(ו) הסיבה לבצוע העבירות הייתה בצע כסף, כעולה מכך שהנאשם ושותפו צעקו לעבר המתלונן: "איפה הכסף?".
לקולא, ניתן לציין את נסיבות הבצוע כדלקמן: (א) הארוע נמשך דקות בודדות, והסתיים בכך שהנאשם ושותפו ברחו מהבית.
לפיכך אני סבורה כי הרף העליון של המיתחם במקרה דנן, ראוי שיהיה גבוה יותר ביחס לזה שאוּשר בע"פ 4949/15 מקדסי הנ"ל.
בנוסף ניתן להפנות לע"פ 8933/16 טלקר הנ"ל. באותה פרשה אוּשר מיתחם עונש הולם שנע מ-2 עד 5 שנות מאסר בפועל בגין עבירות של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות וכן התפרצות למקום מגורים, תוך שימוש באקדח צעצוע.
...
לפיכך אני סבורה כי הרף העליון של המתחם במקרה דנן, ראוי שיהיה גבוה יותר ביחס לזה שאוּשר בע"פ 4949/15 מקדסי הנ"ל.
בנוסף ניתן להפנות לע"פ 8933/16 טלקר הנ"ל. באותה פרשה אוּשר מתחם עונש הולם שנע מ-2 עד 5 שנות מאסר בפועל בגין עבירות של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות וכן התפרצות למקום מגורים, תוך שימוש באקדח צעצוע.
לפיכך, אני בדעה לפיה מתחם העונש ההולם במקרה דנן ראוי שיהיה חמור יותר ביחס לזה שאוּשר בע"פ 8933/16 טלקר הנ"ל.
בהתחשב במכלול השיקולים שפורטו, ובשים לב לערכים שנפגעו ולעוצמת הפגיעה בערכים אלה; נסיבות ביצוע העבירות; מדיניות הענישה הנוהגת; ועקרון ההלימה המהווה עקרון מנחה בענישה – אני סבורה כי מתחם העונש ההולם בגין העבירות בהן הורשע הנאשם נע מ-3 עד 6 שנות מאסר בפועל.
מסקנה זו מתחזקת בנסיבות המקרה דנן, שכן שירות המבחן התרשם כי עצם המפגש שלו עם המתלוננים לצורך הכנת התסקיר, נתן למתלוננים תחושה של הכרה בפגיעה שנגרמה להם, וכן חוויה של נראוּת במסגרת ההליך המשפטי (תחילת עמ' 3 לתסקיר).
סוף דבר
נוכח מכלול הטעמים שפורטו, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן:
58 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו.
