השופט המכובד נעתר לתובענה אך בחלקה: בזאת, שאת דמי המזונות החודשיים העמיד על סך 5,850 שקלים החל מיום 26.7.82, כשסכום זה יהיה צמוד למדד יוקר המחיה ויעודכן אחת לשלושה חודשים.
את דבריי אבהיר כדלהלן:
הצמדת סכום המזונות לתוספת היוקר שמקבלים השכירים במשק, שנקבעה בפסק הדין הראשון, הוכיחה את חוסר יעילותה, בזאת שערכם הריאלי של דמי המזונות-תוך עדכון אחת לשישה חודשים-נשחק במידה המחייבת התערבותו של בית המשפט.
...
וכיוון שהטענות, אשר העלו הצדדים, שלובות אלה באלה, אדון בהן לפי הנושאים שעוררו הצדדים ולפי הפרוט הבא:
שינוי הנסיבות בית המשפט קמא החליט להכניס שינוי בסכום שנפסק לפי ת/2, לאחר שהגיע לידי המסקנה, שחל שינוי בנסיבות, שהיו ביסודו של אותו פסק-דין, לעומת הנסיבות ביום הגשת התובענה תמ"א 2154/82, שעליו נסב ערעור זה.
ואכן, העקרון המשפטי, שהנחה את השופט המכובד, היה נכון ביסודו, שכן פסק-דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני היתדיינות חוזרת בין אותם הצדדים, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתא פלונית בקשר למזונות".
לסיכום: בצדק נקבע על-ידי בית המשפט, שהנסיבות השתנו במידה שמחייבת תיקון הסכום שנפסק בשעתו לפי ת/2.
סבורני, שטענתה של המערערת מוצדקת היא, והייתי מעמיד את סכום ההוצאות בבית המשפט קמא על סך 15,000 שקלים.
סכום זה יישא ריבית והצמדה, כשהמדד הקובע הוא מדד יום מתן פסק הדין לעומת יום התשלום בתוספת מע"מ.
התוצאה היא איפוא, שיש לקבל גם את הערעור וגם את הערעור הנגדי באורח חלקי, בהתאם לפירוט לעיל.
