הקלה בעונשין על שימוש ברכב ללא רשות הבעלים

כתב האישום הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות ונטישה באותו מקום, לפי סעיף 413ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 ונהיגה ברכב ללא ביטוח – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל – 1970.

בת"פ 68622-03-18 כתב בית המשפט דברים נאים לענייננו על עבירות השמוש ברכב ללא רשות: "עבירת השבל"ר והנטישה במקום אחר הנה עבירה בעלת דמיון מסוים לעבירת גניבת הרכב, אך פחות חמורה ממנה.

כשיקולים לקולא מנה, בין היתר, את העובדה כי המבקש נעדר עבר פלילי, את גילו הצעיר של המבקש, את לקיחת האחריות, היתרשמות שירות המבחן לפיה המבקש בעל שאיפות לתיפקוד נורמאטיבי וכי ההליך הפלילי והמעצר מהוים גורם מרתיע ומציב גבולות ואת העובדה שהמבקש הביע חרטה על מעשיו.

...

כפי שנאמר בע"פ 4152/13 הראל ישראלי נ' מדינת ישראל (13.8.14) על מערער בעל עבר פלילי עשיר: "יוזכר כי המערער נמצא כשיר לעמוד לדין, על אף תחלואותיו הנפשיות והאישיותיות שתוארו. אף אם יכולתו של המערער לשלוט על מעשיו באירוע השני הייתה מוגבלת – הרי שנקבע כי היא קיימת. אכן, מדובר בנסיבות מורכבות המעלות שאלות  באשר לענישת מורשעים הסובלים מהפרעות נפשיות שונות. ואולם, שיקול ההרתעה האישית אינו שיקול הענישה היחיד. לצידו עולה, וביתר שאת במקרה הנדון, שיקול של מניעת סיכון לשלומו ובטחונו של הציבור... אף אם יש להצטער על כך שהמדינה, משיקולי תקציב ומשיקולים אחרים, אינה מטפלת באופן מלא באנשים הסובלים מתחלואות נפשיות כגון המערער – הצורך להגן על הציבור ממעשים מעין אלו עודנו קיים ומהווה שיקול ממשי וחשוב בענישה. עוד יצויין כי בעניינו הקונקרטי של המערער נערכו ניסיונות רבים ומגוונים של גורמי בריאות הנפש לסייע לו, אך הוא גילה קושי בשמירה על עקביות והתמדה בטיפולים וניתק עימם קשר.

פתרון של טיפול עדיף כמובן, אך בהעדר אלטרנטיבה נגישה ומספקת – אין מנוס מלהטיל עונש מאסר למספר שנים".

בשים לב לשיקולים האמורים, בהתחשב בתקופת מעצרו של הנאשם, גילו ועברו הפלילי, החלטתי לקבוע את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

כתב האישום: הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טעון, בכתב אישום מתוקן, בעבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"), העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר דין פלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב) תשכ"ט 1969, שב"ח לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל (3 עבירות), שבל"ר לפי סעיף 413 לחוק העונשין, החזקת סם לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) +7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג 1973.

על פיו, מעצרו באישום הראשון, הוביל את הנאשם להיתנהגות בה נקט כלפי השוטרים, לאחר תקופה ארוכה בה היתנהל באופן תקין, "ובראותו את הכול מתפרק לנגד עיניו". הסניגור ביקש לקחת בחשבון לקולא את הודאת הנאשם, מועד ביצוען של העבירות, החרטה שהביע וכן החסכון בזמן השפוטי.

הערכים החברתיים בהם פגע הנאשם הנם: רבונותה של המדינה והחלטה מי יבואו בשעריה, בטחונו של אדם, שלוותו, הזכות לקניין, וכן כיבוד שילטון החוק ורשויות אכיפת-החוק.

בהתייחס לאישום השני, ובשים לב לעובדה, כי לעבירת השב"ח נילוותה גם עבירת שבל"ר, ביחס לרכב שנגנב בין התאריכים 13.8.2020 -14.8.2020 בו החזיק הנאשם, יש לקבוע את המיתחם בין מאסר קצר החל ממספר חודשים, ועד 8 חודשים, לצד ענישה נלווית.

במסגרת רע"פ 398/14 ערג' נ' מדינת ישראל (16.3.14) נקבע כי "עבירות ההתפרצות והגניבה, הפכו, למרבה הצער, לנפוצות במחוזותינו, הן פוגעות ברכושו של הציבור, מערערות קשות את תחושת בטחונו, ומנפצות לרסיסים את התפיסה לפיה ביתו של אדם הוא מבצרו. בית משפט זה עמד, לא פעם, על כך שחומרתן של העבירות, לצד נפוצותה של התופעה, מצריכות נקיטת יד קשה עם העבריינים". בעניינינו, אישום 3 מצוי ברף חומרה גבוה נוכח נסיבות הארוע, כניסתו לבית בעת שבתם של בעלי הבית, חיילת בשרות סדיר, לנה בחדרה.

