הרעת תנאים של סייעת בגן ילדים

בפנינו תביעת התובעת לסעדים הנובעים מטענתה כי תנאי העסקתה כסייעת בגני ילדים, הורעו על ידי הנתבעת, עקב ותוך כדי היותה בהריון, עד כדי כך שלא יכלה להמשיך בעבודתה.

טענת דקלה כי שיבוץ זה התאפשר עקב צורך נקודתי של סייעת נוספת לגן, לא נסתרה.

...

סוף דבר על יסוד כלל האמור לעיל, אנו קובעים כי לא הוכח בפנינו שהנתבעת פגעה בתנאי העסקתה של התובעת או הפלתה את התובעת מחמת הריונה.

משכך, הרי שהפסקת עבודתה של התובעת, אינה עולה כדי התפטרות ולכן אף נדחית טענתה לפיצוי פיטורים.

לפיכך, התביעה נדחית.

הפרישי שכר הנובעים מהפחתת אחוזי משרה טענות התובעת (בעיקרן)- הועסקה בתקופה 1/9/2006- 30/10/2013 בתפקיד סייעת בגני ילדים (7 ש', 86 חודשים); עובדת שעתית, 5 ימים בשבוע: 8:00-16:00 ( 4 ימים בשבוע) + 8:00-13:00 בימי ו'; משרתה הוגדרה 100% במשך כ- 6 שנים; בתחילת לימודיה (2011) ביקשה כי יום ג' יהיה היום החופשי והנתבעת נענתה (ס' 6 לתצהירה), בשנת הלימודים 2013 ביקשה להפחית יום עבודה נוסף בטרם השיבוצים לשנה"ל אך לא נענתה בחיוב או בשלילה ונחשפה באמצעות מסרונים לשבוץ שלה לאותה השנה (ס' 51 לתצהיר); בתלוש 9/2012 התברר לתובעת כי הקף משרתה צומצם מ- 100% ל- 87%, פנתה לריקי נבון (רכזת גנים במועצה) ונאמר לה כי הנתבעת החליטה לשנות את הקף משרתה וזאת ללא שינוי בפועל בשעות העבודה הקבועות של התובעת וכן- במקום שתעבוד בין השעות 8:00-16:00 היא נידרשת לעבוד בשעות 8:30-16:30; חודש לאחר השינוי, הנתבעת לא הפרישה לטובת התובעת את תוספת סייעות לה היא זכאית (החל מ- 10/2012, ע"פ הסכם קבוצי של אגודי ערים לכבאות); שונתה גם הגדרת תפקידה (סייעת גננת בו הוגדרה במשך כ- 6 שנים), בתלוש 11/2012 וצוין "עוזרת גננת"; מעולם לא הוסבר לה או הוגדר תפקידה כסייעת שניה / מתגברת או המשמעות של ההבדלים בהגדרות וכי היא ביצעה את תפקידה כסייעת לגננת לכל דבר ועניין , רק בכתב ההגנה עלו בפניה לראשונה ההגדרות השונות של סייעת / עובדת צהרון ולמיטב הבנתה היא שימשה סייעת לגננת ותו לא (ס' 42 לתצהירה); התובעת פנתה להסתדרות ונציג פנה אל הנתבעת בדרישה לתיקון ולתשלום, אך משלא נענתה וכדי לשמור על זכויות העובדים פעלה יחד עם עובדי מועצה נוספים להקמת ועד; ב- 6/2013 הוקם ועד והתובעת עומדת בראשו כיו"ר; במקום לעמוד על זכויותיה מצאה עצמה עומדת למול גזירות שונות שהוטלו עליה בניסיון להעזיבה.

בשים לב לכך כי נטל ההוכחה מושת על התובעת, כמי שבאה להוציא מידי הנתבעת, מצאנו לדחות את התביעה בעיניין זה. לכך עוד נוסיף כי גם תחשיביה לא הוכחו וכך למשל, לא הוכח כי תוספת זו היא רכיב פנסיוני; העיד המומחה מטעמה כי אינו בקיא בתנאי השכר של הסייעות או בהסכמי השכר של הרשויות המקומיות, ולא היתחשב בחוות הדעת, לדוגמא בתקופת היעדרותיה של התובעת ב- 9/2013.

הנתבעת מכחישה את זכאות התובעת ואופן החישוב, התובעת לא הצביעה על הוראות החוק החלות עליה, העלתה טענה זו בשפה כללית ורפה ולא עמדה בדרישות הבסיסיות מעובד רשות מקומית בכלל ומסייעת בפרט, המועצה מעולם לא היתנכלה לתובעת ובטח לא מחמת היותה חברה בועד עובדים לכאורה, התובעת לא טענה לפעולה שיש בה להצביע על כוונת המועצה לפגוע בה, התובעת מבקשת עתה ובדיעבד לאחר שהודיעה על התפטרותה בשל הרעה לכאורה בתנאי עבודה, לעשות שימוש ציני ומכוער בתפקיד וועד עובדים ולנצל לרעה את ההגנות המוקנות לועד העובדים ע"פ חוק, התובעת לא הציגה כל מיסמך המעיד כי נבחרה כדין לשמש כנציגת העובדים או כיו"ר ועד העובדים במועצה וכל מינויה התבצע בהתאם לתקנון הסתדרות העובדים.

...

לאור כל זאת – התביעה שכנגד / טענת הקיזוז נדחית.

ברי כי אין בכך כדי מניעה כלשהי מצד הממונה על השכר לפעול בעניין כפי שימצא לנכון, ע"פ דרישות הדין ובכלל זאת ע"פ עקרונות של חובת תום הלב, שוויון, סבירות וכדומה ביחס לעניין זה. עוד יוער כי טענות התובעת ביחס להפליה (כפי שנטענו גם ברכיבים קודמים) לא הוכחו גם בהקשר זה ונדחות הן. כללי התובעת התנגדה לצירופו של המסמך שצוין נספח א' לתצהיר הנתבעת (ראה החלטתנו בדיון עמ' 24-25 לפרוטוקול) ולפיכך אין בעיה לראות בכך כחלק מחומר הראיות.

גם בעניין זה טוב היה לולא נטענו, שהרי אין זו האכסניה/היריבות – לדון בטענותיה! הוצאות לאחר ששקלנו אופן ניהול ההליך, הטענות שהועלו ותוצאות ההליך – מצאנו להורות כי כל צד ישא בהוצאותיו.

השלמה לפצויי פיטורים לטענת התובעת, היא נאלצה להתפטר מחמת פגיעה וקפוח משמעותיים בזכויותיה ועקב הרעה בתנאי עבודה, הכוללים השפלות ועיכובים בהמצאת תלושי שכר, דוחות נוכחות ועיכוב בתשלומי שכר.

אשר על כן, התביעה נדחית ברכיב זה. קרן הישתלמות לטענת התובעת, בהתאם לסעיף 3(א)(6) לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד-1953 (להלן: "התקנות"), ובהתאם להלכות אשר התגבשו בג"ץ 8838/11 רשת גני הילדים של אגודות ישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (פורסם בנבו, 08.04.13) וב- ע"ע (ארצי) 203/09 רשת הגנים של אגודת ישראל נ' שמחה בוסי ו-15 אח' (פורסם בנבו, 02.10.11) (להלן: "פרשת רשת הגנים"), חובה להשוות את תנאי שכרן של הסייעות לגננות לתנאי השכר הנוהגים במוסדות החינוך הרישמיים של השילטון המקומי בהתאם לחוקת העבודה.

...

יחד עם זאת, שוכנעתי כי הנתבעת 1 פעלה בתום לב כפי שחשבה באותה עת שצריך לנהוג כלפי עובדיה, כך כאמור כשנחקרה לעניין זה ענתה באופן הבא: "ש. לביה"ד מגישים מסמכים מקוריים. בישיבת כב' ביה"ד בפרוטוקול קדם המשפט, בא כוחך הצהיר שאין לו התנגדות להציג את מסמך המקור. ימים ספורים לאחר מכן הודיע בא כוחך שהודעה בדבר תנאי עבודה לא נמצאה בחזקתן של הנתבעות. הכוונה אצלך. למה שאני אאמין לך שאת הוצאת הודעה בדבר תנאי עבודה ומסרת אותה לתובעת?

כל האמור לעיל, אינו מתקיים בעניינו, גם לא בקירוב ועל כן הדרישה להרמת מסך – נדחית.

אחרית דבר אשר על כן, התביעה כנגד הנתבעת 1 – נדחית.

בפסק הדין בעיניין 8024-07-11 רבקה קראוט ואח' - רשת גני ילדים של אגודת ישראל ואח' מיום 2.5.13, שדן בסוגייה זהה, פסקה כבוד הנשיאה השופטת דיתה פרוז'ינין כי יש להחיל את האמור בעיניין בוסי גם על סייעות.

לפיכך, אנו קובעים כי השוואת התנאים חלה גם על עובדי המוסדות המוכרים הלא רישמיים שאינם עובדי הוראה וטענות התובעת מתקבלות לעניין זה. הפרת חוק עבודת נשים לטענת התובעת, היא זכאית לפצוי סטאטוטורי ללא הוכחת נזק בסך 25,000 ₪ לאור הרעת התנאים שבוצעה לה בעודה בהיריון.

יתר על כן, הקביעה לפיה יש להשוות את התנאים של הסייעות בגנים לפי התנאים של סייעות ברשויות המקומיות נקבעה כבר בפסיקה (פס"ד נבילה אל עביד).

...

לאור סיבת ההתפטרות (טיפול בילד), אנו קובעים כי התובעת זכאית למלוא פיצויי פיטורים (לפי שכר קובע של 6,050 ₪) ואין לקזז דמי הודעה מוקדמת.

כמו כן לא מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת בפיצוי הלנת פיצויי פיטורים.

סוף דבר: התביעה כנגד העמותה - מתקבלת ברובה.

להשלמת התמונה נציין כי טענת העובדת לפיה היא זכאית לפצוי סטאטוטורי ללא הוכחת נזק לאור הרעת התנאים שבוצעה לה בעודה בהיריון- נדחתה.

בשים לב לעמדת משרד החינוך הרי שזו תיעשה על יסוד "שיעור השכר הנהוג בחינוך הרישמי באשר לסייעות בגני ילדים, הוא זה הקבוע בהסכמים הקבוציים הרלוואנטיים, המעוגן בהוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות". (2) היקפה של חובת השוואה (קרן פנסיה וקרן הישתלמות) - בית הדין ייבחן אם חובת השוואת התנאים חלה גם על הפקדות לקרן פנסיה והפקדות לקרן הישתלמות ביחס לתקופה שקדמה לשנת 2011 (שכן בשנת 2011 נחתם כתב ההיתחייבות שכלל היתייחסות מפורשת לרכיבים אלה).

(4) בהיבט היישומי והתחשיבי - העירעור מתקבל בחלקו במובן זה שבעניינים הבאים מוחזר הדיון לבית הדין האיזורי לצורך השלמת הבירור הנידרש, ואלה הם: (1) הגדרת הקף השעות של משרה מלאה של סייעת בגן ילדים המועסקת על ידי רשות מקומית, וכפועל יוצא מכך הגדרת הקף משרתה של העובדת.

...

סוף דבר – לאחר שבחנו את טענות הצדדים הערעור מתקבל בחלקו כמפורט להלן: (1) החלת הלכת בוסי על סייעות - נקדים ונציין כי בכל הנוגע להחלת חובת ההשוואה של סייעות – הערעור נדחה.

(4) בהיבט היישומי והתחשיבי - הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שבעניינים הבאים מוחזר הדיון לבית הדין האזורי לצורך השלמת הבירור הנדרש, ואלה הם: (1) הגדרת היקף השעות של משרה מלאה של סייעת בגן ילדים המועסקת על ידי רשות מקומית, וכפועל יוצא מכך הגדרת היקף משרתה של העובדת.

(4) ביחס להודעת המוקדמת – הערעור מתקבל, ומהסכומים שהעמותה חייבת לעובדת זכאית העמותה לקזז פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת בשיעור שכר חודש אחד בהתאם לשכר שייקבע.