מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הקצאת מגרשים באגודות ישובים חקלאיים לבניית דירות מגורים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

פתח דבר מועצת מקרקעי ישראל החליטה להקצות במסגרת הרחבות למגורים באגודות ישובים חקלאיים, מספר מוגבל של מגרשים בתיאום תיכנוני מוקדם ומוסכם, לבניית דירות מגורים.
...
לעניין הטענה כי הדבר מנוגד לסיכום עם באי כח כל הצדדים, הרי שסיכום זה לא הוכח, ולא הוכח כי בא כוח מירון אשר היה צד להליך, הסכים להכרעת האחים ליתן את מגרש ההרחבה לתובע.
התובע לא עמד בנטל זה. מאחר שהתביעה נדחתה, מתייתר הצורך לדון בהודעה צד ג' ואני מורה על דחייתה.
בשים לב לאמור לעיל, אני מורה כי : התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 76,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 737, מיום 17.12.1995, בדבר "הרחבות למגורים באגודות ישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שתופי, מושב שתופי, קבוץ, או אגודה שתופית חקלאית", "גודל המגרשים יהיה עד חצי דונם. כאשר קיים אילוץ תיכנוני ו/או טופוגראפי ניתן להקצות מיגרש שגודלו יותר מחצי דונם אך לא יותר מדונם אחד, באישור ועדת חריגים ארצית של המינהל". החלטה זו לא נזכרה באופן מפורש בכתב התביעה, אולם התובעת לא חלקה על קיומה והדבר עולה מנספחי כתב התביעה ותגובתה לבקשה לסילוק על הסף.
היא הוסיפה, כי על פי בדיקתה, "1) חלוקת המיגרש ל - 2 מגרשים שוים אפשרית מבחינה טכנית כל אחד מהמגרשים מקבל קוי ביניין, כמאושר בתב"ע... בשטח שבין קוי הבניין ניתן למלא את מלוא הזכויות ולבנות בית מגורים של 250 מ"ר...". 2) הבתים שייבנו בתנאים המתוארים בסעיף 1 יהיו דומים לבתי דירות בעיר - אורכיים ובעלי פרוזדור, ללא יכולת (גם של אדריכל אקרובט) ליצור בית איכותי יותר.
...
סיכומו של דבר, תביעתה של התובעת התיישנה, לא עומדות לזכותה הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות ולכן, דין התביעה להידחות.
אני דוחה, אפוא, את התביעה.
התובעת תשלם לנתבעת את הוצאות ההליך עד כה, בסך של 6,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

במועדים הרלוואנטיים לתובענה, היתה התובעת אחת החברות המובילות בתחום ההרחבות הקהילתיות בעמקים ובגליל והעניקה ללקוחותיה (רוכשי הדירות) שירות מלא, החל מבחינת היישוב ,דרך התאמת דירת המגורים ,תכנונה ועיצובה לצורכי הלקוח (רוכש הדירה) ועד למועד מסירת מפתח הדירה.
מוסכם בזאת כי לאחר החתימה על הסכם עם החברה, נופנה לעבור תהליך קליטה, שמחייב מדרך עוז במלואו ונקבל אישור מנהל מקרקעי ישראל להקצאת מיגרש במדרך עוז.
אנו מצהירים כי אין לנו הסכם פיתוח ו/או הסכם חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל לגבי מיגרש אחר בישוב קהילתי ו/או חקלאי וכי איננו בעלי זכות לנחלה, למגרש מגורים צמוד קרקע או למשק עזר ביישוב כלשהוא.
ביום 16.3.2007, התקשרו התובעים והנתבעת בחוזה למתן שירותי בנייה, לפיו התחייבה הנתבעת כלפי התובעים, בין השאר, לבנות להם בית מגורים בשטח 170 מ"ר, לפי התכניות והמפרט הטכני (נספחים ב' ו-ג' לחוזה האמור) (להלן: "הבית"), על המקרקעין הידועים במיגרש 290, חלקה 2 בגוש 11807 בקרקעות היישוב מדרך עוז והמצוי בפרויקט (להלן: "המיגרש") ,בתמורה כוללת בסך של 947,750 ₪.
התמורה המוסכמת לפי החוזה ונספחיו בסך של 947,750 ₪, כוללת בנוסף לעלות בניית הבית ומחיר המיגרש "תשלום דמי הוון חכירה למנהל מקרקעי ישראל ותשלום עבור דמי פיתוח ותשתיות, תשלום למשקם בגין שיחרור המיגרש משעבוד, תשלום לרשות העתיקות, תשלום לאגודה ותשלום בגין אגרות והיטלים, ואינה כוללת תשלום של 1.5% שכ"ט עו"ד וכן תשלום בגין מס רכישה" (סעיף 1 לנספח ה' לחוזה).
...
חברת שבח הודיעה לתובעים, כי במידה והנתבעת תשלם לה את הוצאות התשתיות הציבוריות, היא (חברת שבח) תאפשר לתובעים לבנות את הבית על המגרש.
הנידון דידן לאחר שעיינתי, עיין היטב, בכתבי הטענות ולאחר ששקלתי ובחנתי את המצב המשפטי והראיות הקבילות שנפרשו בפניי ובשים לב לממצאים העובדתיים שהוכחו כדבעי במקרה דנן, מסקנתי היא, כי התובעים הוכיחו כדין את עילת תביעתם כנגד הנתבע.
התוצאה התוצאה היא, אפוא, כי אני נעתר לתביעה ומחייב בזה את הנתבע 2 לשלם לתובעים כדלקמן: סך של 341,856 ₪; וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך של 30,000 ₪; הסכומים האמורים ישולמו לתובעים, באמצעות בא-כוחם, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק-הדין לידי הנתבע 2, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1987 בעליון נפסק כדקלמן:

