הפרישי שכר הנובעים מהפחתת אחוזי משרה
טענות התובעת (בעיקרן)- הועסקה בתקופה 1/9/2006- 30/10/2013 בתפקיד סייעת בגני ילדים (7 ש', 86 חודשים); עובדת שעתית, 5 ימים בשבוע: 8:00-16:00 ( 4 ימים בשבוע) + 8:00-13:00 בימי ו'; משרתה הוגדרה 100% במשך כ- 6 שנים; בתחילת לימודיה (2011) ביקשה כי יום ג' יהיה היום החופשי והנתבעת נענתה (ס' 6 לתצהירה), בשנת הלימודים 2013 ביקשה להפחית יום עבודה נוסף בטרם השיבוצים לשנה"ל אך לא נענתה בחיוב או בשלילה ונחשפה באמצעות מסרונים לשבוץ שלה לאותה השנה (ס' 51 לתצהיר); בתלוש 9/2012 התברר לתובעת כי הקף משרתה צומצם מ- 100% ל- 87%, פנתה לריקי נבון (רכזת גנים במועצה) ונאמר לה כי הנתבעת החליטה לשנות את הקף משרתה וזאת ללא שינוי בפועל בשעות העבודה הקבועות של התובעת וכן- במקום שתעבוד בין השעות 8:00-16:00 היא נידרשת לעבוד בשעות 8:30-16:30; חודש לאחר השינוי, הנתבעת לא הפרישה לטובת התובעת את תוספת סייעות לה היא זכאית (החל מ- 10/2012, ע"פ הסכם קבוצי של אגודי ערים לכבאות); שונתה גם הגדרת תפקידה (סייעת גננת בו הוגדרה במשך כ- 6 שנים), בתלוש 11/2012 וצוין "עוזרת גננת"; מעולם לא הוסבר לה או הוגדר תפקידה כסייעת שניה / מתגברת או המשמעות של ההבדלים בהגדרות וכי היא ביצעה את תפקידה כסייעת לגננת לכל דבר ועניין , רק בכתב ההגנה עלו בפניה לראשונה ההגדרות השונות של סייעת / עובדת צהרון ולמיטב הבנתה היא שימשה סייעת לגננת ותו לא (ס' 42 לתצהירה); התובעת פנתה להסתדרות ונציג פנה אל הנתבעת בדרישה לתיקון ולתשלום, אך משלא נענתה וכדי לשמור על זכויות העובדים פעלה יחד עם עובדי מועצה נוספים להקמת ועד; ב- 6/2013 הוקם ועד והתובעת עומדת בראשו כיו"ר; במקום לעמוד על זכויותיה מצאה עצמה עומדת למול גזירות שונות שהוטלו עליה בניסיון להעזיבה.
בשים לב לכך כי נטל ההוכחה מושת על התובעת, כמי שבאה להוציא מידי הנתבעת, מצאנו לדחות את התביעה בעיניין זה.
לכך עוד נוסיף כי גם תחשיביה לא הוכחו וכך למשל, לא הוכח כי תוספת זו היא רכיב פנסיוני; העיד המומחה מטעמה כי אינו בקיא בתנאי השכר של הסייעות או בהסכמי השכר של הרשויות המקומיות, ולא היתחשב בחוות הדעת, לדוגמא בתקופת היעדרותיה של התובעת ב- 9/2013.
הנתבעת מכחישה את זכאות התובעת ואופן החישוב, התובעת לא הצביעה על הוראות החוק החלות עליה, העלתה טענה זו בשפה כללית ורפה ולא עמדה בדרישות הבסיסיות מעובד רשות מקומית בכלל ומסייעת בפרט, המועצה מעולם לא היתנכלה לתובעת ובטח לא מחמת היותה חברה בועד עובדים לכאורה, התובעת לא טענה לפעולה שיש בה להצביע על כוונת המועצה לפגוע בה, התובעת מבקשת עתה ובדיעבד לאחר שהודיעה על התפטרותה בשל הרעה לכאורה בתנאי עבודה, לעשות שימוש ציני ומכוער בתפקיד וועד עובדים ולנצל לרעה את ההגנות המוקנות לועד העובדים ע"פ חוק, התובעת לא הציגה כל מיסמך המעיד כי נבחרה כדין לשמש כנציגת העובדים או כיו"ר ועד העובדים במועצה וכל מינויה התבצע בהתאם לתקנון הסתדרות העובדים.
...
לאור כל זאת – התביעה שכנגד / טענת הקיזוז נדחית.
ברי כי אין בכך כדי מניעה כלשהי מצד הממונה על השכר לפעול בעניין כפי שימצא לנכון, ע"פ דרישות הדין ובכלל זאת ע"פ עקרונות של חובת תום הלב, שוויון, סבירות וכדומה ביחס לעניין זה.
עוד יוער כי טענות התובעת ביחס להפליה (כפי שנטענו גם ברכיבים קודמים) לא הוכחו גם בהקשר זה ונדחות הן.
כללי
התובעת התנגדה לצירופו של המסמך שצוין נספח א' לתצהיר הנתבעת (ראה החלטתנו בדיון עמ' 24-25 לפרוטוקול) ולפיכך אין בעיה לראות בכך כחלק מחומר הראיות.
גם בעניין זה טוב היה לולא נטענו, שהרי אין זו האכסניה/היריבות – לדון בטענותיה!
הוצאות
לאחר ששקלנו אופן ניהול ההליך, הטענות שהועלו ותוצאות ההליך – מצאנו להורות כי כל צד ישא בהוצאותיו.