הצהרה על העדר מכירה של מניות חברה מסוימת

בין היתר נטען כי הנתבע עזב את עבודתו בחברה התובעת (להלן: "החברה") וגרם לה לנזקים רבים; כי הוא מכר קטנוע שהחברה רכשה עבורו; כי הוא עשה שימוש לרעה בכרטיס אשראי של החברה; כי הוא החזיק רכוש של החברה שהוא לא החזיר; וכי הוא סיכל עסקה למכירת הפעלות העסקית של החברה.

בכלל זה העלה טענות לפיהן התובע החזיק במניות של חברה בשם אינפוסל בעת שהוא והנתבע היו שותפים בחברה, וכי הוא העביר לחברת אינפוסל ולא לחברה את הפרויקטים הרווחיים.

די בכך שהוא יצרף מסמכים הנוגעים ליחסים אלה – קרי: תלושי שכר שלו מחברות אלה ככל שיש בידיו תלושים כאלה (או הצהרה על היעדרם); תנועות בחשבון הבנק שלו ושל אישתו במסגרתם הועברו אליו כספים מהחברות הללו (או תצהיר על היעדרם).

חוק החברות מעניק כידוע לבעל מניות זכות לקבל מידע ומסמכים מסוימים מהחברה.

...

· אני דוחה את הבקשה ביחס לס' 20-24.

· אני נעתרת לבקשה בס' 25-31.

· אני דוחה את הבקשה ביחס לס' 32-34.

לטענת התובע, בסעיף 4.9 לזכרון הדברים עוגנה התחייבות החברה לשלם לו ולמשרד עוה"ד דנקנר, לוסקי ושות' שכר טירחה בשיעור של 2% ממחיר המכירה של כל יחידת דיור בתוספת מע"מ. לטענת התובע, הוסכם כי מחצית מהסכום הנ"ל ישולם לו וכי הוא יטפל בכל העניינים הקשורים בקידום הפרויקט, תכנונו והוצאתו אל הפועל ואילו משרד עוה"ד דנקנר, לוסקי ושות' יטפל בהכנת הסכמי המכר ורישום הזכויות על שם הרוכשים.

הנתבעות הוסיפו וטענו, כי כל אותן פעולות שבגינן דורש התובע שכ"ט בוצעו על ידו מתוקף היותו בעל מניות בחברה, וכי הטיפול המשפטי שבגינו אמורה הייתה להיות משולמת לתובע תמורה הוא עריכת הסכמי מכר מול רוכשי הפרויקט, אולם בשים לב לעובדה שהתובע הושהה מחברותו בלישכת עורכי הדין, הרי שברי כי התובע לא סיפק – ולא יכול היה לספק – שירותים משפטיים לתובעת.

לעניין הבקשה לסילוק על הסף ציינתי, בין היתר, את הדברים הבאים: "סילוקה של תביעה על הסף הוא סעד מרחיק לכת, הניתן אך במקרים יוצאי דופן. בעניינינו, כאמור, טוענות הנתבעות להתיישנות, להעדר יריבות ולאי המצאתו של כתב התביעה במועד. ברם, התביעה מבוססת בעיקרה על סכומים המגיעים לתובע בשיעור מסוים ממחיר המכירה של כל יחידת דיור ומובן כי הזכאות לקבל את הסכומים האמורים מתגבשת רק במועד מכירת יחידות הדיור, אשר הנו, גם לגירסת הנתבעות, לכל המוקדם בסוף שנת 2010, ומכאן שהתביעה לא היתיישנה. יתכן, אמנם, כי חלק מהסכומים שנתבעו בכתב התביעה תחת הכותרת "עבודות נוספות" אכן התיישנו, שכן מועד התגבשותם מוקדם משנת 2005, אולם עניין זה טעון בירור עובדתי ומקומו להשמע ולהבחן במסגרת ניהול התביעה ולא במסגרת דיון בטענות הסף.

בנוגע להגשת חוו"ד המומחה כיוון שהתובעים אכן הצהירו על כך ומכיוון שממילא תיקון כתב התביעה יחייב ממילא תיקון כתבי הטענות ואולי אף הגשת תצהירים נוספים, אני מאשרת את הגשת חווה"ד. אשר להוצאות, אני סבורה כי יש לחייב בהוצאות בשל העובדה שתיקון כתב התביעה מתבקש, כאמור, מסיבה שהייתה תלויה בתובעים, היינו יכולים היו לחשוב על עילת תביעה חלופית של שכר ראוי כבר בשנת 2011 או בכל השלבים המקדמיים עובר להגשת תצהירים.

...