העותרים 8 ו-9 עובדים כמורים לחקלאות ולביולוגיה בבית-ספר בפרדס-חנה ומתגוררים בדירה שכורה.
המשיבים הסבירו בתשובתם, כי האגודה אינה יישוב חקלאי נפרד אלא שכונה בבנימינה.
גם כאשר נוהל משא ומתן בין המינהל להימנותא בדבר חילופי הקרקע, לא היה זה למטרת הקצאת מגרשים לבנייה לעותרים ללא תמורה אלא להרחבה של נחלות חקלאיות לבנים ממשיכים.
כשאני קורא את החלטות המינהל ואת התבטאות הנוגעים בדבר במכתביהם, אפילו מדובר בהתכתבות פנימית, אין הדברים נאמרים שם "ברחל בתך הקטנה". אם היה מדובר בהתנחלות של ממש ולא בבניית בנייני מגורים גרידא, צריך היה הדבר להיכתב ולהיאמר באופן מפורש, כדי שכל אדם מן היישוב יבין זאת.
...
וכי מה היה טיבם של כל ההליכים שננקטו, כל המשא ומתן עם הגורמים השונים וכל הסיכומים שסוכמו? האם רק שיחה בטלה של יושבי קרנות? יותר מכובד היה והולם את המדינה ורשויותיה, לו היו המשיבים קמים על רגליהם ואומרים בפה מלא: אכן, הבטחנו לעותרים להסדיר את בעייתם בדרך מסוימת, ואף צעדנו לקראת הפתרון, שבשעתו היה נראה לנו ולהם כפיתרון נאות, אלא שבמחשבה שנייה ובשיקול מחודש הגענו למסקנה, שאין להמשיך בדרך זו, ואנו מבקשים לחזור בנו מאותה דרך ולהציע פתרון אחר.
יתרה מזאת: אני סבור, כי ההחלטה לחזור מן ההבטחות הקודמות, משום שהן נתגלו כמוטעות וכבלתי שקולות, היא החלטה אמיצה של השר, ואין צידוק חוקי לחייב את המשיבים להמשיך ולבצע החלטות מוטעות, שניתנו בשעתן ללא שיקול-דעת מעמיק וללא ראיית הדברים באספקלריה ציבורית רחבה.
התוצאה הבלתי נמנעת מהאמור לעיל היא, שיש לדחות את העתירה ללא צו להוצאות.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

האם הגבלת עבירות שנקבעה בהסכם פיתוח ביחס למגרש בהרחבה למגורים של ישוב חקלאי, האוסרת על היוזם להעביר את זכויותיו על פי הסכם הפיתוח, מונעת גם מתן אופציה לרכישת זכות החכירה שתוקנה ליוזם, אם וכאשר יעמוד בתנאי הסכם הפיתוח.
זכויות המוכרים קמו להם מכוח הקצאה עפ"י החלטה 737 להחלטות המנהל, שכותרתה "הרחבות למגורים באגודות ישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קבוץ או אגודה שיתופית חקלאית" (החלטה זו בוטלה כידוע לפי בג"צ 244/00 עמותת "שיח חדש" נ' שר התשתיות, פ"ד נו(6) 25 (2002)).
חלף זאת התקשרו המוכרים ביום 1.6.2005 עם המשיבים 2 – 3, נועם ושרי אלקן (להלן: "הקונים") בהסכם אופציה (להלן: "הסכם האופציה"), בו ניתנה לקונים הזכות לרכוש את זכויות החכירה המהוונות על הנכס, וזאת לאחר שהמוכרים יבנו על הנכס שלד דירת מגורים וגג (אשר בעת כריתת הסכם האופציה לא היו בנויים).
אכן, כטענת ב"כ מינהל מקרקעי ישראל, המדובר בקרקע שהוקצתה ללא מיכרז לפי החלטה 737 (ואין צורך להרחיב על כך שהחלטה זו נמצאה לא ראויה), ואולם הקצאתה לא לוותה בדרישה שהיוזם עימו נכרת הסכם הפיתוח ישתמש בקרקע בעצמו (ולראיה, אין חולק כי היוזם רשאי היה למכור את הקרקע מיד לאחר השלמת בניית השלד והגג, ומבלי שיתגורר בבית ולו יום אחד).
...
שנית, אף אם נניח לצורך הדיון כי הגבלות העבירות שבהסכם הפיתוח אוסרת גם על עסקאות בזכויות החכירה שיוקנו ליוזם בעתיד (וכאמור, לא זו דעתי), הרי שעדיין לא מתבקשת מכך המסקנה כי חל על המקרה שלפני סעיף 5 להחלטה 953.
מכל הטעמים שצוינו לעיל הגעתי למסקנה כי הוראת סעיף 5 להחלטה 953 אינה חלה על ההתקשרות שבין המוכרים לקונים במקרה שלפני, וממילא אין המינהל רשאי לדרוש תשלום הפרשי דמי חכירה מהוונים בגין פוטנציאל בניה שלא נוצל.
סוף דבר ניתנת בזאת הצהרה לפיה המוכרים אינם חייבים בגין מכירת המקרקעין לקונים בתשלום הפרשי דמי חכירה מכוח סעיף 5 להחלטה 953 של מועצת מקרקעי ישראל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו