מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הצמדת מזונות למדד יוקר המחיה או לתוספת היוקר

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2019 ברבני פתח תקווה נפסק כדקלמן:

שיטת הסוברים שכסף – אין תנודות בערכו המחנה אפרים (הילכות מלוה ולוה דיני ריבית סימן כה) דחה את הראיה שהביא המהרשד"ם מהתוספות בבבא מציעא (כדלעיל) וביאר שמה שכתבו התוספות שצריך לשלם ל"ב איסרים ולא כ"ד כפי שהתחייב מראש הוא משני טעמים: האחד: ומדברי התוספות בפרק הזהב אין ראיה, דההיא איירי במוכר חפץ בכ"ד איסרין, דסתמא כל המוכר בכ"ד איסרין כאומר "בדינר אני מוכר לך", דכ"ד איסרין הוי דינר.
אם חוב מזונות הילדים הנו חוב שחל על האב כבר מעת לידת הילדים, אלא שזמני הפרעון הנם מדי חודש בחודשו, יש מקום לידון על הצמדת החוב למדד יוקר המחיה, שהרי יש פרק זמן ניכר בין זמן החיוב לזמן הפרעון, ושמא חייב האב לדאוג שבזמן הפרעון של כל תשלום יישמר לילדים כוח הקניה בסכום עליו התחייב מתחילה.
...
ועל כן אף דינה של תביעה זו להידחות.
מסקנה תביעת האם להצמיד למדד את התחייבותו של האב למזונות הילדים בניגוד לרצונו – נדחית.
תביעת האם לחייב את האב במזונות עבר של הילדים – נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1984 בעליון נפסק כדקלמן:

השופט המכובד נעתר לתובענה אך בחלקה: בזאת, שאת דמי המזונות החודשיים העמיד על סך 5,850 שקלים החל מיום 26.7.82, כשסכום זה יהיה צמוד למדד יוקר המחיה ויעודכן אחת לשלושה חודשים.
את דבריי אבהיר כדלהלן: הצמדת סכום המזונות לתוספת היוקר שמקבלים השכירים במשק, שנקבעה בפסק הדין הראשון, הוכיחה את חוסר יעילותה, בזאת שערכם הריאלי של דמי המזונות-תוך עדכון אחת לשישה חודשים-נשחק במידה המחייבת התערבותו של בית המשפט.
...
וכיוון שהטענות, אשר העלו הצדדים, שלובות אלה באלה, אדון בהן לפי הנושאים שעוררו הצדדים ולפי הפרוט הבא: שינוי הנסיבות בית המשפט קמא החליט להכניס שינוי בסכום שנפסק לפי ת/2, לאחר שהגיע לידי המסקנה, שחל שינוי בנסיבות, שהיו ביסודו של אותו פסק-דין, לעומת הנסיבות ביום הגשת התובענה תמ"א 2154/82, שעליו נסב ערעור זה. ואכן, העקרון המשפטי, שהנחה את השופט המכובד, היה נכון ביסודו, שכן פסק-דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני היתדיינות חוזרת בין אותם הצדדים, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתא פלונית בקשר למזונות".
לסיכום: בצדק נקבע על-ידי בית המשפט, שהנסיבות השתנו במידה שמחייבת תיקון הסכום שנפסק בשעתו לפי ת/2.
סבורני, שטענתה של המערערת מוצדקת היא, והייתי מעמיד את סכום ההוצאות בבית המשפט קמא על סך 15,000 שקלים.
סכום זה יישא ריבית והצמדה, כשהמדד הקובע הוא מדד יום מתן פסק הדין לעומת יום התשלום בתוספת מע"מ. התוצאה היא איפוא, שיש לקבל גם את הערעור וגם את הערעור הנגדי באורח חלקי, בהתאם לפירוט לעיל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1976 בעליון נפסק כדקלמן:

כבר מזה זמן רב, ועוד מלפני מתן פסק-הדין, אין העליה במדד יוקר המחיה הולכת בד-בבד עם העליה בתוספת היוקר המשתלמת לעובדים; ואם כי הרפורמה בדיני מס הכנסה אמנם מביאה שינויים מסויימים בקצב ההתאמה שבין תשלום תוספת היוקר לבין עליות המדד, הרי ראשית, אין הרפורמה נטענת בבקשת המשיב ואין היא נזכרת עוד בהחלטת השופט המלמד כעילה לבקשה הנוכחית-ומה גם שהיא קרתה לאחר המעשה; אבל שנית, והיא העיקר בעיני, אין לראות ברפורמה הזאת משום "שינוי בנסיבות" המחייב או המצדיק רביזיה של כל פסקי המזונות אשר בהם הוצמדו המזונות למדד יוקר המחיה.
...
טרם באה לידי ביטוי על-ידי פסיקת בית-המשפט בשאלת מזונות"; ובסופו של דיון הגיע לידי מסקנה "כי אכן יש לשנות את ההוראה לפיה צמוד סכום המזונות למדד יוקר המחיה", והוא החליף הצמדה זו בהצמדה לתוספת היוקר המשתלמת לעובדים בישראל החל ביום 30.11.74.
גם מבחינת הדין המהותי נראה לי שאין להצמיד מזונות בנים קטינים לתוספת היוקר המשתלמת לאביהם, שהרי זכאים הם למזונותיהם לפי צרכיהם, וצרכיהם נמדדים לפי יוקר המחיה, ולאו דווקא לפי הכנסותיו של אביהם.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כמו כן, נקבעה שיטת הצמדה של המזונות, למדד יוקר המחייה: כל 3 חודשים, כאשר המדד הבסיסי הוא המדד הידוע ביום פסק הדין (פיסקה 8 לפס"ד הנ"ל).
ההצמדה של המזונות הינה לתוספת היוקר לשכירים, והעדכון ייעשה אחת ל-3 חודשים (סעיף 8(ג) להסכם).
...
מכאן, שגם טענה זו של ב"כ המבקשים – נדחית.
הבר"ע – נדחית.
אני מורה בזה לאם המבקשים לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 8,000 ₪ בצרוף מע"מ כדין.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1994 בעליון נפסק כדקלמן:

הסכום הנז' כולל מחצית תשלום דמי המשכנתא עבור הדירה שעל הבעל לשלם (בהערה הוסף הסדר הצמדת דמי המזונות הממשיים עבור הילדים (350 ש"ח לחודש) לתוספת היוקר לשכירים והצמדת סכום ההשתתפות במשכנתא (150 ש"ח לחודש) למדד יוקר המחיה-מ' ח').
...
והנה, לא זו בלבד שהאישה לא עוררה את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהייתה לה-לפני בית הדין הרבני-אלא שמצאנו אותה טוענת מפורשות לפני בית הדין הרבני הגדול, כי בית הדין הרבני קנה סמכות שיפוט על-פי עקרון הסמכות הנמשכת (ראו פיסקה 5 לעיל).
הגורמים המעמידים מחסומי השתק ומניעות נעדרים אפוא בענייננו, ומסקנה מתבקשת מכאן היא, שלא יהא זה לא נכון ולא ראוי לדחות את עתירתה של האישה כמו על הסף-אך בהסתמך על טענת השתק ומניעות-בלא שנעמיק חקר בנסיבותיו הספציפיות של המקרה.
המסקנה המתבקשת מכך לענייננו הינה, כי פסק-דינו של בית הדין הרבני ניתן מחוסר סמכות פונקציונלי, ודין הצוו-על-תנאי ליהפך למוחלט".
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו