כתבי האישום המתוקנים
הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון דיוני, והורשע בבצוע עשרות עבירות סחר בסמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין, בגין מכירה של כגרם בכל היזדמנות תמורת 100 ₪, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), ובעבירה של החזקת סמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין שלא לצריכה עצמית ברכבו, לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.
יפים לענייננו דברי כב' השופטת ע' ארבל (כתוארה אז) ברע"פ 6373/06 מדינת ישראל נ' אלנשמי (6.9.2006):
"כאשר בעבירות סמים עסקינן, לא ניתן להיתעלם מהחובה המוטלת עלינו כמערכת וכחברה להאבק בנגע הסמים. פן חשוב של מאבק זה הנו הטלת עונשים מחמירים על מי שבוחרים לעסוק בסחר בסמים. הסחר בסמים מסוכנים הנו אמצעי קל ונוח לעשיית רווחים נכבדים. ענישתם של מי שסחרו בסמים מסוכנים צריכה ליתן מענה גם לפיתוי זה ובמילים אחרות – על מי אשר שוקל לשלוח ידו בסחר בסמים להעמיד לנגד עיניו לא רק את הפיתוי לשלשל לכיסו סכומי כסף נכבדים אלא גם את הסיכון של שהיה ממושכת מאחורי סורג ובריח".
הענישה הנוהגת בגין עבירות סחר בסמים קשים, אף בכמויות קטנות ולא כל שכן בעשרות הזדמנויות כבעניינינו, נסובה דרך כלל סביב עונשי מאסר בפועל לתקופות ממשיות, בהיתחשב בסוג הסמים, מספר הלקוחות ומיהותם, כמות העיסקאות, משקל הסמים והתמורה שהתקבלה בעד מכירתם, כנלמד מהפסיקה שלהלן:
ברע"פ 3790/23 שיינר נ' מדינת ישראל (28.9.2023), הורשע נאשם על פי הודאתו בסחר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של כ-30 גרם, סיוע לסחר של קוקאין במשקל כולל של כ-100 גרם קוקאין, ובהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.
אדגיש כי כל אחד משיקולים אלו הוא בעיניי בעל משקל ממשי לקולה בגזירת העונש.
...
במכלול השיקולים לחומרה וקולה, משזהו מאסרו הראשון של הנאשם שהוא נעדר עבר פלילי, אני סבורה כי נכון לגזור את עונשו בשליש הראשון של מתחם הענישה, לצד ענישה מוחשית נלווית, גם ברכיב הכלכלי.
אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים שלהלן:
מאסר בפועל למשך 36 חודשים.
משהוכרז הנאשם כסוחר סמים אני מורה על חילוט כל סכומי הכסף במזומן, והטלפונים הניידים שנתפסו, לטובת קרן החילוט.