הקפאת הליכים: שכר טרחת נאמן ותפקידו

לטענת נצבא ודן, אין מקום לפצל את שכר טירחת הנאמנים לשכר ביניים ולשכר שייפסק להם בסיום ההליך מהנימוקים הבאים: לנאמנים כבר אושר שכר ביניים בסך של כ- 6.8 מיליוני ₪, ואין הצדקה לאשר לנאמנים שכר ביניים נוסף; תקנה 8א בתקנות השכר אינה מאפשרת לבעל תפקיד לבקש "שכר חלוקה" בהתאם לחלוקה משוערת או בהתאם לחלוקה רעיונית שטרם בוצעה בפועל, אלא רק בהתאם לחלוקה שבוצעה בפועל [פר"ק (ת"א) 40721-09-12 עו"ד ארבל נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם בנבו, 13.11.2013), סעיף 3; פר"ק 2028-12-11 עו"ד לדרמן נ' אורורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ (פורסם בנבו, 24.6.2013), עמ' 4-3]; על שכר הביניים להיות קטן במידה ניכרת מהשכר הסופי, ובכל מקרה אינו יכול לעלות על 50% מהשכר הסופי [תקנה 14א בתקנות השכר; ע"א 8-71 א' א' קירשנר נ' כונס הנכסים הרישמי, פ"מ כה (2) 145, 148 (1971)].

יוער כי בת"מ הגיבה אף היא בנושא זה וטענה כי יש לדחות עמדתן זו של אגד ודן משום שהיא מנוגדת לאמור בהסדר הנושים, לפיו תשלום הוצאות הקפאת ההליכים (לרבות שכר טירחת הנאמנים), הנו נושא נפרד, שאינו גורע מהסכום שנקבע כי ישולם לנושים הרגילים; בנבדל מהסכום שישולם לבעלי המניות רק אם ייוותרו בקופת הנאמנים כספים לאחר תשלום הוצאות הקפאת ההליכים ופרעון החובות לנושים השונים (סעיפים 3.1, 3.3.1 ו- 3.4 בהסדר הנושים).

...

מכל מקום, וכפי שיפורט להלן, אני סבור כי בנסיבות המקרה דנן לא קיימת אפשרות ממשית על פי תקנות השכר לפסוק שכר ביניים נוסף לנאמנים על פי אף אחת מבין שלוש החלופות הנ"ל. ב (2) האם ניתן לפסוק לנאמנים במקרה הנוכחי שכר ביניים נוסף במסלול "שכר חלוקה"? תקנה 8א' בתקנות השכר קובעת כדלקמן: "בעל תפקיד, אשר לא ביקש שכר טרחה כאמור בתקנות 7 ו- 8, רשאי לבקש שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף ...". תקנה זו אינה מאפשרת לבעל תפקיד לבקש "שכר חלוקה" בהתאם לחלוקה משוערת או בהתאם לחלוקה רעיונית שטרם בוצעה בפועל, אלא רק בהתאם לחלוקה שבוצעה בפועל: "... הרי שמסלול שכר-החלוקה כולל בתוכו מגבלה מהותית אחרת, והיא כי יהיה מדובר בחלוקה בפועל. ראוי לציין כי נהלי כונס הנכסים הרשמי עצמו, כפי שצוטטו בפני במסגרת כתבי הטענות, אף מוסיפים ומבהירים– ובמידה רבה של צדק – כי אין לכלול בתחשיב לפי מסלול זה "חלוקה רעיונית". קשה להפריז בדבר חשיבותו הרבה של סייג זה, בתור "וסת מאזן" של מסלול חישוב, אשר לא אחת מועד "לנפק" תוצאות גבוהות ביותר; הדברים מקבלים משנה תוקף, מקום בו על-פניו מניב מסלול זה שיעור שכר העולה באורח ניכר על זה של המסלולים האחרים" [פר"ק 2028-12-11 עו"ד לדרמן נ' אורורה פידליטי חברה לנאמנות בע"מ (פורסם בנבו, 24.6.2013), עמ' 3].

לפיכך, טרם בשלה העת לפסיקת שכר ביניים נוסף המבוסס על "שכר מימוש", כאשר טרם הוכרע מהו הסכום שממנו יש לגזור את "שכר המימוש". כפועל יוצא מכל האמור לעיל - אין בידיי לקבל בעת הזו הצעתו של הכנ"ר לפיה יפסק לנאמנים שכר ביניים נוסף כבר עתה במסלול "שכר מימוש". ב (4) האם אפשרי לפסוק לנאמנים שכר ביניים נוסף עפ"י תקנות השכר במסלול "שכר ניהול"? נצבא טענה במסגרת תגובתה לבקשה כי להערכתה שכר ניהול על פי תקנה 7 בתקנות השכר יעמוד על סך של כמיליון ₪.

סוף-דבר באשר ליתר המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים בכתבי טענותיהם בבקשה זו [וביניהן – מהו המסלול הראוי לשם קביעת גובה שכר טרחת הנאמנים? האם שכר הנאמנים צריך להיגזר מסכום המכר (320 מיליוני ₪) או מהצעת הרכישה עליה המליצו הנאמנים (205 מיליוני ₪)? האם יש להפחית או להגדיל את שכר הנאמנים על פי תקנה 13 בתקנות השכר? האם על בעלי המניות לשאת לבדם בעלויות שכר טרחת הנאמנים?] – מחלוקות אלה תידונה במסגרת ההחלטה שתינתן ע"י בית המשפט בסיומו של ההליך בנושא שכרם הסופי של הנאמנים.

לאור כל האמור, הנני קובע בזאת כדלקמן: דין בקשת הנאמנים לפסוק להם שכר טרחה ביניים נוסף להידחות.

כן מונו עו"ד רון חכים ורו"ח אשר אנגלמן, כבעלי תפקיד ביחס לחברות, לתקופת הקפאת ההליכים (להלן: "הנאמנים").

עוד ציינו הנאמנים במסגרת הדו"ח שהוגש על ידם ביום 18/11/18 כי הצעת ההסדר המשופרת שהגישו החברות, לאחר שהצעת הסדר קודמת שהוגשה על ידם ואשר נדונה באספת נושים מיום 25/10/18 לא קבלה את אישורן של אספות הנושים, הנה לשעור דיבידנד נטו, שכן בעלי המניות התחייבו לכסות את עלויות תוצאות פעילות הקפאת ההליכים ושכר טירחת הנאמנים.

...

זאת ועוד, מקובלת עליי עמדתם של הנאמנים, כי לאור הנשייה בדין קדימה בחברות, (אשר מובטחת גם בערבויות אישיות של בעלי המניות) לעומת היקף נכסיהן ומקורותיהן של החברות, ניתן להניח כי הנושים הבלתי מובטחים, לא כל שכן הנושים בדין רגיל, יוותרו ללא יכולת ממשית להיפרע וספק אם יקבלו דבר.

על יסוד השיקולים שפורטו, ואף שהסדר הנושים לא אושר על ידי כלל אסיפות הנושים ברוב הנדרש ועולה כי אינו לשביעות רצון שנים מן הנושים הבנקאיים, סבורני כי המדובר בהסדר ראוי, סביר והוגן בנסיבותיו של המקרה, אשר אושר ברוב גדול הן מספרי והן ערכי ועולה כי יתרונותיו עולים באופן מובהק על חסרונותיו.

סוף דבר לאור אישור הצעת ההסדר, הנני מורה כדלהלן: עו"ד רון חכים ורו"ח אשר אנגלמן (הנאמנים בתקופת הקפאת ההליכים) ישמשו כנאמנים לביצוע הסדר הנושים.

כך נקבע בפר"ק (י-ם) 14554-02-14 עו"ד ליפא מאיר נ' כונס הנכסים הרישמי, (31/07/2014): "מנגנון זה של פסיקת תוספת שכר או גריעתו לפי תקנה 13 לתקנות, משמש כמנגנון התאמה של התחשיב על פי המסלולים הרגילים לנסיבותיו של המקרה הספציפי, ומעניק לבית המשפט שיקול דעת לחרוג מהם ולפסוק את שכר הטירחה ההוגן והראוי, מקום בו היצמדות למסלולים הרגילים עלולה להוביל לתוצאה בלתי צודקת בנסיבות העניין. בעיניין זה, לבית המשפט שיקול דעת רחב, ועליו לעשות שימוש מושכל בתקנות השכר על מנת לפסוק שכר ראוי והוגן שמשקף את מאמציו של בעל התפקיד במקרה הספציפי שלפניו". באותו מקרה קבע בית המשפט שכר טירחה לנאמנים בהקפאת הליכים לפי שעות עבודה בתוספת שכר מיוחד בשיעור של 15%.

...

עם זאת ובהינתן שעסקינן בתעריף מינימלי סבורני שפסיקה רק לפיו תקפח את הנאמן ובהינתן שמדובר בתעריף מינימאלי.

הואיל וכאמור עבודת הנאמן בהקשר זה הייתה של ביטול הענקה שכרוכה אמנם במאמץ אך לא דומה לפועלו בעניין הבית, אזי סבורני שיש לערוך אבחנה בין שני אלה.

במכלול האיזונים, ובהינתן שעסקינן בתביעה ולא בבקשה למתן הוראות, את פועלו של הנאמן בעצם ההכרה בזכות של החייב בקבלת כספים, בעבודה שלה יידרש בעתיד, סבורני שפסיקת 10% בצירוף מע"מ מהכספים שיתקבלו בקופת הפש"ר כתוצאה מהתביעה נגד עיריית בלגרד מהווים את השכר הראוי לו זכאי הנאמן בגין נכס זה. 9.5 הבית במבשרת פירטתי לעיל שמימוש הבית במבשרת נועד לפירעון החוב לנושה המובטח ומשכך לא ראיתי מה התמורה שיש בפועלו של הנאמן במימוש הנכס.

על כן, שומה על בתי המשפט להגן על מעמדו של המומחה מטעמם, למען יוכלו המומחים למלא תפקידם נאמנה (ר' רע"א 1992/15 מ.ע.ג.ן ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' אלירם ליפה [פורסם במאגרים] (6/8/15); להלן: עניין מ.ע.ג.ן); (מחוזי ירושלים) 2339/00 וילניוס מהנדסים בע"מ נ' אהרון מעוז [פורסם במאגרים] (30/11/2000)).

הינה כי כן, משעה שעולה בבירור כי ההיערכות וההכנה של תחשיב הרווחיות נעשו בעת שרו"ח גולדשטיין היה חלק ממשרד רווה-רביד ובסיועם של בעלי תפקידים בפירמה, ברי כי קיימת לה זכות תביעה באשר לשכר הטירחה.

ודוק, הקפאת ההליכים אליה נכנסה כפריס אינה אמורה להוות נסיבה הפועלת לרעתה של רוטמנס מבחינת חובתה המלאה לשאת בשכר הטירחה; כשם שהאחרונה סבורה כי הקפאת ההליכים הסבה לה את הנזק בדמות העידר היכולת מלהיפרע מפירות פסק הבורר ותחשיב הרווחיות (הטענה שכאמור עומדת בבסיס תביעתה), הקפאת ההליכים הביאה לידי כך שגם רווה-רביד ניצבת עתה בפני שוקת שבורה ביחס ליכולתה להפרע מכפריס בחלקה בשכר הטירחה (וככל שלא עולה כי פעלה לנסות לגבות חוב זה במסגרת האפשרות המשפטית העומדת כנגד צד שניכנס להקפאת הליכים).

...

הנני מורה למזכירות להפיק חיוב אגרה אשר שיעורו יעמוד על תביעה כספית רגילה על סך 175,510 ₪ ויכלול את שתי המחציות (ומובן כי סכום האגרה ששולם בפועל במועד הגשת התביעה יקוזז מחיוב זה).

תביעת רוטמנס (ת"א 5985-01-20) כנגד רו"ח גולדשטיין ורווה-רביד, נדחית.

כן, נדחית ההודעה לצד שלישי שהגישו רו"ח גולדשטיין ורווה-רביד כנגד רו"ח עופר מנירב.

כך למשל נקבע בע"א 6166/07 צחי פלדמן, עו"ד בתפקידו ככונס נכסים על זכויות צמרות נ' א.י.ע. יובלים השקעות בע"מ (10.1.10): "התקנתן של התקנות נועדה לאפשר לבית המשפט לפסוק שכר ראוי בעד פעולתו של כונס נכסים או מפרק. שכר טירחתם של בעלי תפקיד מחושב, באופן בלעדי, על ידי התקנות, ובעל התפקיד אינו רשאי לנסות ולעקוף את המיגבלות הקבועות בתקנות בדרך כלשהיא." ובע"א 4486/14 עו"ד עופר שפירא, כונס נכסים נ' עו"ד אמיר בר טוב יעקב אמסטר, בתפקידם כנאמנים לנידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ (24.6.15): "בקשתו של בעל תפקיד לפסיקת שכר טירחה חייבת להתבסס על תקנות השכר ועליהן בלבד." לאחרונה, נקבע גם בפש"ר 26420-08-16 מדליס בע"מ נ' יפה ואח' (23.9.21): "סטייה מכלל זה היא החריג, ואין להפוך את החריג לכלל כל אימת שבעל תפקיד השקיע מאמץ מיוחד במסגרת מילוי תפקידו. ודוק. גם כאשר בעל התפקיד משקיע מאמץ רב וחריג בניהול הליך כזה או אחר, עדיין הוא אמור לקבל את שכרו במסגרת המנגנון הקבוע בתקנות השכר, שכן תקנות השכר נועדו לחול גם על מקרים כאלה." לפי תקנה 13, סטיית בית המשפט מהקבוע בתקנות, נעשית כחריג, מקום בו הושקע מאמץ מיוחד של בעל התפקיד או כשהשכר הקבוע בכל אחד משלושת המסלולים אינו משקף את השכר הראוי המגיע לבעל התפקיד, בנסיבות העניין.

בעניינינו, המבקש כיהן תחילה בתפקיד מפקח במשך כשבוע ולאחר מכן כנאמן בהקפאת הליכים, החל מיום 2.12.15 ועד ליום 15.2.16 (כחודשיים וחצי).

...

במסגרת דיון שהתקיים ביום 2.12.15 נעתר בית המשפט לבקשת החייב והחברות והורה על מתן צו הקפאת הליכים כנגד החברות, תוך שבית המשפט הורה לחברות ולחייב להגיש בקשה סדורה למתן צו הקפאת הליכים.