מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הקצאת מקרקעין לצורך הקמת מפעל באזור עדיפות לאומית

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מתברר כי ביום 15.06.2016 היתקבל נוהל חדש ברשות מקרקעי ישראל, שסומן נוהל B35.02 הקצאה בפטור ממכרז לתעשייה ומלאכה לרבות מבנים להשכרה בקוו עימות ובאיזור עדיפות לאומית א' והרחבת מיפעל (להלן: נוהל 35) (צורף כנספח "ב" לתשובה).
הקצאת הקרקע למוסך לאור האמור, יש לבחון האם נפל פגם בהחלטת המשיבים 1 ו-3 לדחות את בקשת העותר מהטעם כי בקשתו אינה עומדת בתנאי הסף על פי הוראת חוזר המנכ"ל. על פי ההחלטה נמצא כי בקשת העותר אינה עומדת בתנאי סעיף 5.2: המבקש מעוניין בהקצאה שמטרתה שימוש בקרקע לצורך הקמה או הרחבה של מיפעל תעשייתי או מיפעל שתחום עסוקו מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לתעשיה או מלאכה.
...
סוף דבר בשים לב לכל האמור הגעתי למסקנה כי טעתה הוועדה כאשר דחתה את בקשתו של העותר על הסף.
שוכנעתי כי עסקו של המשיב, מוסך לתיקון רכבים, עונה להגדרת "מפעל למלאכה" ועל כן היה על הוועדה לדון בבקשה לגופה.
על כן אני מקבל את העתירה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים 17 מרץ 2019 ע"א 32066-10-18 שגב ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח' בפני כב' הנשיא אברהם אברהם כב' השופט ערפאת טאהא כב' השופטת אילונה אריאל המערער דוד שגב ע"י ב"כ עוה"ד מרדכי נבון ויריב אזולאי המשיב מנהל מקרקעי ישראל ע"י ב"כ עוה"ד רוני אור ערעור על פסק דינו של בית משפט בנצרת (כב' השופטת א' אבו אסעד) מיום 4.9.18 בתיק אזרחי מס' 60848-12-13 פסק דין
על כן, שגב לא היה רשאי להחליט על שינוי השמוש בכס באורח חד צדדי, מקום בו הוא קיבל לרשותו נכס מנכסי הציבור על מנת שישמש לצרכי הקמת מיפעל באזור עדיפות לאומית - הקצאה בפטור ממכרז, אשר נועדה לשימוש קונקריטי שייעשה על ידו.
...
בשים לב לאמור, סבורני כי לא היה מקום לראות בתקופת 3.5 החודשים שחלפה מיום פנייתו הקונקרטית של שגב לאישור השכרת הנכס ליקבי תבור תוך שינוי מטרת השימוש (27.10.2013) ועד למענה בכתב של רמ"י (10.2.2014), ככזו המלמדת על התרשלות מצד רמ"י או על התנהלות חסרת תום לב מצדה.
לפיכך, סבורני כי לא היה מקום לפסוק לשגב פיצוי בגין רכיב זה. מכל מקום ואף אם היה מקום לראות באותם 3.5 חודשים כעיכוב בלתי סביר (ולא היא), ברי כי שגב לא היה זכאי לפיצוי בגין מלוא התקופה, אלא אך בגין התקופה החורגת מן הזמן הסביר למתן מענה לפנייתו.
אשר לנזק הנפשי - משנקבע כי רמ"י לא התרשלה ולא הפרה חובותיה כלפי שגב, ממילא מתייתר הדיון בסוגיה זו. אף לגופו של עניין, סבורני כי גם בעניין זה הדין עם רמ"י. הנזק הנפשי לו טוען שגב וכקביעת המומחה מטעם בית המשפט, נגרם בשל ההליכים המשפטיים אותם ניהל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

העובדות ועיקרי פסק הדין של בית משפט קמא המשיבה מס' 1 הרלבנטית לענייננו, רשות מקרקעי ישראל (להלן: "המשיבה"), הקצתה למערערות (אדריאל בע"מ ותמדים בע"מ), כל אחת בנפרד ובפטור ממכרז, קרקע הממוקמת צפונית לקרית שמונה, זאת למטרת תעשיה ומלאכה (ועל פי המפורט בחוזים – לצורך הקמת מיפעל לייצור מזון ומפעל לייצור תוסף מזון, בהתאמה לכל אחת מהמערערות).
המערערות הציגו מצג כי הן מבקשות שהמקרקעין יוקצו להן למטרת הקמת שני מפעלי מזון וכל זאת על מנת לקבל מגרשים בפטור ממכרז וללא תמורה, תוך ניצול מדיניות ראויה המבקשת לעודד תעשיה באיזור עדיפות לאומית, בעוד שלמעשה לא הייתה למערערות כוונה להקים במקרקעין מיפעל כמפורט או כל מיפעל תעשייתי אחר, אלא מבנה מסחרי מניב.
...
לסיכום, בדין נקבע כי המערערות הפרו את החוזים בהפרות יסודיות וכי הפרות אלו, משלא תוקנו, הצדיקו את הודעת הביטול שנשלחה למערערות.
עוד הובהר, כי ההנחה לפיה הריסת אולם האירועים תסב למערערות שם נזקים כספיים אינה משנה מסקנה זו, משעה שאין באמור להוות משקל נגד להתנהלות החמורה של החוכרת שם ולחשיבות השמירה וההקפדה על האינטרס הציבורי.
לאחר שקילה לא מצאנו להתערב בעמדה זו של המשיבה ובפרט משעה שכאמור המשיבה היתה נכונה לשקול פתרון, לפנים משורת הדין, שאינו הריסה של המבנה והשבת קרקע פנויה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

במקום אחר נפסק לגבי תקנה 25(5)(ב) לתקנות חובת המכרזים: "הוראת תקנה זו מאפשרת למינהל להיתקשר בעיסקה במקרקעין ללא עריכת מיכרז כאשר עסקינן במקרקעין המצויים באיזורי עדיפות לאומית וההתקשרות היא לצורך הקמת מיפעל שתחום עסוקו תעשיה או מלאכה. ברי כי תכליתו של פטור זה הנה לעודד יזמים לפתוח תעשייה וליצור מקומות עבודה באיזורי עדיפות לאומית. על מנת לממש תכלית זאת, הקרקע ניתנת ללא מיכרז בכדי לקצר את ההליך הבירוקראטי הכרוך בהקצאת קרקעות, וכן במחיר מופחת" (דברי כב' השופטת ר' ברקאי בה"פ (ב"ש) 24081-07-11 אילת פלסטיק בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל (ניתן ביום 24.12.2012).
...
בנסיבות המקרה דנן, החסרים המפורטים בסעיפים 34 ו-35 לעיל הם פגמים שמביאים לביטול ההחלטה מיום 16.3.2022, וכך אני מורה.
אין בידי להיעתר לסעד הנוסף שהתבקש בעתירה, והיא ליתן צו המורה לרמ"י ליתן החלטה חדשה בה תאושר בקשת העותרת להקצאת הקרקע.
המשיבה תשלם למבקשת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

הרקע לעתירה העולה מהמסמכים שצרפו הצדדים הוא כמפורט – עוד בסוף שנת 2011 המליץ משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה על הקצאת מקרקעין הידועים כמגרש 141A1 באיזור התעשייה הדרומי באשקלון (להלן: "המיגרש"), לעותרת, למטרת הקמת מבנה למיחזור פסולת ביניין.
במענה לפניית העותרת לאפשר שינוי שימוש במטרת חוזה הפיתוח לגבי מיגרש A141 השיבה רמ"י, כדלקמן: הסכם הפיתוח הסדיר תקופת פיתוח של 36 חודשים לצורך הקמת מבנה תעשייתי למטרת מחזור פסולת ביניין.
תקנה זו פוטרת את רמ"י (גם ללא צורך בהחלטת ועדת הפטור) מחובת מיכרז לעסקה במקרקעין כשנושא ההיתקשרות הוא "הענקת זכויות במקרקעין באיזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר". בעניינינו אין מחלוקת שההקצאה הראשונית התבצעה, ולמעשה, אין מדובר במחלוקת האם להקצות קרקע או לא לגורם מסוים, שאז הסמכות היא אכן לבית המשפט לעניינים מינהליים.
...
הוחלט להיעתר לבקשה, כמפורט להלן.
בכל מקרה אין אפשרות להיעתר לבקשת העותרת, שכן "...הקצאה בפטור ממכרז למטרת מפעל המבוססת על המלצת משרד הכלכלה מתייחסת להמלצה אשר ניתנת לפעילות תעשייתית ספציפית אשר נבחנה ואושרה ע"י משרד הכלכלה ועל כן בכל מקרה אין באפשרות רמ"י להיענות לבקשה מסוג זה". כמו כן: "החברה הכלכלית אשקלון חילקה את המגרש הנדון לחמישה מגרשים במסגרת תשריט. תשריט החלוקה אושר ע"י רמ"י וככל הידוע לרשות הוא הוגש לאישור הועדה המקומית. ככל הידוע לרמ"י יש המלצות של משרד הכלכלה להקצאות בפטור ממכרז של חמשת המגרשים שעתידים להיווצר מחלוקה זו, לחמישה מפעלים של צדדי ג', ועסקאות בהתבסס על המלצות אלו ייבחנו ויקודמו בהתאם לנהלי הרשות". במסגרת עתירתה כאן טוענת העותרת, בין היתר, טענות אלה: לטענתה, אין זה סביר לחסום אפשרות חלופית למיצוי המטרות של הנכס, הכשרות והלגיטימיות, מבחינה תכנונית ועסקית.
נמצא כאמור, כי דין העתירה להידחות על הסף - סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים מסמיך את בית המשפט לעניינים מנהליים לדון ב"עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה .
העתירה נדחית אפוא על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו