בפירוט התב"ע נאמר, שהשימושים בשטח הנ"ל, כוללים אזור מגורים א', שהוא מיועד לבניית בתי מגורים צמודי קרקע וכן איזור מגורים ב', המיועד לבניית בתי מגורים דו קומתיים וכן שטח ציבורי פתוח, המסומן בתסריט בצבע ירוק, המיועד לגנים, שטחי נוי מגרשי ספורט ושעשועים.
עוד נאמר בתב"ע, לגבי המרכז האזרחי, כי תוכניות הבניה במיגרש זה, לא תתבצענה, ללא תוכנית בינוי לביצוע מפורטת של המיגרש עצמו.
לאחר שאושרה התב"ע, פנתה המשיבה 3 למנהל מקרקעי ישראל וביקשה להקצות לה את הקרקע האמורה בתב"ע, כדי לבנות עליה את יחידות המגורים המותרות עפ"י התב"ע.
ביום 4/7/95 נחתם חוזה פיתוח בין מנהל מקרקעי ישראל לבין המשיבה 3, על פיו נמסר שטח של 7,462 מ"ר בחלקה 2 ובמגרש 78, בגוש 2903 למשיבה 3, למטרת פיתוח השטח, היינו בניה של יחידות דיור ובנייני ציבור בהתאם לתב"ע.
ביום 9/4/95, כתב מנהל מקרקעי ישראל למשיבה 3, כי המנהל אישר, בישיבתו מיום 2/4/95 את בקשת המשיבה 3, לשינוי ניצול ו/או יעוד הקרקע, בשטח הקרקע האמור, בכך שבמגרש 78, יוקם שטח מסחרי (מרכזון).
נתנו איזה מנגנון למועצה האזורית אמרו שם שהמגרש 78 יכול להיות לשימוש מרכז אזרחי שהוא אמור להיות מרכז מסחרי וחלקו השני נתנו אופציה אם חסר לה בזמן אמיתי איזה שהוא צורך צבורי שלא בא על סיפוקו במגרשים האחרים בשלב הגשת הבקשה להיתר הבניה.
...
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התובענה כנגד כל המשיבים.
על סמך הצהרת המשיבה 3, אני מורה כי המשיבה 3 תפעל על מנת שיחתם חוזה חכירה, בין מינהל מקרקעי ישראל, לבין התובעת, לגבי שני בתי הכנסת שנבנו על מגרש מס' 78.
התובעת תשלם לכל אחד משלושת המשיבים בתיק זה, את הוצאות המשפט וסך של 5,000 ₪ בצרוף מע"מ כחוק.
