הקפאת הליכים ופירוק חברה בע"מ בגין מענקי מדען ראשי

השנייה – האם יש מקום להרים את מסך ההיתאגדות המפריד בין הנתבעת (כיורשתו של המנוח שוקי מור ז"ל. להלן: "מר מור/המנוח") לבין חברת צמרות אשלים הנדסה בע"מ (1988) חברה המצויה כיום בפרוק (להלן: "צמרות" או "החברה").

בכל זאת, כאות לרצון טוב ועקב תקופת העבודה המשותפת והממושכת, כאמור ,אני מוכן לפנים משורת הדין ומבלי להודות בחבות או באחריות, לשלם לך סכום כולל חד פעמי של 30,000 ש"ח כמענק פרישה, להעמיד לטובתך את עודף ההפקדות והפיצויים בביטוח מנהלים וכן לא לקזז את התמורה בגין גירעון ימי החופשה.

בשל כך, הוקפאו ההליכים בתובענה זו כנגד צמרות בהחלטת בית הדין מיום 29.7.14.

האם תנאי זה היתקיים? יאמר ראשית כי לא נקבעה הגבלת זמן כלשהיא לתקופת הפחתת השכר ואף לא סנקציה למקרה שבו למרות שלחברה "אין קשיים" לא תחזיר את גובה שכרו של התובע לקדמותו (בשונה ממצב שבו השכר לא משולם בזמן כאמור).

תביעה זו עוכבה וחזקה על התובע שהיה מעורב גם בהליכי הפרוק של צמרות, שפעל כמתחייב מכך.

...

משלא מצאנו עילת תביעה לתובע ברכיבים אחרים של תביעתו לגופם, הרי שאין כל מקום להזקק לטענות אלה.

סוף דבר, דין התביעה להידחות.

בנסיבות העניין בהן הובהר כי שכרו של התובע הולן פעמים רבות, וגם אם קבענו כי כשל בהוכחת זכות תביעה נוכח התנהלותו והוראות ההסכם, לא מצאנו מקום לעשות צו להוצאות.

גם בהסכם זה נקבעה זכות העובדים הפעילים, ואלה בלבד, למענק בעקבות העברת השליטה.

בעא 7589/13 Establishment Adoka נ' מכון ויצמן למדע (8.6.15), נפסקו, אשר להגדרת עילת התביעה לצורך קביעת מועד ההתיישנות, הדברים הבאים: "עילת התביעה: סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". המונח "עילת תביעה" אינו נושא משמעות אחידה ותוכנו משתנה מעניין לעניין בהתאם להקשר הדברים.

מועד הווצרותה של עילת תביעה לצורך דיני ההתיישנות "הוא המועד שבו מתגבשות העובדות המהותיות המזכות את התובע בקיום החיוב כלפיו על ידי הנתבע" (ע"א 8438/09 רובאב חברה לנכסים בע"מ נ' אחים דוניץ בע"מ, פסקה 18 (19.4.2012), וראו גם ע"א 9128/11 טנוס נ' בולוס ובניו חברה לאירוח ותיירות בע"מ (בפרוק), פסקה 17 (22.12.2014) (להלן: עניין טנוס); רע"א 2368/08 אבנ"ר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' מדינת ישראל (10.7.2011) (להלן: עניין אבנ"ר))".

כפי שיפורט להלן, בעניינינו לא הוצגה ולו ראשית ראיה לנאמנות כאמור.

בהקשר זה נפסק בעא 1545/08 אברהם מוסקונה ואח' נ' סולל בונה בע"מ (4.3.10) (ההדגשה אינה במקור), כי: "עוד נפסק כי מקום שהתובע יכול היה לרכז את כל העובדות ואת כל הטענות הנוגעות למעשה במסגרת ההיתדיינות הראשונה, תחשבנה שתי התובענות כנסמכות על עילות זהות (ראו: עניין זיסר, 181; ע"א 2035/03 לב יסמין בע"מ נ' ת.ג.י. בע"מ, פ"ד נח(6) 447, 453 (2004); עניין חזן, פסקה 7; גורן, 113). ודוק: אין צורך שההליך הראשון יכלול את כל המרכיבים הנכללים בהליך הנוסף וכדברי השופטת א' פרוקצ'יה:

...

די אם נציין, כי מצאנו טעם בטיעוני תנובה אף בהקשרים אלה, אך ספק אם התביעה הייתה מסולקת על הסף על יסוד טענות אלה כלשעצמן.

סיכום לאור כל האמור, מצאנו כי מתקיימות הנסיבות החריגות בהן מוצדק לסלק את התביעה על הסף.

התביעה נדחית.

תביעת החוב שהגיש המערער ביום 5.1.08 הגיש המערער לנאמן תביעת חוב מטעמו בסך 568,898 ₪, בין היתר בגין הרכיבים הבאים: שכר עבודה וזכויות סוציאליות נילוות; דמי חבר בלישכת עורכי הדין; תוספת ביגוד; הפרישי פנסיה; מענק פרישה; תמורה בגין עבודות עצמאיות ועוד (להלן: "תביעת החוב").

6.2 וותק ומועד סיום העסקה; הנאמן סבור שאין בייפוי הכוח כדי לשנות מקביעתו בדבר תחילת מועד העסקת המערער וזאת מכמה טעמים: ראשית, רכיב הוותק התיישן שכן המועד לחישוב תביעת החוב הנו 7 שנים לפני מועד צו הקפאת ההליכים שניתן ביום 25.10.07.

