מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הרכב מורחב של שבעה שופטים ידון בערעור

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בפסק הדין שניתן בהרכב מיוחד של שבעה שופטים, בית המשפט אימץ את טענות המערער בכל הנוגע לנטל תשלום מזונות ילדים לאחר גיל 6 ועד גיל 15.
בנוסף צדקה הרשמת כאשר קבעה כי שעה שניתן פסק הדין מלכתחילה בהרכב מורחב של שבעה שופטים, דיון נוסף על פסק הדין הוא הליך חריג שבחריגים (דנ"א 217/17 פלונית נ' פלונית (2.4.2017); דנ"א 2382/17 פלוני נ' פלוני (3.4.2017.
...
דין הערעור להידחות אף מבלי להידרש לעמדת הצד שכנגד.
במקרה זה, על פניו, המערער אינו עומד במבחן ה"טעם המיוחד" ולוּ בשל כך, דין בקשתו וממילא דין ערעורו להידחות.
בשים לב לכל האמור, דין הבקשה להידחות, אך מפני שלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2013 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בקשת ההצטרפות הוגשה נוכח החלטתי מיום 16.6.2013 [ע"ע 19676-11-10 מדינת ישראל - הממונה על התשלום הגימלאות - רונית חיות] במסגרתה הוריתי, מתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969, על קיום הדיון בעירעור בהרכב מורחב של שבעה שופטי בית הדין הארצי ושני נציגי ציבור.
...
בקשת ההצטרפות הוגשה נוכח החלטתי מיום 16.6.2013 [ע"ע 19676-11-10 מדינת ישראל - הממונה על התשלום הגמלאות - רונית חיות] במסגרתה הוריתי, מתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969, על קיום הדיון בערעור בהרכב מורחב של שבעה שופטי בית הדין הארצי ושני נציגי ציבור.
אקדים אחרית לראשית ואומר כי בנסיבות המקרה הנדון, לאור השאלות המשפטיות המתעוררות בו, מתקיימים התנאים המצדיקים היענות לבקשת ההצטרפות של הלשכה לערעור כ"ידיד בית משפט" וכי על כן דין הבקשה להתקבל.
לטענת המדינה, נערך למשיבה שימוע ולאחריו הגיע הממונה למסקנה, כי לא התקיימה כל נסיבה המצדיקה הארכת מועד תקופת ההתיישנות.
] ולענייננו לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה הנדון ולטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי בהצטרפותה של לשכת עורכי הדין להליך, יהיה כדי לתרום תרומה לבירור והכרעה בסוגיות המשפטיות הנדונות לראשונה בנוגע לפרשנות סעיף 50 לחוק הגמלאות ויישומו הלכה למעשה בהחלטת הרשות המינהלית.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

החלטנו פה אחד, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, לידון בבקשת רשות העירעור כאילו ניתנה רשות לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 והוגש ערעור על פיה, ולדחות את העירעור לגופו בלא צו להוצאות.
...
הערעור נדחה בפסק דינו המעמיק של בית המשפט המחוזי, בנימוק המרכזי כי קיים קושי להכיר בהורות מכוח הסכם בלבד, והרחבה שכזו אינה יכולה להיות יציר הפסיקה.
עם זאת אבהיר, כי אין להבין מדבריי, כי סבור אני שהמבקשת מתעלמת מטובתה של התינוקת.
הטעמים שבגינם ראיתי חשיבות לשמור את הסעד המוצע בתוך מסגרת החוק על דרך של תוספת סמכות לוועדת החריגים שהוקמה מכוחו, הם בעיניי בדיוק הטעמים אשר בגינם אין לאפשר הסדרים חוזיים פרטיים שאינם תחומים במסגרת חוקית ואינם מפוקחים באמצעות מנגנוני בקרה מתאימים לשמירה על האינטרסים החברתיים הכרוכים בכך.
מהאמור עד הנה גם מתבקשת מסקנה נוספת והיא שכל ההסדרים המעין-חוזיים שערכה המערערת עם: תורמת הביצית, תורם הזרע ואחייניתה הפונדקאית – אינם יכולים להעניק למערערת בדין הקיים את האפשרות לקבל "צו הורות", או הכרה כהורה של הילדה שנולדה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2014 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

