הקצאת קרקע על ידי מנהל מקרקעי ישראל

אם כן, המקרקעין נחשבים ל"מקרקעי ישראל" ומנוהלים על ידי הנתבעת, היא רשות מקרקעי ישראל.

הגשמת צדק חלוקתי בהקצאת מקרקעין על-ידי מינהל מקרקעי ישראל.

...

לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה, במובן זה שאני מורה לרמ"י להחכיר להדס את הזכויות במקרקעין בהתאם לנוהל 35.17B כך שזכויות החכירה בגין יחידת הדיור הראשונה יוקצו בהתאם לזכויותיה כדיירת מוגנת וזכויות החכירה בגין יחידת הדיור השנייה יוקצו בפטור ממכרז ובתשלום בשיעור 91%.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי ואף בהתחשב בהסכמתה של רמ"י להקצות את הזכויות במקרקעין, אני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהקשר זה יודגש כי אין מחלוקת בין הצדדים על כך שעל הקבוץ חלו מיגבלות ביכולתו להשכיר לצדדי ג' מקרקעין שהוקצו לו על ידי מנהל מקרקעי ישראל זה (כתוארו אז- כיום רשות מקרקעי ישראל – להלן: "המנהל") זאת לאור הוראת הסכם החכירה לבין הקבוץ למנהל והוראות הדין ובכלל זה חוק ההתיישבות החקלאית [סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים] תשכ"ז – 1967 (להלן-"חוק ההתיישבות"), ולטענת רפת בערבה כל מבנה הסכם 2004 נועד אך ורק בכדי להעלים מהמנהל את עובדת השכרת המקרקעין ע"י הקבוץ לרפת בערבה , ולעומת זאת טען הקבוץ כי מדובר בהסכם שירותים של ממש.

...

לאור תוצאת פסק הדין,אני מורה על קיזוז הסכום המגיע לרפת בערבה בהתאם לסעיף 405.1 לעיל מסכום החיוב שעל רפת בערבה לשלם לקיבוץ.

בשים לב להיקף ההליכים שהתנהלו בתיק זה ודחיית חלקה המכריע של תביעת רפת בערבה,ומאידך לחלק היחסי המשמעותי בתביעות הקיבוץ שנדחו באופן מלא או חלקי, אני מחייב את רפת בערבה לשלם לקיבוץ שכר טרחת עו"ד בשיעור של 10% (כולל מע"מ) מסכום החיוב שיהיה על רפת בערבה לשלם לקיבוץ לאחר קיזוז הסכום המגיע לרפת בערבה בהתאם לסעיף 405.1 לעיל.

בנוסף , אני מורה לקיבוץ , בהתאם להוראות תקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 להגיש עד ליום 15.2.2020 בקשה לקביעת הוצאות משפט, וביחד עימה יגיש הקיבוץ גם תחשיב מפורט לצורך מתן פסיקתא של סכומי החיוב בהתאם לפסק הדין , וכן סכום היתרה לתשלום לאחר קיזוז החיוב שנקבע לטובת רפת בערבה, והפחתת סכום הפיקדון.

עיינתי בפס"ד שניתן ופורסם ביום 26.1.20 בו ביהמ"ש (כב' השופט מנדלבום) סוקר את טענות הצדדים ובין היתר מציין בפיסקה 11 בזו הלשון: "בהקשר זה יודגש כי אין מחלוקת בין הצדדים על כך שעל הקבוץ חלו מיגבלות ביכולתו להשכיר לצדדי ג' מקרקעין שהוקצו לו על ידי מנהל מקרקעי ישראל זה (כתוארו אז- כיום רשות מקרקעי ישראל – להלן: "המנהל") זאת לאור הוראת הסכם החכירה לבין הקבוץ למנהל והוראות הדין ובכלל זה חוק ההתיישבות החקלאית [סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים] תשכ"ז – 1967 (להלן-"חוק ההתיישבות"), ולטענת החברה כל מבנה הסכם 2004 נועד אך ורק בכדי להעלים מהמנהל את עובדת השכרת המקרקעין ע"י הקבוץ לחברה , ולעומת זאת טען הקבוץ כי מדובר בהסכם שירותים של ממש.

...

עם זאת, אני סבור כי נכון במקרה זה לפסוק לתובע בגין העזרה וההוצאות בעתיד ובעיקר בשל ההגבלה הקלה מאוד ממנה הוא סובל בניידותו עקב התפיחות הקבועה ברגלו השמאלית, פיצוי גלובאלי בסך 50,000 ₪.

באשר לראש הנזק כאב וסבל אני מקבל את הצעתו של הקיבוץ בסיכומיו לפיצוי בסך 350,000 ₪, שנראית סבירה והוגנת בהתחשב בנכות הרפואית, האשפוז, המעקב הרפואי וגילו של התובע.

סוף דבר מכל האמור, מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע מס' 3 ללא צו להוצאות.

בית המשפט הוסיף, כי אין טענה לפיה הבעלים במקרקעין בשנות הששים של המאה הקודמת, היינו רשות הפיתוח, מנהל מקרקעי ישראל, או גוף אחר מטעמו, היו מעורבים במתן רשות בלתי הדירה, לה טוענת המערערת.

בהקשר אחרון זה נדחתה טענה בדבר שהוי, נוכח ההנחה כי הקצאת מקרקעין על ידי הערייה היא פעולה אשר על פי טיבה נוטה להותיר שובל של תעוד במסמכים.

...

הגם שיש יסוד לטענת המערערת, כי לא נשללה לחלוטין האפשרות למתן רשות מכללא במקרקעי ציבור, על יסוד הקביעות העובדתיות המפורטות לעיל, המסקנה כי לא מדובר באחד מן המקרים הנדירים בהם תוכר זכות כאמור, מקובלת עלינו במלואה.

התוצאה של כל האמור היא, כי יש לדחות את ערעור המערערת.

סוף דבר, הערעורים נדחים.

החל מיום 30.4.03 התקבלו החלטות הנהלת המינהל המקפיאות את האפשרות להקצות נחלות בהתאם להוראה 31, כדלקמן: (-) ב-30.4.03 פורסמה החלטה הנהלה מספר 863 [footnoteRef:1] לפיה עד לגיבוש הצעה למועצת מקרקעי ישראל (להלן: "המועצה") בנושא איוש נחלות פנויות, אשר תגובש על ידי מנהלת האגף החקלאי במינהל, אין לאייש נחלות פנויות במרכז הארץ ובאיזור עדיפות ב' (להלן: "החלטת ההקפאה"); (-) ביום 14.1.04 פורסמה החלטה הנהלה מספר 1046 המתקנת ומרחיבה את החלטת ההקפאה, לפיה עד אשר תגובש הצעת החלטה למועצה ע"י מנהלת האגף החקלאי, אין לאייש נחלות פנויות מלבד באיזור קו עימות; (-) ביום 24.3.04 פורסמה החלטה הנהלה מספר 1103 המתקנת את החלטה 1046 ובה הוחלט כי עד לאישור הצעה כוללת בנושא איוש נחלות הפנויות ברחבי הארץ, אשר תוכן על ידי האגף החקלאי, מאושר איוש נחלות פנויות במושבים באיזור עדיפות א', אשר שווי הנחלה בהם אינו עולה על 100,000 $, כולל פיתוח.

...

התוצאה נוכח האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

התובעים ישלמו את הוצאות הרשות, בסכום של 40,000 ₪.

נוכח התחייבות האגודה מיום 30.9.02,[footnoteRef:47] ישלמו התובעים לאגודה הוצאות מופחתות בסכום של 10,000 ₪.