...

כתב האישום והסדר הטיעון הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירה של שימוש ברכב ללא רשות ונטישה באותו מקום (להלן: "שבל"ר"), לפי סעיף413ג רישא לחוק העונשין, תשל'ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") וכן בעבירה של שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב), תשכ'ט-1969.

באשר למידת הפגיעה בערך המוגן לפי הנסיבות הקשורות בבצוע העבירה ניתן להצביע על כך שהנאשם השתמש ברכוש המתלונן, לצרכיו, באור יום ומבלי שקבל רשות מבעל הטרקטור.

נסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה לקולא יש להביא בחשבון את העובדה שהנאשם לקח אחריות על מעשיו, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן וחסך זמן שפוטי יקר.

...

במקרה שלפניי, סבור אני שאין מקום להשוואת את הרכיב ההתנהגותי שבהגדרת עבירת התנאי למעשה הנוסף בגינו הורשע הנאשם בהליך דנן- עבירת השבל"ר, שכן עבירת התנאי הינה גם על כל עבירת רכוש.

נוכח הנתונים שהצטברו לעיל, ובנסיבותיו של הנאשם, אני סבור שהיה מקום למקם את עניינו של הנאשם בחלק העליון של המתחם.

אולם לנוכח חלוף הזמן והשיקולים לקולא שציינתי לעיל, אני סבור שיש למקם את עניינו של הנאשם באמצע המתחם לצד רכיבי ענישה נוספים.

כתב האישום המתוקן הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן הכולל שלושה אישומים כמפורט להלן: אישום מספר 1: על פי אישום זה, במועד הרלוואנטי לכתב האישום המתוקן היה בבעלות המתלונן (להלן: המתלונן 1") רכב מסוג טויוטה פריוס אשר חנה ברחוב שי עגנון 33 בנהריה בסמוך לביתו של המתלונן.

סימן ה'1 לפרק יא' לחוק העונשין אשר הוסף בתיקון מיוחד לחוק העונשין, יועד כולו לעבירות הקשורות בכלי רכב וכולל עבירות : גניבת רכב, שימוש ברכב ללא רשות, פגיעה ברכב, פריצה לתוך רכב, החזקת כלי פריצה לרכב, פירוק חלקים מרכב וגניבה מרכב.

במכלול השיקולים לקולא ולחומרא אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל בנכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 14.4.23 5 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שיחרורו של הנאשם והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת רכוש למעט עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב – סעיף 413 לחוק העונשין, ויורשע בה. בנסיבות תיק זה לא מצאתי להשית על הנאשם תשלום כספי או לחייבו בפצוי כספי.

...

לפיכך אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים נמוכה.

בנסיבות תיק זה אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין עונש של מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות לבין עונש של 12 חודשי מאסר בפועל ברף העליון.

במכלול השיקולים לקולא ולחומרא אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 14.4.23 5 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת רכוש למעט עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב – סעיף 413 לחוק העונשין, ויורשע בה. בנסיבות תיק זה לא מצאתי להשית על הנאשם תשלום כספי או לחייבו בפיצוי כספי.

בתאריך 17.5.23 בשעה 21:07 או בסמוך לכך, גנב הנאשם את הרכב שחנה בסמוך לביתה של הבעלים ברחוב פרישמן 21 בקריית אתא, באופן שפתח את הרכב שהיה נעול באופן שאינו ידוע למאשימה במדויק וניכנס לרכב.

סימן ה'1 לפרק יא' לחוק העונשין אשר הוסף בתיקון מיוחד לחוק העונשין, יועד כולו לעבירות הקשורות בכלי רכב וכולל עבירות : גניבת רכב, שימוש ברכב ללא רשות, פגיעה ברכב, פריצה לתוך רכב, החזקת כלי פריצה לרכב, פירוק חלקים מרכב וגניבה מרכב.

נקבע כי מדובר בענישה מקלה, וכי גניבת רכב מתוחכמת מסוג זה, שבוצעה בצוותא לאחר תיכנון מוקדם והצטיידות בכלים, מצדיקה עונש כבד יותר.

...

בענייננו אני קובעת כי מדובר במסכת עבריינית אחת ועל כן אני קובעת כי מודבר באירוע אחד.

ערעורו נדחה תוך קביעה כי העבירות שביצע מחייבות ענישה משמעותית, והעדר חריגה קיצונית מרמת ענישה ראויה ומקובלת.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 11 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 17.5.23 5 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי הוא שלא יעבור אחת או יותר מעבירות רכוש ויורשע בה. 2 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירה על פי חוק הכניסה לישראל ויורשע בה. 2 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה ויורשע בה. אני מחייבת את הנאשם בתשלום פיצוי כספי למתלוננת בסכום של 2,000 ₪ .