מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הקמת בית במסגרת פרויקט בנה ביתך ברחובות

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 2588-08-20 אהרון ואח' נ' עריית רחובות ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט שמואל בורנשטין עותרים 1. גיא אהרון 2. יניב אהרון משיבות 1. עריית רחובות 3. ה.ל.ר. - החברה לפתוח רחובות בע"מ 4. רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז 5. וועדה מקומית לתיכנון ובנייה רחובות פסק דין
רמ"י הסבירה כי במסגרת המיכרז צוין ביחס לכל מיגרש מחיר מינימום עבור המיגרש וכן הוצאות פיתוח שעל המציע היה לכלול בהצעתו כחלק מתנאי המיכרז, כאשר הוצאות הפיתוח כללו הוצאות פיתוח תשתיות ציבורית, המשקפות את סוג העבודות הנקובות בחוקי העזר הערוניים, הוצאות פיתוח נוספות בגין הישתתפות בהקמת מוסדות ציבור והוצאות פיתוח בגין שידרוג תשתיות בשכונות ותיקות (סעיף 6 לכתב התשובה של רמ"י לעתירה), כאשר חתימת חוזה החכירה הותנתה בתשלום הוצאות הפיתוח כמפורט בתנאי המיכרז (סעיף 5.1.2 לחוברת המיכרז).
כותרתו של המכתב היא 'שיווק מגרשים, קרית משה רחובות' ובו נכתב כך: "בהתאם להחלטת מועצת העיר מס' 373-40-96 בנושא פרויקט "בנה ביתך" קרית משה הרינו לאשר בזאת כי עריית רחובות לא תיגבה כפל הוצאות פיתוח בגין אלו שישולמו לה.ל.ר -החברה לפיתוח רחובות בע"מ ע"י הזוכה במיכרז/ הגרלת בנה ביתך".
כך, בעוד שבמסלול הרגיל של אגרות והיטלים לפי חוקי העזר, רמ"י גובה מהיזמים רק את שווי הקרקע המשווקת (ללא עלויות פיתוח), ולאחר מכן הרשות המקומית גובה באופן עצמאי אגרות והיטלים לפי חוקי העזר לצורך מימון עלויות הפיתוח, במסלול של "תקציב לפרויקט" גביית עלויות הפיתוח נעשית מראש על ידי הגורם המשווק את הקרקע, קרי רמ"י, במסגרת מיכרז, ולאחר מכן הסכומים הנגבים מועברים לרשות המקומית.
...
מקובלת עליי עמדת רמ"י לפיה, מאחר שהתקציב גובש על ידי צוות מקצועי, אשר כלל, בין היתר, את נציגי העירייה וחברת הפיתוח, חזקה כי הוא משקף את עבודות הפיתוח הרלוונטיות שניתן לגבות בגינן הוצאות פיתוח על פי חוקי העזר, כך במיוחד לאור העובדה כי בסמוך למועד המכרז עודכנו סכומי הוצאות הפיתוח.
אלא שאיני סבור כי עקרון השוויון, למרות חשיבותו הרבה, מצדיק תוצאה שאינה עולה בקנה אחד עם מסקנתי לפיה לא היה מקום לדרישות החיוב מושא עתירה זו נוכח התשלומים ששולמו על ידי העותרים עבור הוצאות פיתוח במסגרת המכרז.
בנסיבות אלה, איני סבור כי יש לזקוף את השיהוי לחובת העותרים ולדחות את עתירתם מטעם זה. סוף דבר – העתירה מתקבלת.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

תובענה שהוגשה על ידי דיירי בית משותף, ועניינה עתירה להארכת המועד לבקשת ביטול המחיקה של חברת מגורי פאר חברה לבנין והשקעות בע"מ ח.פ 510437098 (להלן: "החברה"), ועל ביטול מחיקת שמה של החברה מפנקס החברות המנוהל ע"י רשם החברות, וזאת על מנת לאפשר ביצוע של פרויקט בניה בהתאם לתמ"א38 , בבית משותף ברחוב הרב שמחה וילקומיץ 17 ,רחובות, (גוש 3703 חלקה1321 ) (להלן: "הבנין").
בהיעדר הסכמה ניתן לעתור למפקח על בתים משותפים, אף זאת בהסכמת בעלי כל הדירות בבית המשותף ולבקש את תיקון צו הבית המשותף.
דא עקא, מסתבר כי החברה שהיא הקבלן שבנה את הבנין ,אשר נרשמה בשנת 1964 בפנקס רשם החברות ונמחקה ממנו עוד בשנת 1985, רשומה עדיין בפנקס כבעלים במחסן בשטח של 4.69 מ"ר (תת חלקה 6) , שאת הזכויות בו שמרה לעצמה.
הנני ממנה את עו"ד אייל ארנון כמורשה חתימה בשם החברה לכל דבר ועניין שיידרש לבצוע במסגרת פרויקט תמ"א 38, לחתום בשם החברה על ההסכם ונספחיו ועל כל מיסמך נוסף עליו יחתמו בעלי הדירות בבניין בהתאם להסכם לצורך מימוש הפרויקט, לרבות חתימה בשם החברה על בקשות לרישום הערת אזהרה, על בקשות לתיקון צו בית משותף, על מסמכים ליצירת שעבודים ובטוחות לגורמים אשר ייתנו מימון כספי להקמת הפרויקט, על בקשות להיתר בניה בבניין, לרבות העתקת מיקום המחסן למיקום אחר בקומת הקרקע לצורך הוספת בניה בקומת הקרקע, כמפורט בהסכם, ועל כל מיסמך נוסף שיידרש.
...
אחר עיון בבקשה, בנספחיה ובתגובות לה, שמיעת טיעוני הצדדים וכן עיון בהודעותיהם השונות של הצדדים, נחה דעתי כי יש להיעתר, בכפוף לתנאים שיקבעו להלן, למבוקש.
לאור האמור הנני מורה כדלקמן: מאחר שחלפו למעלה מעשרים שנים ממועד מחיקת החברה ועד הגשת הבקשה, אני מקבל את בקשת המבקשים למתן הארכת מועד רטרואקטיבית להגשתה.
הנני מורה על החזרת שמה של החברה לפנקס רשם החברות וזאת אך לצורך ביצוע פרויקט תמ"א 38 בבנין זה. בנסיבות המיוחדות האמורות בבקשה זו, ובהביאי בחשבון כי מבקשי ביטול מחיקת החברה, אינם בעלי מניותיה ואינם נהנים מהחייאתה או מנכסיה, והם אינם רוצים להחזירה לפעילות כלל אלא עושים כן לצורך פורמלי גרידא הנדרש לביצוע הפרויקט, ואך משום שנדרשים הם לביטול המחיקה על מנת למצות את זכויותיהם, וכי למעשה במהלך השנים בהם היתה החברה מחוקה לא ניתן לה כל שירות מטעם רשם החברות, הנני פוטר את המבקשים מתשלום חוב אגרות של החברה לרשם החברות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

הרקע העובדתי וניהול ההליך התובעים, תושבי שכונת אבן גבירול בעיר רחובות מתגוררים בבתים אשר בנייתם הושלמה בשלהי שנות התשעים במסגרת פרוייקט "בנה ביתך" השני בשכונה זו (להלן: "הפרוייקט"), כאשר בשכונה גם בתים ישנים יותר.
" נמצא כי בית המשפט העליון קובע במפורש כי אזורים שטרם ניבנו אינם חוסים תחת הסווג שהיה לאזורים השכנים אליהם באותה שכונה לצורכי ארנונה, ועם הבניה עליהם ניתן לסווגם על פי שיקול דעת הרשות המקומית, וכך – איזור בו הוקם בשנת 1996 פרוייקט "בנה ביתך" השני בשכונת אבן גבירול ולא היה בנוי עד אותה עת אינו חוסה תחת סיווג חלקה הישן של השכונה לצורכי ארנונה וסיווגו ככזה אינו מהוה שינוי עליו חלים דיני ההקפאה.
...
אמנם עילת התביעה מכח הסכם הפשרה עצמו לא התיישנה במישור העקרוני אולם ציינתי כבר לעיל כי סבור אני שראוי שענין זה ישמש רקע לדברים וחלק ממכלול השיקולים, בין היתר לאור העקרונות והשיקולים שסקר כב' השופט פוגלמן בפסק דין אי.בי.סי. ולאור החשיבות והערך שיש לעקרון ההתיישנות כפי שפרטה כב' השופטת ארבל בפרשת ארידור.
הפועל היוצא מן האמור לעיל הוא כי אני דוחה את עתירת התובעים 149-126 להחיל גם עליהם את הוראות הסכם הפשרה בהליך הקודם.