לכל אדם עומדת זכות חוקתית לקיום אנושי בסיסי שיבטיח תנאי מחייה מינימליים בכבוד (בג"צ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (28.2.2012), ניתן בהרכב מורחב של שבעה שופטים).
לאחר ששקלתי את נסיבותיו של תיק זה ואת הנתון החשוב שאני ערכאת ערעור שאינה גוזרת את הדין מראשיתו, לא ראיתי לנכון ליישם דרך זו של בית משפט השלום ברמלה, אם כי יש לה ברכה משל עצמה, וראוי כי שופטי הערכאה הראשונה (בדרך כלל בית משפט השלום הוא זה שדן בעבירות מס), ישקלו בכובד ראש אפשרות לפעול על פי המתכונת המוצעת באותו פסק דין, או מתכונת דומה לכך".
...
שיטת החישוב של הקנס שאותה הציעה המאשימה, איננה מקובלת עליי וזאת מכל הטעמים שלהלן: לא הובא בפני כל הסבר כיצד נקבע כי שיעור הקנס צריך לנוע בין חמישה לעשרה אחוז מסך כל ההכנסות שהועלמו והמע"מ שלא שולם; לא הוצגה בפני כל אסמכתא משפטית, בדמות הוראת חוק או פסק דין, שיש בה בכדי לבסס את הטענה שקנסות בעבירות מס נקבעים כאחוז מסוים מתוך סך ההכנסות שהועלמו או מסך המס שהיה על הנישום לשלם; המאשימה טענה ששיטת חישוב הקנס המוצעת מקורה בהנחיה פנימית שנהוגה במשרדם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד מציינת המבקשת, כי ככל שבקשת רשות העירעור, שבכוונתה להגיש, תיתקבל על ידי בית המשפט העליון, תנתן למבקשת רשות ערעור, ובהנחה שהערעור יתקבל, הרי שיהיה בכך כדי לדחות את תביעת הקטינה על הסף (בנוסף לתביעת ההורים שכבר נדחתה על הסף) ולייתר את הדיון בהליך זה. לפיכך, והיות שהדיון בהליך שבעניינינו עלול להתייתר לחלוטין, יש לעכב את הדיון עד לאחר שתנתן החלטה בבקשת רשות העירעור שתוגש על ידה.
עד מתן פסק הדין בעיניין המר, נהגה ההלכה שנקבעה בעיניין זייצוב (ע"א 518/82 ד"ר רינה זייצוב נ' שאול כץ, מ(2) 85), שניתנה על ידי בית המשפט העליון בהרכב מורחב של חמישה שופטים, כ- 25 שנים קודם לכן, על פיה הוענקה ליילוד זכות תביעה בעילה של "חיים בעוולה" (הידועה כ"טוב מותי מחיי"), ולהורים הוקנתה זכות תביעה בעילה של "הולדה בעוולה". בפסק הדין בעיניין המר, שניתן בהרכב מורחב של שבעה שופטים, החליט בית המשפט העליון לשנות את הילכת זייצוב, על דרך ביטול זכות התביעה שהוקנתה ליילוד בעילה של "חיים בעוולה", וכן קבע כי מעתה ואילך תוקנה זכות התביעה להורים, אשר יהיו רשאים לתבוע את נזקיהם כניזוקים ישירים, בגין לידת ילדם במומו, וההוצאות הכספיות הכרוכות בגידולו ובחייו הבוגרים, הוצאות הנובעות מאי גילוי המומים בשלב ההריון, בשל רשלנות רפואית, ככל שזו תוכח.
...
לפני בקשה לעיכוב הדיון בתובענה, וזאת עד הכרעת בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על החלטתי מתאריך 30.09.2014 (להלן: "הבקשה").
בעניין אשר בפני הגיעה המבקשת למסקנה מרחיקת לכת, בסוברה, כי אם התיישנה תביעת ההורים, הרי שגם היילוד איבד את זכותו להגיש תביעה בגין נזקיו, ובלשונה: הלכת בית חולים הסהר האדום "לא תחול על ילוד כאשר הוריו אינם יכולים להגיש תביעתם מכיוון שזו התיישנה עובר למתן פסק הדין בעניין המר, וזאת למשך שנה מיום שניתנה החלטת בית המשפט העליון בעניין הסהר האדום". על כן, מציינת המבקשת בבקשתה, כי משהתיישנה תביעת הוריה של הקטינה כחצי שנה לאחר מתן פסק הדין בעניין המר, לא חלה בענייננו הלכת בית חולים הסהר האדום, ולכן, היות ועילת התביעה של הקטינה בוטלה בהחלטתי, בהתאם לפסק הדין בעניין המר, יש להורות על דחיית תביעתה על הסף במקרה בו תביעת הוריה התיישנה.
עובדה שאיננה שנוייה במחלוקת היא, שההורים לא הזדרזו להגיש את תביעתם, אולי בשל המבוכה והבלבול שיצר פסק הדין בעניין המר, או מכל סיבה אחרת, אולם משהוגשה התובענה בסופו של דבר, במאי 2014, גם בשם היילודה, ברור היה, כי במועד הגשתה, ועל פי תוצאת פסק הדין בעניין המר, אין ליילודה זכות תביעה.
סוף דבר נוכח דחיית הבקשה, הנני קובעת כדלקמן: התובעת תגיש חוות דעת רפואית לעניין נכותה וצרכיה בתוך 30 ימים מתאריך היום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו