הרמת מסך בשל אי העברת כספי פנסיה

בהיעדר הסכם עבודה, נטל ההוכחה להוכיח מהו השכר המוסכם, מוטל על כתפי הנתבעת.

כפי שפורט לעיל, החברה הנתבעת חוייבה בפצוי עקב אי העברת כספים לפנסיה על שם התובע.

יחד עם זאת, משלא הוכח שניכתה סכומים משכרו שלא כדין, אין עילה להרמת מסך כנגד מנהלה.

...

לסיכום, לאור הנסיבות המיוחדות שהוכחו בפנינו, טענת הרמת מסך נדחית.

סוף דבר תביעת התובע מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובע: א. הפרשי שכר עבודה בסך 12,440 ₪.

עסקינן בטענה אשר הועלתה לראשונה בסיכומים ומשנדחתה בקשת הנתבע לחקירת התובע בנושא מאזני הנתבעות והרווח הגולמי שהופק , בהיעדר רלבאנטיות, לא מצאנו מקום לקבל טענת הנתבע בעיניין זה. בשים לב לכל אחד מטעמים אלה ולא כל שכן בהצטברם, אנו דוחים את טענת הנתבעים בעיניין זה. יוער כי ככל שהנתבעים ביקשו להלין על החלטת בית הדין אשר להפניית שאלות בנוגע למאזני החברות, היה עליהם לעשות כן בדרך ובמועד המותווה בדין ולא בשלב הסיכומים.

לפיכך , התובע לא עמד בנטל ההוכחה הדרוש לתמוך בתביעתו להרמת מסך ההיתאגדות עקב אי העברת כספים שנוכו ממשכורתו לקרן הפנסיה.

...

לפיכך , אנו קובעים כי בנסיבות מקרה זה , יש להורות על הרמת מסך ההתאגדות מקום בו המעסיק , נהג בחוסר תום לב כלפי עובדיו והמשיך להעסיקם, בידיעת מנהליו או בעלי מניותיו כי אין באפשרותם ולהמשיך ולשאת בתשלום שכרם.

סוף דבר- על יסוד האמור לעיל , הננו מחייבים את הנתבעים 1-4 ביחד ולחוד לשלם לתובע תוך 30 יום מהיום את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסכום של 495,890 ₪.

תביעת התובע להשבת כספים בגין דלקן ושימוש בטלפון נייד ,נדחית.

וראו גם: בגץ 132/15 פלסטק נ' איפראימוב (5.4.17, כב' השופטת אסתר חיות), שבו נסקרו ואושררו הילכות הרמת המסך המרכזיות של בית הדין הארצי תוך אמירה והדגשה כי נקבע בהן "עוד בראשית שנות האלפיים כי יש להרחיב את השמוש בכלי זה ככל שהדבר נוגע לעובדים". באופן ספציפי לענייננו, קובעת הפסיקה כי אי העברת נכויי עובד לקרן הפנסיה אליה היו מיועדים, הנה ככלל עילה מספקת להרמת מסך (ראו: עע 1137/02 אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה (19.1.03); עע 185/08 אופיר סטרוגו סוכנות לביטוח נ' ברגר (14.10.09); עע 1401/04 ברק נ' פרץ (5.9.06)); גם: עע 9912-04-14 פטרמן נ' רימדן (29.9.16)); עע 15288-12-10 בוימל נ' פלזן (8.5.12)).

פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת בסך 4,718 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום 31.12.16 (סיום העבודה) פיצוי בגין אי מתן הפרשות לפנסיה בסך 5,757 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום 15.7.16 (אמצע התקופה בגינה משולם הפצוי) פיצוי על אי תשלום דמי חגים בסך 9,326 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום 6.6.12 (אמצע התקופה בגינה משולם הפצוי).

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ט, (07 אפריל 2019), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

לאחר שעיינו במועדים שבהם שולמו לתובע דמי הבראה מדי שנה (ראו פירוט בסעיף 22 לכתב התביעה, שלא נסתר) השתכנענו כי הנתבעת נהגה לשלם לתובע בכל שנה דמי הבראה עבור השנה הקודמת.

לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה.

בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות בסך 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

כך לדידי, לצורך אישור תובענה ייצוגית בגין אי העברת כספי נכויים לקרן פנסיה אין די ברמת ההוכחה הנדרשת לצורך הרמת מסך בתביעה האישית אלא שיש להוכיח כי היה שימוש לרעה באישיות הנפרדת של החברה כדי להונות את העובדים דהיינו להוכיח עירוב נכסים או הקמת חברות סדרתית.

ניתנה היום, י' תמוז תש"פ, (02 יולי 2020), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.

...

לסיכום מר פארס ישלם לתובעים בתוך 30 יום את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל: לתובע 1: הפרשות חסרות לפנסיה – 5,265 ש"ח הפרשות לקרן השתלמות – 3,900 ש"ח דמי הבראה – 1855 ש"ח לתובע 2 : הפרשות חסרות לפנסיה – 5,265 הפרשות לקרן השתלמות – 3,900 דמי הבראה – 1855.

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נדחית.

משנדחתה הבקשה לאישור ואילו התביעות האישיות התקבלו במלואן, ובשים לב להתנהלות הצדדים בתיק אני קובעת כי מר פארס ישלם לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט ושכ"ט בסך 2,000 ₪.

בכפוף להכרעה בשאלות שלעיל, חלוקים הצדדים בשאלה ביוזמת מי הסתיים הקשר בין הצדדים ומתי בדיוק הסתיים, וכפועל יוצא מכך חלוקים הם אשר לזכאותה של התובעת לפצויי פיטורים , הודעה מוקדמת ולפצוי בגין העידר שימוע כמו גם לתשלומים שונים מכוח חוק שויון הזדמנויות בעבודה וחוק עבודת נשים.

לפיכך לא מצאנו מקום לפסוק לתובעת פיצוי ברכיב זה. פיצוי בגין אי העברת כספים במועדם לקרן הפנסיה רכיב זה לא כומת בכתב התביעה ולא שולמה אגרה בגינו.

כך למשל נקבע שגם אי העברת נכויים משכר העובד ליעדם, מהוה עילה מספקת להרמת מסך.

...

משלא הביאה בתובעת כל ראיה לביסוס טענתה בעניין זה – דינה להידחות.

דין התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3 להידחות.

התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 נדחית.