הרמת מסך בשל הפרת חובת הגילוי בחברה

כאמור, התובעות מבקשות לחייב את הנתבעים 4-2 בחובה של החברה, כשהאפשרויות העומדות בפניהן על מנת ליצור חבות אישית של הנתבעים הן: בדרך של "הרמת מסך ההיתאגדות". בדרך של "הטלת אחריות אישית" על אודי בשל פעולותיו וחיובו מכוח דינים שונים, ובתוך כך - חבות לאור קיומה של התחייבות או ערבות אישית בעל פה; חבות מכוח דיני החוזים (הפרת חובת הגילוי וחוסר תום לב); חבות מכוח דיני הנזיקין (רשלנות) וחבות מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

לעניין הטענות של הרמת מסך בשל הסבת החברה לחברת ניכיון שיקים בשוק האפור, נטילת סיכונים בלתי סבירים ומימון דק - התובעות לא הניחו בפני תשתית ראייתית מספקת לביסוסן ודינן להדחות.

...

התוצאה לאור כל האמור, אין מקום להטיל על הנתבע 2 אחריות לתשלום חובות החברה כלפי התובעות.

אשר על כן, ומכל הטעמים המפורטים לעיל, אני דוחה את התביעה.

בהינתן התוצאה אליה הגעתי כאמור, אני מורה על ביטול כל העיקולים הזמניים שניתנו בתיק זה. ניתן היום, ז' אייר תשע"ח, 22 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.

השאלה הטעונה הכרעה במחלוקת שלפני היא – האם יש להרים מסך בעקבות תרגיל "עוקץ", בו הנתבע 2, מנהל בחברה הנתבעת, נטל כספים בסכומים ניכרים ונעלם עימם לחו"ל, וגרם להגשת תביעה זו. כללי 1.

לנוכח הפרת חובת הגילוי הקבועה בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973, קבע כב' הנשיא ברק, שיש לחייב את המערערים ולדחות את הערעור.

...

רביעית, גם אם נקבל את עדות טיבאל, לפיה בלוקה שילם מכיסו חלק מחובות החברה, לאחר שהחברה החדשה הוקמה, הרי, שאין בכך כדי להוביל למסקנה שמדובר בהעדפת נושים.

סיכומו של דבר-משלא הוכחה העילה להרמת מסך, דין התביעה כנגד הנתבעים 1,3,4 להידחות.

אשר להוצאות משפט – אני מחייב את התובעות לשלם לנתבע 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ ולנתבע 4 סך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ. המזכירות תשלח העתק פסק-הדין לב"כ הצדדים.

נזכיר עוד כי על פי ע"א 9183/99 פניגשטיין נ' חברת המהפך (פ"ד נח(4) 693) על התובעת להוכיח כי במועדים הרלוואנטיים קינן בלב הנתבעת "חשש ממשי וקונקרטי" להפיכתה של החברה לחדלת פירעון (שם, בסעיף 9) והתובעת לא עמדה בנטל זה. יתר על כן, השאלה שמעורר בית המשפט העליון בדבר מידת חובת הגילוי על מצבה הקשה של חברה לנושיה ע"י מנהליה, דווקא בוצע במקרה שבפני, כאשר הנתבע סיפר לאנשי התובעת כי החלה כנגדו חקירה של שלטונות מע"מ, אשר גם עיקלו סחורה ב-סכום של 500,000 ₪.

העילות להרמת מסך הן: עירוב נכסים, אי הפרדה בין פעילות החברה לפעילות הפרטית; רכישת סחורות ומתן שיקים בעת שידוע כי התמורה לא תשולם והשיקים לא יפרעו; שימוש בחברה למעשי תרמית, התנהגות בלתי נאותה ועקיפת חוקים שלא למטרות מסחריות ובאופן בלתי הוגן; נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה (ראה גם ד"ר אירית חביב סגל, "דיני חברות לאחר חוק החברות החדש א' " עמ' 258, פרופ' יוסף גרוס, "חוק החברות החדש", עמ' 47 – 46).

