עוד מציינת המבקשת, כי ככל שבקשת רשות העירעור, שבכוונתה להגיש, תיתקבל על ידי בית המשפט העליון, תנתן למבקשת רשות ערעור, ובהנחה שהערעור יתקבל, הרי שיהיה בכך כדי לדחות את תביעת הקטינה על הסף (בנוסף לתביעת ההורים שכבר נדחתה על הסף) ולייתר את הדיון בהליך זה. לפיכך, והיות שהדיון בהליך שבעניינינו עלול להתייתר לחלוטין, יש לעכב את הדיון עד לאחר שתנתן החלטה בבקשת רשות העירעור שתוגש על ידה.
עד מתן פסק הדין בעיניין המר, נהגה ההלכה שנקבעה בעיניין זייצוב (ע"א 518/82 ד"ר רינה זייצוב נ' שאול כץ, מ(2) 85), שניתנה על ידי בית המשפט העליון בהרכב מורחב של חמישה שופטים, כ- 25 שנים קודם לכן, על פיה הוענקה ליילוד זכות תביעה בעילה של "חיים בעוולה" (הידועה כ"טוב מותי מחיי"), ולהורים הוקנתה זכות תביעה בעילה של "הולדה בעוולה".
בפסק הדין בעיניין המר, שניתן בהרכב מורחב של שבעה שופטים, החליט בית המשפט העליון לשנות את הילכת זייצוב, על דרך ביטול זכות התביעה שהוקנתה ליילוד בעילה של "חיים בעוולה", וכן קבע כי מעתה ואילך תוקנה זכות התביעה להורים, אשר יהיו רשאים לתבוע את נזקיהם כניזוקים ישירים, בגין לידת ילדם במומו, וההוצאות הכספיות הכרוכות בגידולו ובחייו הבוגרים, הוצאות הנובעות מאי גילוי המומים בשלב ההריון, בשל רשלנות רפואית, ככל שזו תוכח.
...
לפני בקשה לעיכוב הדיון בתובענה, וזאת עד הכרעת בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על החלטתי מתאריך 30.09.2014 (להלן: "הבקשה").
בעניין אשר בפני הגיעה המבקשת למסקנה מרחיקת לכת, בסוברה, כי אם התיישנה תביעת ההורים, הרי שגם היילוד איבד את זכותו להגיש תביעה בגין נזקיו, ובלשונה: הלכת בית חולים הסהר האדום "לא תחול על ילוד כאשר הוריו אינם יכולים להגיש תביעתם מכיוון שזו התיישנה עובר למתן פסק הדין בעניין המר, וזאת למשך שנה מיום שניתנה החלטת בית המשפט העליון בעניין הסהר האדום". על כן, מציינת המבקשת בבקשתה, כי משהתיישנה תביעת הוריה של הקטינה כחצי שנה לאחר מתן פסק הדין בעניין המר, לא חלה בענייננו הלכת בית חולים הסהר האדום, ולכן, היות ועילת התביעה של הקטינה בוטלה בהחלטתי, בהתאם לפסק הדין בעניין המר, יש להורות על דחיית תביעתה על הסף במקרה בו תביעת הוריה התיישנה.
עובדה שאיננה שנוייה במחלוקת היא, שההורים לא הזדרזו להגיש את תביעתם, אולי בשל המבוכה והבלבול שיצר פסק הדין בעניין המר, או מכל סיבה אחרת, אולם משהוגשה התובענה בסופו של דבר, במאי 2014, גם בשם היילודה, ברור היה, כי במועד הגשתה, ועל פי תוצאת פסק הדין בעניין המר, אין ליילודה זכות תביעה.
סוף דבר
נוכח דחיית הבקשה, הנני קובעת כדלקמן:
התובעת תגיש חוות דעת רפואית לעניין נכותה וצרכיה בתוך 30 ימים מתאריך היום.
