הצמדה למדד תשומות הבנייה תביעה ייצוגית להצמדה למדד תשומות הבנייה

השאלות המשותפות: האם הסכם המכר ונספח התשלומים מהוים חוזה אחיד? האם סעיפי ההצמדה בהם - סעיפים 5.1 ו- 5.2 - מהוים תנאים מקפחים?; האם יש בעובדה שעסקינן בפרויקט "מחיר למישתכן" כדי לשנות מעילות התביעה?; האם סעיפי ההצמדה בהסכם המכר של המשיבות הם סעיפים בלתי חוקיים, בלתי מוסריים וסותרים את תקנת הציבור בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים?; האם נהגו המשיבות בחוסר תום לב בכך שכללו סעיפים אלו בהסכמי המכר ועמדו על ביצוע תשלומים פסולים בקיום החוזה וכיוון שהסעיפים האמורים נכללו בחוזה עקב טעות, הטעה, כפייה ועושק (סעיפים 14, 15, 17 ו – 18 לחוק החוזים) ?; האם משבוטלו סעיפי ההצמדה בהסכם המכר, חייבות המשיבות להשיב לחברי הקבוצה את הסכומים שנגבו ביתר, כאמור בסעיף 21 לחוק החוזים או לחילופין האם יש לפצות את חברי הקבוצה בסכום התביעה בהתאם להוראות חוק החוזים תרופות?; לחילופין, ככל שלא יבוטלו הסעיפים המקפחים, האם יש לפרשם בהתאם לכלל של "פרשנות כנגד המנסח"? או לפי מבחן ההיגיון המסחרי?; האם התעשרו המשיבות על חשבון חברי הקבוצה שלא על פי זכות שבדין בהתאם לחוק עשיית עושר ולא במשפט?; האם המשיבות חייבות בפצוי לחברי הקבוצה גם בגין עוולת הרשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין? עילות התביעה בשמן תנוהל התביעה הייצוגית: עילה מכוח חוק החוזים האחידים, תשמ"ג – 1982; עילות מכוח חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973; עילה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט -1979; רשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; הסעדים הנתבעים: לקבוע כי היה על המשיבות לבצע את חישוב ההצמדה של מדד תשומות הבניה, בכל תשלום שבוצע במחצית הראשונה של החודש, לפי המדד הידוע במועד שבו בוצע כל תשלום בפועל ולא להוסיף מדד עתידי המתפרסם ב-15 לאותו חודש; להורות למשיבות להשיב ולפצות את חברי הקבוצה בגין מלוא הסכומים שהן גבו מחברי הקבוצה ביתר בשל ההצמדה הפסולה למדד העתידי, בתוספת הפרישי ריבית והצמדה למדד תשומות הבניה ממועד התשלום האחרון עבור הדירה; להורות למשיבה מעתה ואילך לבצע את חישוב ההצמדה למדד כנדרש לעיל; להורות למשיבות לתקן את הסכמי המכר באופן שלא יתיר להן לשוב ולבצע "גניבת" מדד כמתואר לעיל.

...

עוד מצאתי כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיפים 8(א)(3) ו-(4) לחוק תובענות ייצוגיות, קרי כי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב ולמצער לא מצאתי כי הונחה תשתית המבססת קביעה אחרת לעניין זה. אשר להגדרת הקבוצה, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 10(א) לחוק תובענות ייצוגיות, מצאתי לשנותה כך שלאחר המילים "... ולפחות אחד מתשלומי התמורה עבור הנכס הוצמד למדד שטרם פורסם בעת התשלום שביצע בפועל...", יתווספו המילים: " ו/או לפחות אחד מתשלומי התמורה עבור הנכס הוצמד למדד הבסיסי חלף המדד הידוע, מאחר והמדד הידוע היה קטן מהמדד הבסיסי..." בכל הנוגע לנזק לקבוצה, בהינתן שהמבקשים הניחו תשתית בתמיכה לנזקם הם ובכלל כך בפרט צירפו לבקשת האישור חוות דעת; כן, הוסיפו המבקשים והפנו לכך שהמשיבות מפרסמות כי הן מונות בהיקף של מאות מיליוני ש"ח – הנני קובעת כי לשלב זה הרימו המבקשים את הנטל להוכיח דבר קיומו של נזק לקבוצה.