בנסיבות ענייננו לא מתקיימת כל נסיבה מיוחדת, אשר תצדיק הרמת מסך, ואף לא הטלת אחריות עקב הפרת חובת תום הלב (ר' לעניין תום הלב, ע"א 10582/02 בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ, פורסם בנבו).

...

סוף דבר 34.

אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעים 2 ו-5 הוצאות בסך כולל של 500 ₪ וכן שכר טירחת עורך דין בסך כולל של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

נזכיר עוד כי על פי ע"א 9183/99 פניגשטיין נ' חברת המהפך (פ"ד נח (4) 693) על התובעים להוכיח כי במועדים הרלוואנטיים קינן בלב אייל ועדי "חשש ממשי וקונקרטי" להפיכתה של החברה לחדלת פירעון (שם, בסעיף 9) והתובעים, כאמור, לא עמדו בנטל זה. יתר על כן, השאלה שמעורר בית המשפט העליון בדבר מידת חובת הגילוי על מצבה הקשה של חברה על ידי מי שמנהלים משא ומתן, דווקא בוצע במקרה שבפני.

העילות להרמת מסך הן: עירוב נכסים, אי הפרדה בין פעילות החברה לפעילות הפרטית; רכישת סחורות ומתן שיקים בעת שידוע כי התמורה לא תשולם והשיקים לא יפרעו; שימוש בחברה למעשי תרמית, התנהגות בלתי נאותה ועקיפת חוקים שלא למטרות מסחריות ובאופן בלתי הוגן; נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה (ראה גם ד"ר אירית חביב סגל, "דיני חברות לאחר חוק החברות החדש א' " עמ' 258, פרופ' יוסף גרוס, "חוק החברות החדש", עמ' 47 – 46).

בנסיבות ענייננו לא מתקיימת כל נסיבה מיוחדת, אשר תצדיק הרמת מסך, ואף לא הטלת אחריות עקב הפרת חובת תום הלב (ראו לעניין תום הלב, ע"א 10582/02 בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ, לא פורסם, 16.10.05).

...

אני מקבלת את עדותם כי היתקיימה ישיבה ביום 24.2.02 וכי הדברים הוצגו בפני התובע והוא נתן הסכמתו.

סוף דבר מכל האמור לעיל עולה כי אני דוחה את התביעה.

התובעים ישלמו לנתבעים יחד ולחוד הוצאות בסך של 500 ש"ח וכן שכר טירחת עו"ד בסך של 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.

כלשונו של המומחה שצוטטה בסעיף 20 לפסק הדין קמא: "הטענה של התובעים שחנייה בגובה 155 ס"מ נמוכה ומגבילה שימוש בסוגים שונים של כלי רכב היא טענה נכונה במקום יש מצוקת חנייה במיוחד בשעות הערב שאז כולם מתחילים לחפש חניות... שמאי התובעים הציג רשימה של 10 סוגי כלי רכב הנמכרים ביותר שרק 50% מהם יכולים לחנות במקום והיתר לא יכולים ולכן נכון לקבוע שווי פגיעה של 50%". בית המשפט קמא ניתח את הסוגיה לפי הוראות הדין והפסיקה וקבע כי מידותיה הקטנות של החנייה לא נימסרו לתובעים ולכן הופרה חובת הגילוי של החברה (סעיף 27 לפסק הדין).

על פיה מוטלות חובות וזכויות של החברה על בעלי המניות שבה, באמצעות הרמת מסך ההיתאגדות המפריד בין בעלי החברה לבין בעלי מניותיה.

...

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני קובעת כדלקמן: הערעור נדחה על מרבית רכיביו.

הערעור מתקבל במובן זה שהאחריות האישית שהוטלה על שכמו של המערער 2 ערן גליקסמן מבוטלת בזה.

לאור התוצאה המאוזנת אליה הגעתי, כאשר הערעור נדחה ברובו והתקבל בחלקו, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.