טענה לפיה יש להרים את מסך ההיתאגדות כדי להטיל אחריות אישית על בעל-מניות או נושא משרה בחברה, תיתקבל רק במקרים בהם מוכח כי השיקולים ביסוד קיום הפעילות באמצעות חברה היו שיקולים שאינם כשרים או כי נפל פגם בהתנהלות בעל המניות או נושא המשרה תוך שימוש לרעה במסך ההיתאגדות (ר' למשל רע"א 996/17 חברת טקסס השקעות בע"מ נ' סאפרדל יזמות בע"מ (31.8.2017).
זאת ועוד - המבקש טען שהחברה עסקה מיום הקמתה בפעילות אלגו-טריידינג וכן כי החברה שימשה אותו רק ככסות לפעילות לא חוקית שלו, וכי היא היתה למעשה "קליפה ריקה" או "אלטר-אגו" שלו ע"א 1206/17 חברת יהלומי סמואל-רוזנבאום (1992) בע"מ נ' מדינת ישראל (9.10.2018); אירית חביב-סגל דיני חברות 353 (כרך א, 2007).
גם עובדה זו מקשה על קבלת טענותיו של המבקש בהקשר זה.
בפסק הדין בענין קונקטיב גרופ שנזכר לעיל, נדחתה טענה להרמת מסך מטעמים דומים, כאשר נקבע בו כי לא הוכח שימוש לרעה במסך ההיתאגדות של החברה לצורך הונאת נושים באופן הפוגע בתכלית החברה או תוך נטילת סיכון בלתי-סביר באשר ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה.
...
אני סבורה כי התשובה לכך חיובית - השאלה העומדת בליבת התובענה היא האם החברה עסקה בניהול תיקי השקעות, ושאלה זו היא משותפת לחברי הקבוצה.
סוף דבר
כעולה מכל האמור לעיל, דין הבקשה נגד המשיב (שהוא היחיד שהגיש סיכומים מטעמו) להידחות, שכן המבקש לא הוכיח קיומה של עילת תביעה אישית נגדו מאחר שלא הוכח ולו ברמה הדרושה לשלב זה של הדיון כי ישנה הצדקה להרמת מסך ההתאגדות נגדו.
לכן, הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נדחית.