סוף דבר; לאור המפורט לעיל – הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - מתקבלת.

המזכירות תדוור את החלטתי לצדדים ניתנה היום, ד' ניסן תשפ"ג, 26 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.

ביסוד בקשת האישור טענה כי סעיף ההצמדה למדד תשומות הבנייה בהסכמי המכר של המשיבה עם לקוחותיה מנוסח באופן מקפח, "שכן ההצמדה אינה מתייחסת בכל המקרים למדד הידוע במועד התשלום, שכן תשלומים המשולמים ב-7-15 בחודש מוצמדים למדד עתידי שכלל לא פורסם במועד התשלום ומפורסם רק ב-15 בחודש" (סעיף 8 לבקשת האישור).

יש בכך כדי למלא את תכליות התובענה הייצוגית ואת תכלית ההליך הייצוגי הנוכחי, באופן שאינו מצדיק את המשך הדיון בה. מדובר בתביעה שהביאה תועלת לחברי הקבוצה וכן ליתר ציבור לקוחות המשיבה, אשר שינתה את אופן הצמדת המדד בהסכמי המכר שלה, כך שסיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

...

לעניין זה יצוינו השיקולים שלהלן: התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א), שכן בקשת האישור נסבה על תובענה של לקוח כלפי עוסק לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות; התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; על פני הדברים התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה להכריע בעניינם של חברי הקבוצה; ולא מצאתי טעם לסבור כי המבקש או באי הכוח מנהלים את ההליך שלא בדרך הולמת ושלא בתום לב. בבחינת הסיכונים והסיכויים בהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה מצאתי כי בענייננו מתקיימים סיכונים וקשיים שונים לשני הצדדים, שבסופו של דבר באו לידי ביטוי בהגעה אל הסכם הפשרה.

אשר על כן אני מאשר את ההסדר המומלץ לגבי גמול ושכר טרחה למבקש ולבאי הכוח כאמור בהסדר הפשרה.

נוכח כל האמור לעיל, הסדר הפשרה מאושר, וניתן לו תוקף של פסק דין.

תשלום שלא ישלום במועד על פי האמור לעיל, יישא הפרישי הצמדה למדד תשומות הבניה במועד התשלום החל ממועד ההעברה; המשיבה תשלח הודעות דואר אלקטרוני במקביל לשליחת מכתבים לחברי הקבוצה, בהתאם לכתובות המייל הרשומות אצלה; ייתרת הכספים שלא יחולקו תיתרם לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד, שהוקמה מכוח סעיף 27א' לחוק תובענות ייצוגיות.

...

לכן, מצאתי לנכון להיעתר לבקשתם של הצדדים שלא למנות בודק.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה; המשיבה תשלם למבקש גמול ולבאי כוחו שכר טרחת עורך-דין באופן ובמועדים שפורטו לעיל.

כמו כן, המשיבה תשפה את המבקש בגין חציה הראשון של האגרה ובגין הוצאות המומחה, ואני פוטר את המשיבה מתשלום חציה השני של האגרה, כמופרט לעיל; אני מורה על פרסום אישור הסדר הפשרה בשני עיתונים נפוצים יומיים וכן בדף הנחיתה הראשי באתר האינטרנט של המשיבה, זאת בהתאם לסעיף 25(4) לחוק תובענות ייצוגיות; הצדדים יגישו לאישור בית המשפט את נוסח ההודעות המוצעות וזאת בתוך 10 ימים מהיום; המשיבה תמסור דיווח לבית המשפט אודות ביצוע הסדר הפשרה לאחר תום תקופת השבה, כאמור בסעיף 18 לעיל.

