הצורך לתת הודעה מוקדמת על מדידה

(ב) בשלב הבא היה על הפקיד המסדר לפרסם הודעה מוקדמת (preliminary notice) על המדידה, על הסידור ועל רישום הזכויות, וזאת לא פחות משלושים יום לפני תיחומם של גבולות המקרקעין (סעיף 5 לפקודה).

בשולי הדברים אתייחס בקצרה לעניין נוסף: לאור מסקנתי ולפיה לא היתקיימו החריגים המצדיקים תיקון הפנקס לפי סעיף 93 לפקודת ההסדר, אין צורך לבחון הסיפא של סעיף 93 הקובעת: "...אולם בית המשפט לא יורה על תיקון הפנקס אם רכש אדם מקרקעין בתום לב ובתמורה, מבעל רשום, אחרי ההסדר". רק אציין, כי אין דעתי כדעת ב"כ התובע ולפיה מהוצאת תעודת נפקדות בשנת 2016 ניתן ללמוד על חוסר תום לב של הנתבעות.

...

(עמ' 20 לפרוטוקול מיום 13/7/16), אך בשום פנים ואופן לא ניתן להגיע למסקנה העובדתית ולפיה רק בשנת 2012 ניתן היה לאתר מסמכים אלו.

ו) לפיכך, למרות שדחיתי התביעה לא בשל התיישנותה, אזי ניתן לקבוע כי דינה להידחות גם בשל התיישנותה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

מבלי למעט מן האמור לעיל, ובנוסף לו, מוצהר ומוסכם בין הצדדים כי במקרה וצד ב' יפר איזה תנאי מתנאי הסכם זה, יבוטל הסכם זה לאלתר וצד ב' יפנה את המקרקעין שבמחלוקת בתוך 7 ימים מיום משלוח הודעת צד א' בדבר ההפרה וביטל הסכם זה. כמו כן, צד ב' מתחייב לשלם לצד א' דמי נזק קבועים ומוערכים מראש שאין צורך להוכיחם בסך של 100,000 ₪, ובנוסף סך של 1,000 ₪ על כל יום עיכוב בפנוי המקרקעין שבמחלוקת והפרעה בהקמת הגדר וכל זאת בנוסף לזכותו של צד א' לתבוע כל סעד ו/או פיצוי אחר המגיע לו ו/או יגיע לו על פי הסכם זה ועל פי כל דין.

טענה זו, בדבר מתן הודעה מוקדמת על כניסה לבצוע העבודות, לא נטענה בכתב התביעה, ולא הוצגה לה כל ראיה.

בסירטון אחד ניתן לראות את המודד מטעם התובעים מתקשר למשרדו לוודא את נתוני המדידה, והנתבע 3 מתווכח עמו.

...

מכל האמור לעיל עולה כי הנתבעים 1-2 לא הפרו את פסק הדין ואת ההסכם, הן בכל הנוגע להפרעה והן בכל הנוגע לפינוי השטח.

סוף דבר בשים לב לאמור לעיל קובע כי הנתבעים ו/או מי מהם , לא הפרו בהפרה יסודית ההסכם שנחתם בין הצדדים ולפיכך מורה על דחיית התביעה כנגד כל אחד מהנתבעים .

דין התביעה להידחות.

על פי ההסכם נערכה מדידה של הנכס, לרבות המושכר, ונימצא כי שטח המבנה המושכר הנו 128 מ"ר ושטח המחסן 31 מ"ר. גרופיט טענה, כי מיקום המחסן ושטחו שונו מראש בידיעת הנתבעים ובהסכמתם.

בהתאם לסעיף 8.7 להסכם, התחייבה קפנטו להציג בפני גרופיט את כל הנתונים הנדרשים לצורך חישוב ואימות הפדיון מידי חודש בחודשו, בסוף כל חודש קלנדרי שבמהלך תקופת השכירות, כשהם מאומתים בדו"ח חודשי מסכם של קופות העסק של קפנטו או באישור רו"ח. בהתאם להוראות סעיף 8.5.4 להסכם, ויתרה קפנטו על הצורך במתן הודעה או דרישה מוקדמת לתשלום דמי שכירות.

...

סיכום לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: אני מקבל את התביעה העיקרית ומחייב הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 428,835 ₪.

בנוסף, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעת את אגרות המשפט, שכ"ט המומחה מטעמה וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 65,000 ₪.

אני דוחה את התביעה שכנגד.

בתאריך 26/10/17 ביום הרביעי בשבוע, התפתח דין ודברים על בסיס מקצועי בין התובע 3, הנתבע 2, מהנדס הנתבעת, ומנהל העבודה באתר בנוגע למידות חלונות שניבנו עקב טעות מדידה.

התובעים 1-3 היו צריכים לתת לנתבעים הודעה מוקדמת בת חודש.

...

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: סך של 69,712 ₪ בגין גמול שעות נוספות לתובע 1; סך של 54,502 ₪ בגין גמול שעות נוספות לתובע 2; סך של 149,437 ₪ בגין גמול שעות נוספות לתובע 3; סך של 10,140 ₪ בגין גמול שעות נוספות לתובע 4; סך של 21,780 ₪ בגין פנסיה לתובע 1; סך של 17,028 ₪ בגין פנסיה לתובע 2; סך של 51,562 ₪ בגין פנסיה לתובע 3; סך של 3,168 ₪ בגין פנסיה לתובע 4; בקיזוז הכספים שהופקדו במת"ש סך של 12,474 ₪ בגין דמי הבראה לתובע 1; סך של 9,261 ₪ בגין דמי הבראה לתובע 2; סך של 25,893 ₪ בגין דמי הבראה לתובע 3; סך של 12,300 ₪ בגין חופשה שנתית לתובע 1; סך של 11,100 ₪ בגין חופשה שנתית לתובע 2; סך של 42,000 ₪ בגין חופשה שנתית לתובע 3; סך של 2,400 ₪ בגין חופשה שנתית לתובע 4; סך של 3,420 ₪ בגין קרן השתלמות לתובע 1; סך של 1,260 ₪ בגין קרן השתלמות לתובע 2; סך של 23,437 ₪ בגין קרן השתלמות לתובע 3; סך של 13,750 ₪ בגין דמי חגים לתובע 1; סך של 10,750 ₪ בגין דמי חגים לתובע 2; סך של 31,250 ₪ בגין דמי חגים לתובע 3; סך של 2,250 ₪ בגין דמי חגים לתובע 4; הסכומים דלעיל, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.17 ועד התשלום בפועל.

התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

התובעים ישלמו לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ והוצאות משפט בסך 200 ₪.

סעיף 21 להסכם המשבצת הנו סעיף המסדיר מצב של שינוי ייעוד המקרקעין, ונקבע בו כך: "א. אם ישתנה יעודה של המשבצת או של חלק ממנה, על ידי תכנית על פי חוק התיכנון והבניה תשכ"ה-1965 או על פי כל דין, יהיה המשכיר רשאי להביא לידי סיום מוקדם את תקופת השכירות של המשבצת או של אותו חלק ממנה אשר לגביו שונה הייעוד, ולהחזיר לעצמו את החזקה במשבצת או באותו חלק ממנה אשר לגביו שונה הייעוד, לאחר מתן הודעה מוקדמת של 6 חודשים, לאגודה, על סיום מוקדם של תקופת השכירות והחזרת החזקה כאמור. לעניין סעיף זה, מתן היתר על פי דין להקמת מתקן ביטחוני כמוהו כשינוי ייעוד.

לצורך חישוב שווי המחוברים והגידולים, במטרה לאמוד את הפיצויים ליעקב וללוי, הבחין המומחה בין שני סוגי גידולים: גידול חד-עונתי (שהנו גידול שאינו מתחדש ויש לשתלו כל שנה מחדש) וגידול רב-שנתי (שהנו גידול המתחדש מידי שנה ואין צורך לחזור לשתלו כל שנה מחדש).

בסיכומו של דבר נקבע כי הפצוי המגיע ליעקב בגין עלות העתקת המנטה ואובדן הכנסה יעמוד על 269,399 ש"ח, וסך כלל הפצוי (הכולל גם פיצוי בגין המחוברים ובגין גידולים אחרים שנימצא כי יעקב זכאי לפצוי בגינם) יעמוד על סך של 398,405 ש"ח. פסק הדין של בית המשפט קמא – חישוב הפצוי המגיע ללוי כאמור, בחוות הדעת הראשונה קבע המומחה כי הקף שטח גידולי הנענע/מנטה של לוי היה 34.1 דונם (בהתבסס על המדידה שערך בעצמו), ואילו בחוות הדעת השנייה והשלישית קבע המומחה כי ההקף הוא 26.741 דונם (בהתבסס על מפת המדידה והאימות שבוצע בשטח לאחר מסירתה).

בית המשפט קמא הפנה בהקשר זה לעדותו של המומחה, לפיה ניתן לזהות את מקום גידול הנענע/מנטה גם בנסיבות כאלו, וכן לכך שהתקיים, לאחר המצאת מפת המדידה ומסירת עותק הימנה ללוי, ביקור בנוכחות של לוי שיכול היה להפנות ולשכנע לגבי כל טעות בהקשר זה. משכך, החליט בית המשפט קמא לקבל את הנתון שבמפת המדידה.

...

האגודה לא הביאה כל ראיה להוכחת טענתה זו ומכאן שדינה להידחות.

לוי, בסיכומיו, לא חלק על כך. בנסיבות אלו נראה לי שיש מקום לקבל, בעניין זה, את טענותיה של האגודה: קביעת מקדם היוון, בהיותו משקף גם את מרכיב הסיכון, הינו עניין מובהק שבמומחיות.

התוצאה מהטעמים המפורטים לעיל הנני מציע לחבריי לדחות את ערעורו של יעקב וכן את ערעורה של האגודה לעניין הפיצוי שנפסק ליעקב; לדחות את ערעורו של לוי, ולקבל, חלקית, את ערעור האגודה לעניין הפיצוי שנפסק ללוי, כך שסכום הפיצוי ללוי יעמוד על סך של 580,217 ש"ח (במקום 734,000 ש"ח).