בנוגע להגשת חוו"ד המומחה כיוון שהתובעים אכן הצהירו על כך ומכיוון שממילא תיקון כתב התביעה יחייב ממילא תיקון כתבי הטענות ואולי אף הגשת תצהירים נוספים, אני מאשרת את הגשת חווה"ד. אשר להוצאות, אני סבורה כי יש לחייב בהוצאות בשל העובדה שתיקון כתב התביעה מתבקש, כאמור, מסיבה שהייתה תלויה בתובעים, היינו יכולים היו לחשוב על עילת תביעה חלופית של שכר ראוי כבר בשנת 2011 או בכל השלבים המקדמיים עובר להגשת תצהירים.

הבקשה לסילוק על הסף של עילת שכר ראוי כאמור לעיל, עוד בגדרי החלטתי מיום 24.5.12 התייחסתי הן לטענת ההתיישנות והן לטענת העדר יריבות למול הנתבעת 2.

לאור כל האמור, הבקשה לסילוק על הסף של עילת שכר ראוי, נדחית.

על פי מיסמך הסיכום ת/3, אלי היה אמור לשאת בחובות שלא יכוסו מכספי המכירה, כך שעולה כי גם חברה זו היתה למעשה בשליטתו של אלי ורישומה על שם גרמן היה זמני, כשבשלב מסויים דרש גרמן מאלי בן דודו למצוא "פראייר אחר" ולהעביר את החברה וחובותיה אליו.

ברם, לא שוכנעתי כלל, כי אדם אחר הוא שחתם את החתימות של המבקש על הסכם מכירת המניות וההתחייבות, אלא התרשמותי היא כי המבקש חתם במתכוון חתימות השונות מחתימותיו הרגילות, הן על מסמכים אלה והן על שני פרוטוקולים של חב' שאולוב שנערכו אף הם במשרד עו"ד רביב חיים ביום 24.6.14 (נ/3 ונ/4), הזהות לחתימות על מיסמכי מכירת המניות בחב' מעגל.

לפיכך אני דוחה את התביעה להצהיר כי העברת המניות בחב' מעגל בוצעה ללא ידיעת המבקש וללא הסכמתו.

ניתן היום, ל' שבט תשפ"ב, 01 פברואר 2022, בהיעדר הצדדים.

...

טענת המבקש, כי לקיחת השיקים וכרטיס האשראי של חברת שאולוב לא נעשתה בהסכמתו ובידיעתו המלאה לגבי כך שאלי ישתמש בהם לצרכיו, נדחית על ידי כבלתי מהימנה, וברי כי הבין היטב כי אלי יעשה בהם שימוש כראות עיניו, וזאת שעה שלא נעשתה כל פעילות עסקית תחת כסות החברה ע"י המבקש אלא, אם בכלל היתה פעילות, בוצעה ע"י אלי בלבד.

לסיכום, התרשמתי כי המבקש התקשר ביודעין עם אלי בהקמת חב' שאולוב, ועם אלי וגרמן בהעברת מניות חב' מעגל אליו, תמורת טובות הנאה כספיות, ומתוך הנחה כי מדובר בפרוייקטים של אלי בהתקנת ציוד תקשורת, שיהיו רווחיים ולא יגרמו לו להסתבכות כספית.

לפיכך אני דוחה את התביעה להצהיר כי העברת המניות בחב' מעגל בוצעה ללא ידיעת המבקש וללא הסכמתו.

לפיכך התובענה נדחית.

העוררת סבורה כי בנסיבות הקונקרטיות של המקרה דנן אין לחייבה במס רכישה בגין רכישת מניותיה של חברת רשבר, ואין לראות ברכישת מניות זו בגדר "פעולה באיגוד". לעמדתה, מבחינה חשבונאית המקרקעין שרכשה רשבר לא רשומים כ"נכס" במאזן החברה ב"תקופת הביניים" שבין מועד החתימה על הסכם הרכישה ועד למועד השלמת העסקה ותשלום מלוא התמורה .

ביום 9.2.2017 הוגשה על ידי העוררת למשיב הצהרה על פעולה באיגוד מקרקעין ולפיה מניות רשבר נמכרו לה תמורת ערכן הנקוב (800 ₪).

אקדים ואציין כי העוררת ניסתה לשוות למקרה הנידון בערר זה כסות ייחודית וקונקרטית, לאור העובדה כי עד למועד מכירת המניות שולם רק חלק קטן מהתמורה, לאור העובדה כי המכירה התבצעה בשל אילוץ כלכלי והיעדר מימון לצורך השלמת התמורה וכן לאור העובדה שהזכות שנרכשה לא נרשמה כ"נכס" במאזני החברה.

העוררת מפנה בהקשר זה לפסקי הדין בעיניין ו"ע 60313-05-17 איווגה בע"מ נ' מנהל מסוי מקרקעין מרכז (23.2.2019) (להלן – עניין איווגה)) וכן לע"א 9559/11 מנהל מסוי מקרקעין נ' שעלים ניהול נכסים (30.9.2013) (להלן – עניין שעלים) מהם עולה, לטענתה, כי "יום המכירה" לעניין סעיף 19 לחוק מסוי מקרקעין אינו בהכרח המועד שבו "רוכש" הנישום זכויות, אלא המועד הראשון בו הנישום מפיק הנאות כלכליות מסוימות מהנכס.

...

במהלך פרק הזמן שעד לתשלום יתרת התמורה החברה מגיעה למסקנה כי לא תוכל לעמוד בתשלום זה. בעלי המניות בחברה מחליטים אפוא להתקשר בהסכם למכירת מניות החברה.

סיכומו של דבר – אציע לחבריי לדחות את הערר על כל חלקיו ולחייב את העוררת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד המשיב בסך של 40,000 ₪, אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לפיכך, משעה שמצאנו, כי לפנינו איגוד אשר על פניו נראה, כי כל נכסיו הם נכסי מקרקעין וזכויות במקרקעין, עלינו לקבוע שהינו איגוד מקרקעין.

אשר על כן, נקבע בהתאם לפסק דינה של יו"ר הוועדה, כב' השופטת וינשטיין, כי הערר נדחה והעוררת תישא בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ אשר ישולמו למשיב כאמור לעיל.

המבקשים טוענים כי מדובר במסמך רלוואנטי שכן הם השקיעו במיזם סכום כפול מאוציטל ונעשה שימוש בכספם לצורך רכישת המקרקעין, ולכן אם אוציטל מכר את מניותיו תמורת מחיר מסוים, אזי שהם זכאים לכפול מתמורה זו. כמו כן, לטענת המבקשים, אין כל טענה בפי משיבים אלו כי מיסמך מהמסמכים הנ"ל אינו מצוי ברשותם ו/או בחזקתם ו/או בשליטתו שלו או של כל מי מטעמם, ולכן יש לחייבם בגילוי ועיון במסמכים מושא הבקשה.

יתרה מכך, המשיב טוען כי חלק מהדרישות הן למסמכים אשר כלל לא קיימים בחזקתו, אשר כבר הצהיר על כך במענה שנתן לדרישה.

ושוב, בית המשפט העליון הורה על מתן נימוק באשר לדרישת מסמכים שנדרשה ונדחתה על בסיס העידר רלוואנטיות ולא לגבי מסמכים לגביהם הוצהר כי אינם בנמצא או שלא אותרו ומקל וחומר מסמכים המבססים טענה שאינה מצויה במחלוקת.

ושוב, על פי מצוות בית המשפט העליון אין מקום לידון שוב בדרישה להמצאת מסמכים "לגביהם הצהירו המשיבים כי לאחר חקירה ודרישה, הם אינם מצויים ברשותם ולא הצליחו לאתרם". באשר לדרישה בסעיף 2.23 למכתב הדרישה באשר להסכם ו/או כל מיסמך המתייחס למכירת המניות על ידי אוציטל למשיבים 1-2 בחברת אימונן הולדינגס - המבקשים אינם סומכים את דרישתם זו על טענה כלשהיא שלפיה קיים הסכם שכזה.

לבסוף, ולמען הסר ספק, יובהר כי הבקשה הנ"ל מתקבלת חרף העובדה שהמסמכים האמורים נוגעים לעניינה של חברה שאינה צד להליך, ואולם, המשיבים הנם בעלי מניות בנוגל המחזיקה במלוא מניותיה של אימונן הולדינגס, וכן, כאמור, מששוכנעתי כי למסמכים האמורים עשויה להיות רלוואנטיות להליך.

...

לבסוף, ולמען הסר ספק, יובהר כי הבקשה הנ"ל מתקבלת חרף העובדה שהמסמכים האמורים נוגעים לענייניה של חברה שאינה צד להליך, ואולם, המשיבים הינם בעלי מניות בנוגל המחזיקה במלוא מניותיה של אימונן הולדינגס, וכן, כאמור, מששוכנעתי כי למסמכים האמורים עשויה להיות רלוונטיות להליך.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשה כנגד המשיב 1 נדחית אפוא, ואילו הבקשה כנגד המשיבים 3-2 מתקבלת והמסמכים המבוקשים יוגשו על ידיהם תוך 30 יום.

המזכירות מתבקשת לדוור העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.