מכל מקום היא מציינת, כי על התמורה המוסכמת כפי שתוגדר ולאחר הצמדתה, יש לשלם מע"מ. דיון והכרעה: סעיפים 3, 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות קובעים את התנאים הנדרשים לאישור הגשת תובענה ייצוגית.

בקבוצה יכללו כל רוכשי הדירות מהמשיבה אשר שילמו כפל מע"מ בגין תשלום הפרישי הצמדה למדד תשומות הבנייה אשר נגזר מסכום התמורה שכלל מע"מ, בכל הפרויקטים אותם שיווקה המשיבה בתקופה של 7 שנים בטרם מועד הגשת התובענה.

...

מסקנה דומה עולה אף מסעיף ב(5) לסיכומי המשיבה, שם מציינת היא את אופן קביעת מחיר הממכר בהסכם בינה לבין המבקש "ובאופן דומה גם עם רוכשי דירות אחרים". המסקנה הלכאורית העולה מכל המקובץ היא, שכוונת הצדדים להסכם היתה כי רכיב המע"מ שיגבה מרוכשי הדירות ובכלל זה המבקש, יחושב על בסיס התמורה שנקבעה בהסכם לאחר ניטרול רכיב המע"מ, הצמדתה למדד תשומות הבניה ותוספת מע"מ על התשלום הכולל.

המשיב הינו צד ישיר להסכם וככל שיש ממש בטענותיו באשר לפסול באופן בו פעלה המשיבה בהקשר זה (וכאמור – סבורני כי קיים סיכוי סביר שכך ייקבע), הדבר מעמיד לו לכאורה עילת תביעה אישית.

בהינתן כל המקובץ לעיל, ומשמדובר בסכומים נמוכים יחסית בעבור כל רוכש, באופן שעל-פניו לא סביר שיהיה תמריץ לתובע בודד לנהל הליך פרטני, סבורני גם כי התובענה הייצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

לטענת התובע כבר ביום החתימה על הסכם המכר עמדה התמורה על סך של 2,087,775.7 ₪ מבלי שהדבר היה ידוע לו, זאת בשל העובדה כי סך התמורה בהסכם הוצמדה למדד תשומות הבנייה של חודש נובמבר 2015, שעמד על 107.0 נקודות ופורסם ביום 15.12.2015, כחודש וחצי לפני מועד החתימה על ההסכם.

הקבוצה אשר בשמה אושרה ניהול התובענה הייצוגית היא: "כל מי שרכש נכס מהנתבעות (ביחד ולחוד) בשבע השנים האחרונות, אשר לפחות אחד מתשלומי התמורה עבור הנכס הוצמד למדד שטרם פורסם בעת התשלום שביצע בפועל". באשר לגובה הנזק האישי שניגרם לכל אחד מן המבקשים, צרפו התובעים לתובענה הייצוגית חוות דעת מומחה במסגרתה פורט הנזק שניגרם לכל אחד מן התובעים.

...

הנתבעות טענו כי תנאי ההצמדה של תשלום התמורה למדד אינם "חקוקים בסלע" והם נתונים למשא ומתן מסחרי בין הצדדים שכן בסופו של דבר תנאי ההצמדה למדד משקפים את סכומי הכסף והמקח ביחס אליהם יקבע איזה צד יישא בסכומים אלו.

לאחר שעיינתי בבקשה, הרי שלא מצאתי טעם לדחות על הסף את הסדר הפשרה.

לאור האמור, אני מורה לצדדים לפעול בהתאם להוראות סעיפים 18(ג) ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "החוק") כמו גם בהתאם לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע 2010 כדלהלן: עותק מבקשת הצדדים לאישור הסדר פשרה, אשר אליו צורף הסדר הפשרה הוגש לבית המשפט ביום 13.6.2023 והוא מצוי בתיק בית המשפט.