משלא הרימו התובעים 149-147 את הנטל המוטל עליהם ולא הוכיחו את סכום ההשבה המגיע להם לטענתם אין בידי אלא לדחות את תביעתם גם בגין רכיב זה. סיכום לאור האמור, לאחר שדחיתי את מרבית טענות הסף של הנתבעת, דחיתי על הסף בשל חוסר סמכות עניינית את העתירה לסעד הצהרתי, ודנתי ביתר עילות התביעה לגופן אני דוחה את התביעה במלואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 17404-10-12 הלר ואח' נ' בניני ישר יורם קבלנים בע"מ ואח' לפני כב' השופט פרופ' עופר גרוסקופף התובעים: 1. אריה הלר 2. מרדכי הלר 3. יעקב מלכה כולם ע"י עו"ד אורי פיינטוך ועו"ד יגאל מגאל הנתבעים: 1. בניני ישר יורם קבלנים בע"מ 2. יורם ישר שניהם ע"י עו"ד רוני שדה ועו"ד גלעד רמתי פסק דין
להלן העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים: התובעים 1 ו-2, אב ובנו (להלן: "מר אריה הלר" ו-"מר מוטי הלר", בהתאמה), עוסקים מזה שנים בתיווך מקרקעין, אך לא חידשו את רישיון תיווך המקרקעין שלהם על פי חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המתווכים במקרקעין") מאז שנת 2003.
הנתבעת 1 (להלן: "חברת הבנייה") היא חברה קבלנית לבניין ויזמות אשר משרדה בעיר רחובות.
הקשר בין חברת הבנייה לבין בעלי המקרקעין הבשיל ביום 12.5.2008 לכדי הסכם קומבינאציה (להלן: "הסכם הקומבינאציה"), על פיו תבנה חברת הבנייה פרויקט בנייה רוויה במסגרתו יוקמו במקרקעין "לפחות 100 יחידות דיור" (סעיף 6א. להסכם הקומבינאציה).
הראש הרביעי והאחרון להגנת הנתבעים הוא כי חישוביהם של התובעים בדבר דמי השיווק המגיעים להם הם חסרי אחיזה במציאות, שכן על פי התב"ע אשר היתה ועודנה בתוקף ביחס למקרקעין לא ניתן כלל לבנות את כמות יחידות הדיור המצוינת בכתב התביעה, אלא מספר בודד של בתים צמודי קרקע בלבד.
...
סיכומו של דבר, גם דינה של התביעה לדמי תיווך להידחות, מהטעם שהתובעים לא עמדו בנטל הבאת הראיות הדרושות להוכחתה.
בסופו של דבר שגיאתם של התובעים ביטלה את שגיאתם של הנתבעים, והביאה לתוצאה הצודקת.
סוף דבר דין התובענה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

יש לדחות את טענת התובעת לפיה באותה תקופה לא הייתה מעורבת בפרויקטים אחרים מאחר ולא הוכחה והן נוכח עדותו של טבקול לפיה הוא הקים את שכונת הרצוג (עמ' 38, שורה 10) וכן נוכח עדותו לפיה יש לו "קו אשראי" המאפשר לו לשלם במועד מאוחר יותר על הזמנות שמבצע.
מכך אני מסיק כי לא מן הנמנע שהתובעת הייתה מעורבת בפרויקטים אחרים בסמוך לתקופת הבניה של בית הנתבע וכי חלק מהחשבוניות שהגיש במסגרת ראיותיו שולמו באיחור (מאחר ויש לו קו אשראי וכן מאחר ועולה ספק מהתנהלותה החשבונאית של התובעת) ושייכות למעשה לבית או בתים אחרים שבנה בשכונת הרצוג.
לדבריו לרחובות ניתנו שמות זמניים שבהמשך הוחלפו בקבועים ולכן לא הייתה ידועה לו כתובתו של הנתבע.
...
בעוד התובעת טוענת כי שימשה כקבלן ראשי, טוען הנתבע לסיכום מצומצם יותר במסגרתו רכשה עבורו התובעת חומרים לבניית ביתו.
לאור מסקנה זו, אין כל בסיס לקבלת אותו סעד מכוח עשיית עושר או שכר ראוי, טענה שלא נטענה כלל בכתב התביעה.
סוף דבר התובעת הגישה תביעה מנופחת, המונעת משיקולים זרים, בטענה כי שימשה קבלן ראשי בבניית ביתו של הנתבע.
על כן, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו