המתלוננת נזקקה לטפול רפואי והופנתה לבית החולים "ברזילי".
במעשיו המתוארים לעיל, גרם הנאשם למתלוננת חבלה של ממש בדמות רגישות ונפיחות קלה מעל כף רגל ימין, צליעה וקושי בהליכה, רגישות במישוש בלסת התחתונה בשני צדיה, שריטות בפנים ובצואר, רגישות בפתיחת הפה בלסת התחתונה, רגישות באיזור עצם החזה, ודימום בשפתה התחתונה ומכאוב.
במסגרת הראיות לעונש הציגה ההגנה אסופת מסמכים ובהם, מכתב מאת תכנית "אפיקים" – האגף לשירותי רווחה וקהילה בעריית קריית גת (נ/1); מכתב סיום תכנית "אפיקים" מיום 12.06.2019 (נ/2); המלצה מהצבא (נ/3); 4 מכתבי המלצה נוספים מהצבא מחודש פברואר 2015 (נ/4); מכתב המלצה ממעסיקו של הנאשם -מנהל היחידה לאבטחת הכותל המערבי מנובמבר 2017 (נ/5); אישור קבלה ללימודים במכללה למנהל במגמת מכינה טכנולוגית מיום 27.10.2019 (נ/6).
לחילופין נטען כי היה ובית המשפט יחליט להותיר את הרשעת הנאשם על כנה, אזי יש לחרוג מהמתחם לקולה בשל שקולי שקום.
...
אולם, בשים לב לאמור בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין, שוכנעתי, כי יש מקום במקרה הנדון לסטות לקולה מהמתחם שקבעתי לעיל, וזאת לאחר שהשתכנעתי כי קיים סיכוי של ממש כי הנאשם ישתקם בעתיד.
לאור כל האמור, בא שירות המבחן בהמלצה להימנע מהרשעתו של הנאשם, ולהטיל עליו הענישה שפורטה בראשית הדברים תוך שלהערכת שירות המבחן, ענישה בדמות מאסר בעבודות שירות עלולה לקטוע את הליך השיקום והטיפול המשמעותי בו הוא מצוי.
מכל המקובץ לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
צו של"צ בהיקף של 300 שעות.