בעל התפקיד מוחזק כבעל מומחיות לידון בתביעות החוב (ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני (פורסם בנבו, 27.12.10) ׁׁ(להלן: "פס"ד פז"), ועליו לדקדק בטיבה של תביעת החוב ולבחון אותה לעומקה בדרך שבה בית המשפט היה דן בתביעה (ע"א 505/62 שותפות אחים מאיר, חיפה נ' מפרק חברת אשראי לעם בע"מ (בפרוק), פ"ד יז(2) 833 (1963)).

...

תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא גם בכתב התביעה שהוגש על ידי המערער נגד העירייה, שהינה בגדר הודאת בעל-דין שיש בה כדי להעיב על תום ליבו של המערער שלפניי.

בנוסף לאמור לעיל, מקובלת עליי עמדת הנאמן באשר למועד סיום העסקתו של המערער בעירייה.

סוף דבר במכלול השיקולים האמורים, דין הערעור להידחות.

איזיראן בע"מ, חברת תוכנה, תמיכה ושירותים בתחום התיקשורת, שעסקה במחקר ופיתוח, קיבלה הטבות (מענקים) מן המדען הראשי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן: "המדען"), בגין תוכנית שאותה אישר למחקר ופיתוח, והכול לפי החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, תשמ"ד-1984 ("החוק").

החברה הגיעה למצב של חידלות פרעון, ולבקשתה נתתי צו להקפאת הליכים נגדה ומיניתי לה נאמנת (לאחר מכן, ביום 9.4.13, ניתן צו פירוק לחברה והנאמנת מונתה מנהלת מיוחדת).

...

(ההדגשה שלי – אש"ש) עיקר טענות בעלי הדין 6.1 תמצית טענות הרוכשת הרוכשת גורסת כי קריאתן של הוראות סעיפים 21 ו- 47(ב) יחד, מביאה למסקנה שהחובה לשלם את התמלוגים היא חובתה של החברה שיזמה את התוכנית וקיבלה את אישור המדען, וכי אין ללמוד מהחוק על חובה דומה של הרוכשת.

לפיכך, מקובלת עלי עמדת המדען כי מדובר בחוב שטרם נוצר (נכון למועד הרכישה), ואשר יווצר, ככול שייווצר ממכירות עתידיות שתמכור הרוכשת, שהיא שתחוב בתמלוגים בגינן.

לסיכום הגעתי אפוא למסקנה כי המחוקק ביקש להחיל את תשלומי התמלוגים על רוכש, הן על פי תכליתו הן על פי לשונו, כאשר ממילא אף האינטרס הציבורי אינו סובל פרשנות אחרת.

לפיכך אני מורה כי הרוכשת חייבת בתשלום התמלוגים לאוצר המדינה, בגין מכירות שמכרה ותמכור של מוצרים שבהם נעשה שימוש בקניין הרוחני, נושא התוכנית שאישר המדען לחברה.

ביום 15.10.17 ניתן צו הקפאת הליכים לחברת אמניס תרפיוטיקס בע"מ (ח.צ. 513961334) (להלן: "החברה") ועוה"ד רון כהנא מונה כנאמן על החברה.

ביום 15.11.17 הגיש הנאמן דו"ח ראשוני על פעולתיו, ביחד עם בקשה לאשר הצעה, אשר הוגשה על ידי צבי בומס ופאוסטו מאסיאס (בנאמנות עבור חברה בייסוד בשליטתם)( להלן "המציע"), מיום 12.1.17 לרכישת פעילות החברה ונכסיה (להלן: "ההצעה"), תמורת סכום במזומן של 900,000 ₪ ומע"מ. בנוסף, התחייב המציע לקחת על עצמו את כל התחייבויות החברה (לרבות התחייבויות למדען הראשי), ולפרוע את כל חובות החברה, שעילתם קדמה למועד הקפאת ההליכים ו/או למועד מסירת החזקה.

אני מודעת לכך שהחברה הגישה בקשה להביא בפני בעלי המניות הצעת רכש מלאה על ידי בעל השליטה ( בפר"ק 61472-01-17) , וקלר ובעל מניות נוסף היתנגדו לבקשה וטענו, בין היתר, כי החברה עומדת לקראת סיום פיתוח מוצר ויש סיכוי שערך החברה יעלה וכי יש לבחון את מניעי בעל השליטה לרכוש את המניות , וכי דחיתי את הבקשה שם (בהחלטה מיום 9.4.17 ( מהנימוקים שפורטו שם. יחד עם זאת , במצב הדברים שנוצר - החברה צברה חובות בסכומים כבדים ואינה יכולה להמשיך בפעילותה, וככל שתיכנס להליכי פירוק יאמירו חובותיה באופן ניכר עקב הצורך להחזיר למדען הראשי מענק שקבלה, ופיתוח מוצר הדגל של החברה יופסק ויאבד עקב ההסכם עם הממציא.

...

לטענתו, לחברה תשקיף מדף מוכן ודרך הפעולה הנכונה של הנהלת החברה צריכה להיות ביצוע הנפקה שתאפשר גיוס הון שיספיק להמשך פעילות החברה כעסק חי. לאחר שבחנתי את הדוח הראשוני של הנאמן וטענות הצדדים, אני סבורה כי אכן רכישת פעילות החברה בהתאם להצעה הינה האלטרנטיבה הטובה ביותר הן לבעלי המניות של החברה והן לנושיה.

מכל האמור – אני מאשרת את מכירת פעילות החברה כאמור בהצעה ואני מסמיכה את הנאמן לבצע את כל הפעולות הדרושות לשם גביית התמורה עבור הממכר והעברת החזקה בו לידי המציע.

אני קובעת דיון נוסף ליום 13.12.17 שעה 09:45.