאי-העברת נכויים משכר העובד מהוה לפי הפסיקה הצדקה להרמת מסך.

כך למשל, התובע 1 פיטר העיד בנושא זה, כדלקמן[footnoteRef:158]: "ש. הפעם האחרונה שבה אני רואה שאתה מדבר עם מישהו מננומיל לגבי ההפרשות הפנסיוניות זה שנתיים לפני, התראת לגבי ההפרשות הפנסיוניות ב-2018? ת. התחלנו לדבר על ההפרשות לפני". בדומה, התובע 2 יורי ציין כדלקמן[footnoteRef:159]: "זה היה קשור לאי תשלום פנסיה ויחס אליי בתור עובד". [158: פרוטוקול דיון ההוכחות מיום 30.10.2022, עמ' 20, שורות 10-5.

...

בסופו של דבר, מדובר בנסיבות חמורות וקשות, שמצדיקות ביחס לרכיבי התביעה הרמת מסך חלקית ובאשר לכלל התשלומים הפנסיוניים[footnoteRef:216].

] במקרה שלפנינו, אנו סבורים כי כלל הנסיבות שצוינו עד כה תומכות בהרמת מסך, אך כזאת שהיא חלקית (וכן חיוב אישי חלקי), ובכל הקשור לתשלומים הפנסיוניים בכללותם.

] סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל ברובה הגדול, ועל הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים, כדלקמן – - לתובע 1, פיטר שיינקמן – פיצויי פיטורים בסך של 62,459 ₪; תגמולי מעסיק בסך של 40,172 ₪; ותגמולי עובד (שנוכו מהשכר ולא הועברו לקרן הפנסיה) בסך של 30,301 ₪; הפרשי שכר בסך של 12,438 ₪; דמי הבראה בסך של 3,685 ₪; פדיון חופש בסך של 5,488 ₪; פיצוי בגין הפרת הוראות חוק הגנת השכר בסך של 3,000 ₪.

בתביעתו טוען התובע כי התפטר בשל הרעת תנאים לאור אי תשלום זכויות סוציאליות על ידי הנתבעת חרף דרישותיו, וכי יש לחייב את הנתבעת בתשלום פצויי פיטורים, וכן בתשלום זכויותיו שקופחו: הפרשות לפנסיה, הבראה, ביגוד, דמי חגים, הפרישי שכר לאור אי תוספת עבודת לילה כעולה מצו ההרחבה בענף האפייה, פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר, וכן פיצוי בגין הפרת חוק הודעה לעובד.

...

ביחס לפריט 5א' – רישיון עסק –לא שוכנעתי כי קיימת רלוונטיות למסמך זה, שכן אין לו כל זיקה לבירור טענות התביעה.

ביחס לפריט 5ב' – דו"חות שנתיים לשנים 2016 -2017, אני סבורה כי אין כל רלוונטיות לבירור המחלוקות בתיק, שהרי חרף טענת הנתבעת בדיון המוקדם כי מחזור ההכנסות גדל לאחר שהתובע עזב, אין בכך כדי להשפיע או לשנות את הזכויות המגיעות לתובע בעבור עבודתו.

ביחס לפריט 5ג' – מסמך המעיד על פיטוריו של רואה החשבון – לא שוכנעתי כי קיימת רלוונטיות למסמך זה. במסגרת התביעה טוען התובע, בין היתר, להפרשים בגין אי הפרשות פנסיוניות, כאשר הנתבעת מודה כי בשל טעות שמקורה במשרד רואה החשבון הקודם שלה לא בוצעו הפרשות לקרן הפנסיה למשך תקופת מה. ככל שהסיבה לאי ביצוע ההפרשות נוגעת ליחסיה של הנתבעת עם רואה החשבון, אין בכך כדי לתרום לבירור זכאותו של התובע להפרשים, ומעבר לכך מדובר בפגיעה בפרטיות צד שלישי, כאשר התובע יכול לחקור את עדי הנתבעת בנוגע לנקודה זו. סוף דבר כאמור לעיל, ימסור התובע לידי הנתבעת תוך 7 ימים מהיום תצהיר מטעם אחיו המאשר כי תלושי שכרו ורישומי הנוכחות יהיו חלק ממערך הראיות בתיק.

התובעת התפטרה מחמת הרעה מהותית בתנאי עבודתה, עקב אי תשלום זכויותיה, ומסרה לנתבעות הודעה על התפטרותה כך שמועד פיטוריה ניכנס לתוקף ביום 30.09.17.

ה. לצוו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 קובע כי: "העובד יהיה זכאי לביטוח הפנסיוני ולבצוע ההפרשות על פי צו זה, כמפורט בסעיף ד' לעיל, מיד בתום 6 חודשים מתחילת העבודה (להלן – תקופת המתנה). עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהוא, יהיה זכאי לבצוע ההפרשות החל ביום הראשון לעבודתו בשיעורים שנקבעו בפיסקה (ד) לעיל; ההפרשות יבוצעו לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס – המועד המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק ולא תחול לגביו תקופת ההמתנה האמורה"; התובעת הציגה דו"ח מבוטח בקרן פנסיה מגדל המוכיח שהייתה מבוטחת קודם לתחילת עבודתה, על כן היא זכאית לבצוע הפרשות החל מהיום הראשון לעבודתה ורטרואקטיבית.

...

יחד עם זאת, שוכנעתי כי הנתבעת 1 פעלה בתום לב כפי שחשבה באותה עת שצריך לנהוג כלפי עובדיה, כך כאמור כשנחקרה לעניין זה ענתה באופן הבא: "ש. לביה"ד מגישים מסמכים מקוריים. בישיבת כב' ביה"ד בפרוטוקול קדם המשפט, בא כוחך הצהיר שאין לו התנגדות להציג את מסמך המקור. ימים ספורים לאחר מכן הודיע בא כוחך שהודעה בדבר תנאי עבודה לא נמצאה בחזקתן של הנתבעות. הכוונה אצלך. למה שאני אאמין לך שאת הוצאת הודעה בדבר תנאי עבודה ומסרת אותה לתובעת?

כל האמור לעיל, אינו מתקיים בעניינו, גם לא בקירוב ועל כן הדרישה להרמת מסך – נדחית.

אחרית דבר אשר על כן, התביעה כנגד הנתבעת 1 – נדחית.

אולם בית הדין בהחלטתו מיום 24.12.17, הורה כי: "בשל השוני בתקופות העבודה, של התובעים ובשל השוני בסכומים הנתבעים ביחס לכל אחד מרכיבי התביעה, נדרשים התובעים להגיש את תביעותיהם כארבע תביעות נפרדות ולא כתביעה אחת משותפת, כאשר בהמשך וככל שתוגש בקשה לאיחוד התביעות, ישקול אותה ביה"ד". בהתאם להחלטה הנ"ל הגיש התובע ביום 05.01.18 כתב תביעה מתוקן ונפרד נגד הנתבעת על סך של 135,522 ₪ במסגרתו טען, כי הוא נאלץ להתפטר בעקבות הרעה מוחשית בתנאי עבודתו וכן דרש תשלום זכויות סוציאליות שנמנעו ממנו, לטענתו,בתקופת עבודתו שם. התובעת הגישה ביום 29.04.18 גם היא תביעה נפרדת כנגד הנתבעת (סע"ש 53390-04-18) על סך של 148,522 ₪ בה טענה אף היא כי הודיעה על הפסקת עבודתה בשרותי הנתבעת בשל הרעת תנאי עבודתה הן בשל שינוי מקום העבודה והן בשל אי תשלום הפרישי פנסיה ותגמולים.

...

מסקנה זו התחדדה לנוכח הדברים שאמרה התובעת בעדותה: "ש. איך הגעת לעבוד אצל דוד.

סיכומו של דבר - לאחר יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה ובשים לב לראיות שהונחו לפנינו וכן בשים לב לעדים ששמענו ובהינתן העדים שהתובעים יכלו להביא ובחרו שלא לעשות כן וחרף תלושי השכר שהנפיקה הנתבעת לתובעים ולעובדי התובע הרינו קובעים כי בין הנתבעת לבין התובעים לא התקיימו יחסי עובד מעסיק וכי התובע היה קבלן אשר סיפק באמצעותה למושב צוות עובדי חקלאות ובכללם את אשתו.

נוכח התוצאה אליה הגענו מתייתר הדיון ביתר רכיבי התביעה, ואלו נדחים וגם ובהתאם נדחית טענת הנתבעת לקיזוז בגין הנזקים שנגרמו לה לטענתה בעקבות הפסקת עבודתו המיידית של התובע.

התניות לפי סע' 14 לחוק לא חלות במסמך זה. במסמך נוסף ששלחה מגדל מקפת לתובע ביום 23.11.2018 מצוין בנידון "אי תשלום דמי גמולים לתוכנית פנסיה שעל שמך". על פי מיסמך זה, "על פי המידע אשר בידינו, לא שולמו במלואם או בחלקם דמי הגמולים מזה מספר חודשים". בתלושי השכר אשר צורפו לחודשים ינואר 2018 עד 10/2018 כולל, עולה כי לא הופרשו הפרשות לפנסיה כלל.

התובע הוכיח הרעה בתנאיו, לפי הפסיקה אף אם אלו התנאים שאותם קיבל מיום עבודתו הראשון ועל כך מבוססת רוב תביעה זו, מדובר בזכויות קוגנטיות שלא שולמו או הופרשו למרות חתימת הנתבע על מיסמך.

...

הנתבע ישלם לתובע סך של 7,246 ₪ עבור פיצוי פיטורין.

הנתבע ישלם לתובע סך של 3000 ₪ בגין רכיב זה. מלוא התביעה שכנגד נדחית גם להודעה מוקדמת, גם לדמי חגים ומחלה וגם להחזר שעות.

בנוסף ישלם הנתבע לתובע הוצאות תביעה זו בסך 2000 ₪.